אמש (א') הביסה נבחרת צרפת את קרואטיה 4:2 בגמר המונדיאל. הניצחון הגדול הגיע 20 שנה לאחר הניצחון האחרון של הנבחרת בשנת 1998. אז איך הצרפתים ברעננה הרגישו לגבי עיר מולדתם שהפכה לאלופת העולם בכדורגל?
רשל טויטו, עלתה לפני כ-18 שנה מצרפת, מכהנת כדוברת סיעת העולים ברעננה 'עלינו', שמתמודדת על מקום במועצת העיר, מספרת שלמרות שהיא ציונית היא התרגשה מאוד מהניצחון: "ישבתי וראיתי את המונדיאל עם המשפחה שלי במרפסת", היא מספרת, "בכל ימות השנה אני לא מזדהה עם צרפת. אני לא ביקורתית כלפיה אבל אני מאוד ציונית. פעם בארבע שנים אני מרשה לעצמי. אני יכולה להגיד חד משמעית שאני הייתי מאה אחוז צרפת. הפכתי להיות פטריוטית לרגע. הלוואי והיה מונדיאל בכל שנה, כי זה עושה טוב ממש לכולם. זה יוצר אווירה משחררת. בן דוד שלי אפילו הוציא את חולצת הכדורגל שלו משנת 98', השנה שצרפת זכתה במונדיאל בפעם האחרונה".
אודרי לוי, שעלתה לפני כשנתיים מצרפת, מספרת כי הניצחון גרם לה למשבר זהות קל: "הייתי ממש שמחה שהנבחרת זכתה", היא אומרת, "הייתי בשמיים. זו הרגשה מוזרה, כי מצד אחד אני מרגישה ישראלית, מצד שני אני בעננים על הזכייה. השכנים שלי אמרו לי מזל טוב, שאלתי על מה? זה באמת עדיין חלק ממני. אפילו הילדים שלי היו ממש מאושרים, קפצו בשמחה. זה באמת היה רגע מרגש".
אליוט, תלמיד תיכון מרעננה, שעלה לפני כחמש שנים מצרפת, מרגיש שעשה תיקון מההפסד של צרפת בגמר לפני 12 שנה: "ראיתי את המשחק עם חברים והיינו מאושרים שאין דברים כאלה. הרי ב-2006, צרפת הפסידה בגמר ואני הייתי ילד ממש קטן. גדלתי עם התחושה של ההפסד הצורב הזה, והנה עכשיו אנחנו אחרי שלושה מונדיאלים וניצחנו. זה עשה לי תיקון. כל גול שצרפת הכניסה קפצנו מעל הספות".
תגובות