לפני כשבוע התקיים תרגיל בינלאומי משולב בפולין וגרמניה בו השתתפו לוחמים מיחידת הצנחנים בשיתוף פעולה עם איטליה וארצות הברית. בתרגיל השתתף גם רון שגב, שעלה לארץ בשנת 2014 מארצות הברית היישר לשירות קרבי בגדוד צנחנים 202. "היינו צוות של צנחנים ששהה בערך שבוע חצי בחו"ל לקראת התרגיל", מספר שגב, "זה היה תרגיל לכבוד 70 שנות קיום למדינת ישראל. היינו אמריקאים, ישראלים ואיטלקים בתפקיד צוות תקיפה, נגד הפולנים שדימו את האויב. התרגיל דימה תקיפה של כמה יעדים ונמשך כמה ימים, בו השתמשנו במערכת לייזר מתוחכמת שאפשרה לנו לדעת אם נפגענו או פגענו בדימוי האויב. זה היה תרגיל מאוד איכותי וריאליסטי. הכרתי המון חבר'ה אמריקאים שאני אשאר איתם בקשר".
רון שגב גדל כאמריקאי בניו יורק, בית ילדותו נמצא במרחק שני רחובות מבנייני התאומים כשהם נפלו. "עד גיל שלוש גדלתי בניו יורק, הדירה שלנו הייתה ממש ליד התאומים כשהם נפלו. ראיתי בטלוויזיה את המטוסים מתקרבים לבניין, הלכתי לחלון והכל בחוץ הפך לשחור. אחרי הטרגדיה של ה-11 בספטמבר, ההורים שלי החליטו לעבור לפרברים של ניו ג'רזי, כי הם חיפשו מקום יותר בטוח".
הוריו של שגב נולדו בכפר תבור. "הציעו לאבא שלי ללמוד באוניברסיטת ניו יורק, הוא למד שם משפטים, אמא שלי אדריכלות. אבא שלי היה עו"ד לתקופה, ואז עבר להתעסק בניהול כספים בוול סטריט, ובזה הוא מתעסק גם בארץ, שותף בסטארט אפ משלו".
מה אתה זוכר מהילדות שלך באמריקה?
"אנשים שם הרבה יותר מפונקים. פחות עצמאיים. שם כולם מאוד תלויים בהורים שלהם. הם נולדים עם כפית זהב בפה. האופי הישראלי מאוד שונה מהאמריקאי. למדתי שם בבתי ספר רגילים, לא יהודיים. התיכון והחטיבה הם די סטריאוטיפים. יש לך את שחקני הפוטבול, את האתלטים, יש לך את החנונים, זה די כמו שרואים בטלוויזיה".
לא הייתה לך זיקה לארץ כשהיית בחו"ל?
"לי אישית לא אבל להורים שלי זה היה מאוד חסר. אני הייתי מאוד נגד לחזור לארץ כי הסתדרתי מאוד בחו"ל, היו לי חברים, הייתי במסגרת. רק כשהגעתי לישראל הבנתי את ההורים שלי. כל המשפחה שלנו פה. אבא שלי החליט שהוא רוצה שהילדים שלו ימשיכו את החיים שלהם בארץ. הם חושבים שהחיים יותר טובים כאן".
מה הייתה המחשבה הראשונה שלך כשנחתת בישראל?
"חשבתי ישר על צבא. חשבתי על זה שעוד שנתיים אני צריך להתגייס. לקח לי זמן להתרגל להכל. התחלתי שיעורי עברית. הלכתי ללמוד בתיכון אוסטרובסקי שבו יש כיתות מיוחדות לעולים, אתה עושה בגרות עולים, מקבל שיעורים פרטיים עם בנות שירות. זה ממש עזר לי וזה היה מדהים".
למה בעצם בחרת להתגייס לצנחנים?
"כבר כשנכנסתי בראש לכל העניין של הצבא רציתי להגיע למקום הכי טוב שאוכל. ניסיתי להגיע לסיירות, גיבושים, מטכ"ל, לא הצלחתי. בסופו של דבר שמעתי על צנחנים, וזאת נראתה לי יחידה יוקרתית. דוד שלי היה גם בגדוד 202 של צנחנים, אז הלכתי על זה. סבא של חברה שלי היה אחד מהצונחים בקרב המתלה בשנת 64', והוא הביא לי את כנפי הצניחה שאני עונד עכשיו על המדים".
רון שגב צילום דובר צה"ל
הישארו מחוברים לכל הסיפורים החמים ברעננה:
יוחאי
איזה בחור מדהים. מלח הארץ.