גינזבורג בועידת החינוך הבוקר: ״אחוזי ההשקעה פר תלמיד ברעננה הוא מהגבוהים בארץ״

הבוקר התקיימה ועידת החינוך הגדולה של צומת השרון ורשת שוקן כחלק מחודש החינוך בעיר. את הוועידה הנחה העיתונאי יגאל רביד ואת דברי הפתיחה נשא ראש עיריית רעננה, איתן גינזבורג. "הכנס הוא בתחום הכי חשוב שעוסק בו ראש עיר, תחום החינוך", אמר גינזבורג, "אחוזי הבגרויות והשקעה פר תלמיד ברעננה הוא מהגבוהים במדינה. בהרבה מובנים אנחנו עובדים לפי השיטות של אתמול, מערכת החינוך נסמכת על תפיסה מיושנת. זו מערכת שמושתת על שינון ידע וזיכרון בתוך כיתות מרובעות במבנים מיושנים. העולם השתנה ומערכת החינוך צריכה להשתנות באותה מידה. מי שרוצה לדעת כיצד יראה העתיד, שיכנס לעולם הדמיון של הילדים. אנחנו צריכים להרעיף חום ואהבה על כל התלמידים והתלמידות, כל אחד יכול להצליח ולהצטיין בדרכו. היום לא צריך ללמד ידע אלא לפתח ידע כישורי לימוד כישורי יצירתיות להתעסק באומנות במוזיקה וספורט ובעיקר ללמד איך להיות בני אדם״.

״אנחנו בתקשורת נחשפים לפרויקטים שמבוצעים בבתי הספר ברעננה״, אמר עורך עיתון צומת השרון, אייל יצחקי, ״אנחנו נחשפים לחשיבה מחוץ לקופסא המעמד הזה של הועידה היא הזדמנות מצוינת להודות לכל האנשים שמובילים את החינוך בעירייה ובמשרד החינוך״.

ועידת החינוך צילום: עזרא לוי

"אני חושב שקיימת חשיבות מאוד גדולה בקיום כנסי חינוך מקומיים", אומר ראש העירייה, איתן גינזבורג, לפני הכנס, "הכנסים האלו מאפשרים לכל הגורמים לדון בבעיות ובעיקר בפתרונות של מערכת החינוך, עם הפנים למחר. אני חושב שצריך להגיד מילה טובה לצומת השרון ולרשת שוקן שהבינו את החשיבות של הצורך בזה. אנחנו הרי מקיימים שיח עם גורמי ההוראה, גורמים עירוניים, גם ההורים, אבל יש פה איזה מין מפגש שהוא חשוב שמדבר על הבעיות הבוערות, מדבר על הפתרונות האפשריים ובעיקר מאפשר לכולם לשמוע אחד את השני וזה דבר שהוא מאוד חשוב ויש בזה המון ערך".

יפה בן-דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים: "חלק מהמדיניות שהתוויתי מאז כניסתי לתפקיד, היא לבקר ולשמוע מעובדי ההוראה בערים השונות על הסוגיות השונות. הוועידות הן עוד הזדמנות עבור עובדי ועובדות ההוראה להציף את הסוגיות שבהן הם נתקלים במסגרת עבודתם. בכל ועידה התאמנו את הנושא בה היא עוסקת בתיאום עם עובדי ההוראה במקום והסוגיות הרלוונטיות לעיר. בין היתר נעסוק בהתערבות הורים מול מעורבות הורים שזו בעיה רוחבית. התחלנו לעסוק בנושא הזה בעקבות צבר רב של מקרים שהגיעו אלינו להסתדרות המורים מעובדי ועובדות הוראה. בחלק מהמקרים התערבות ההורים אף הביאה לאלימות מילולית ופיזית כלפי עובדי ועובדות ההוראה. והמטרה שלנו היא לשרטט מחדש את הגבולות באופן נחרץ שיבהיר שההורים הם שותפים ומעורבותם מבורכת אך הם לא ינהלו את מערכת החינוך, כפי שלצערי קורה היום לא מעט ובאופן בוטה. אני בטוחה שהוועידות האלה יסייעו לכולנו לקדם שינויים שייטיבו עם עובדי ההוראה ועם מערכת החינוך כולה. בנוסף נעסוק ברעננה כעיר קולטת עליה".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה

את החלק המקצועי תפתח מנהלת אגף החינוך בעירייה נורית דנינו, בשיחה עם איש הטלוויזיה והעיתונאי יגאל רביד. לאחר מכן יתקיים פאנל בנושא מעורבות הורים במערכת החינוך בעיר, שידון בשאלה – האם מדובר במעורבות או שמא בהתערבות? הפאנל יעסוק גם בשיתופי פעולה וביתרונות והחסרונות שקיימים במעורבות הורים בבית הספר וישתתפו בו יו"ר מועצת התלמידים ברעננה, מרים וניש, יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר אריאל ומנכ"ל קרן רועי לא אחסר, דביר סקעת, חברת ועד ההורים בבית הספר פעמונים, יפעת שוב ומנהלת תיכון אביב, אורנה אהרון.

"יש השפעה מכרעת למעורבות הורים בחיי בית הספר, לטוב ולרע", אומרת אהרון, "את המינון על מנהל בית הספר לקבוע. ואם הוא חכם ויודע לעבוד יפה עם הורים, אז שיתוף הפעולה יכול להיות מדהים והשמיים הם הגבול. רוב מנהלי בית הספר נרתעים מהורים, כשהם רואים הורים אלימים, או פקסים מעורכי דין מול העיניים. צריך לנהל את זה מאוד בתבונה ולא מנקודת חולשה".

קיימת חשיבות למעורבות הורים בבית הספר?
"חשיבות גדולה מאוד. ככל שהם יהיו יותר מעורבים כך תוקל עבודתו של מנהל בית הספר, והדגש היא על המילה מעורבים ולא מתערבים. שיתוף פעולה ומעורבות בין הורים לצוות החינוכי והמנהל הם אידיאלים והם תורמים המון כשנעשים במינון הנכון ולא חורגים מגבול הטעם הטוב".

מתי את חושבת שמעורבות הופכת להתערבות?
"כשמתערבים בנושאים שלא שלהם, שמנסים לקבל החלטות, להשפיע על החלטות בית ספריות ברמה פדגוגית, ברמות בית ספריות או מעל, זה לא מקומם. אסור להסתיר מידע מהורים וצריך לעבוד איתם בשקיפות אבל כשהורים נכנסים לשיקולים פדגוגיים צריך מאוד בעדינות ובחן להסביר להם שתפקיד בית הספר והצוות החינוכי הוא לקבוע את שיבוצם של התלמידים ולהיות אחראים בתחומים הפדגוגיים".

" יש חשיבות גדולה למוערבות הורים". אורנה אהרון

הפאנל השני בועידה יעסוק בנושא מערכת החינוך ברעננה כמערכת קולטת עלייה ובו ישתתפו, מנהלת מחלקת קליטת עלייה בעיריית רעננה, נחמה אפרתי, אם לתלמידים עולים חדשים אודרי לוי, מנהלת אולפן העולים בבית הספר אריאל, יהודית דנסס ויו"ר סניף השרון בהסתדרות המורים, ענת רז.

"אני חושב שקליטת עלייה מאוד חשובה, גם להתפתחות של עיר וגם למרקם האנושי", אומרת רז, "העליות שמגיעות לרעננה הן בדרך כלל אנשים מהפן הסוציואקונומי הבינוני-גבוה, ומראש מיועדים לבוא לרעננה. זה לא עליות מנוסה, אלא עולים מתוכננים, הם בדרך כלל מגיעים, בודקים, שוכרים או קונים בית ואז מגיעה המשפחה. רובם הם אנשים בעלי מקצועות ומשכילים. כל עלייה מביאה את נכסיה התרבותיים, דבר שמעשיר את העיר מבחינה תרבותיתו מאפשר גם לילדי העיר להיחשף לתרבויות אחרות. רעננה היא עיר שערוכה לעלייה, עיר שמקצה הרבה מאוד משאבים כלכליים ואנושיים לעלייה, דואגת שהעולים בה יקבלו את המיטב, גם במערכת החינוך וגם מבחינה מוניציפלית".

"קליטת עלייה מאוד חשובה למרקם האנושי". ענת רז. צילום: זוהר צברי

מהי חשיבותה של מערכת קליטת עלייה נכונה?
"חשיבות רבה. יש צורך במשאבים, הקניית שפה, תמיכה קהילתית, הסדרת מקומות עבודה על פי הכשרה, ליווי לכל משרדי הממשלה הנוגעים לקליטת עלייה ועזרה בהשתלבות. כשיש מערכת עירונית חינוכית מאורגנת ומובנית, זה מקל מאוד על העולים בתהליכי הקליטה. יש למפות את הצרכים השונים בין הקהילות העולות השונות, את הצרכים של כל משפחה ואת הצרכים של כל פרט במשפחה. הרשות ומשרד החינוך מקצים משאבים כלכליים המאפשרים הכשרת מורים קולטים, בניית מערכת שעות מורחבת לתלמידים עולים, תמיכה רגשית לתלמיד ולהוריו, בניית מערך מלווה תומך קהילתי בשפת העולים המאפשר להם להבין הן את התרבות המוניציפלית והן את מערכת החינוך לנוכח השוני בין המקומות שהגיעו מהם לעיר הקולטת".

מה הם המכשולים שעומדים בפני עולים?
"בסקטור העולים הבוגרים – חוסר ידיעת השפה, חוסר ידיעת הזכויות, חוסר ידיעת התנהלות מול מוסדות ממשלתיים ובעיות פרנסה. רעננה גם קולטת מורים עולים. לדוגמא, יש מורה שעלתה לפני כמה שנים לארץ, דוברת צרפתית, היה לה קושי כלכלי ואנחנו הצענו לה לעבוד בסניף הסתדרות המורים שתלמד צרפתית למבוגרים. בסקטור הנוער והילדים העולים – חוסר ידיעת השפה, הצורך להוכיח את עצמם חברתית ולימודית, הרצון לא להוסיף לבעיות של ההורים, יש צורך לפעמים בתמיכה רגשית, הצורך לגשר בין ההורים לרשויות. הצורך בתחושת שייכות, השגת הישגים, דימוי עצמי, הדיפרנציאציה בין עליות "נחשבות יותר" (ארצות הברית, אנגליה,, ארגנטינה) לבין עליות "נחשבות פחות" (רוסיה, חבר העמים), למרות העובדה שגם בעליות אלה מגיעים אנשים משכילים, אינטילגנטים, מוכשרים. מעמד העלייה הוא פועל יוצא של הסטיגמטיות בחברה הישראלית".