הריצה שהצילה אותי

לפני כשנתיים הגיע כפיר אורן, מאמן כושר וכדורגל בן ה- 37 למרכז הטיפול "קטבים" מקבוצת מאניקר ברעננה כשהוא סובל מדיכאון קליני. "חוויתי משבר שהיה תוצאה של חוויות אישיות קשות שעברו עליי ונכנסתי לדיכאון קליני. לא התעסקתי בספורט, לא בעבודה, בכלום. בדיכאון אתה קורס לתוך עצמך, לא בא לך לעשות שום דבר. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים באופן פרטי והלכתי גם לפסיכיאטר, אבל לא הרגשתי ששיחה בשבוע עוזרת לי מספיק, זה לא נתן לי את המענה. ואז קרובי משפחה שלי המליצו לי על מרכז "קטבים" של מאניקר".

לקבוצת מאניקר שמטפלת בנפגעי נפש בשיטות הוליסטיות יש שני סניפים של מרכז "קטבים" בארץ, אחד לטיפול יום שנמצא ברחוב אחוזה 301 והסניף השני הוא סניף סגור במושב ינוב בשרון. "כשנכנסתי לדיכאון לקחתי כדורים נוגדי דיכאון כדי להתמודד וזה לא נתן לי את אותה ההשפעה בכלל כמו הספורט. הספורט זה הסרוטונין של הטבע והוא הרבה יותר חזק ואינטנסיבי ומשפר את המצב פלאים, רק בלי תופעות הלוואי של הכדורים הפסיכיאטריים. במרכז יש לך מסגרת וקבוצות, יש לך מטופלים סביבך, אנשים שאתה מתחבר אליהם. יש במרכז עבודת צוות יפה וכוללנית".

כבר לפני עשור החל אורן שגדל בהוד השרון ומתגורר היום בגן חיים, לעסוק באימון כדורגל וכושר גופני. "את ההכשרה שלי קיבלתי במכון וינגייט ובהתאחדות לכדורגל ברמת גן", הוא מספר, "למדתי אימון והדרכת כדורגל ומאמן כושר אישי. אני עובד כבר 10 שנים במקצוע ועבדתי הרבה בתחום הספורט עם אוכלוסיות קצה. עם נוער בסיכון, עם נוער בכלא אופק ואפילו יצא לי להקים קבוצת טיפול בספורט לנוער בסיכון ברעננה לפני כשבע שנים. כשהגעתי למרכז "קטבים", אחד המדריכים הציע לי לנסות להתחיל לרוץ, ככה כדי לעזור לי לצאת מזה. התחלתי עם זה והרגשתי את ההיי של הריצה שפיזית מאוד עוזר נגד הדיכאון. אחרי כמה ריצות ההיי מתחיל להישאר גם אחרי סיום הריצה וגרם לי להרגיש טוב יותר. אחרי שלושה חודשים כבר הרגשתי מספיק טוב כדי להתחיל לטפל באנשים וביקשתי ממנהל המרכז, ערן רענן, לתת לי את האופציה. יחד הובלנו הקמה ואבזור של המרכז בחדר כושר וספורט, ציוד TRX, הקמת קבוצות כושר וריצה. אחרי שהרגשתי על בשרי ונפשי עד כמה הפעילות הגופנית עזרה לי להתגבר על המשבר שהייתי שרוי בו, עלה בי הרצון לעזור גם לאחרים באותה הדרך".

כיום לאחר הכשרה שעבר במרכז, אורן מנחה קבוצות ספורט, עובד עם מטופלים באופן פרטני במרכז ובביתם או במקום מפגש כמו פארקים או מגרשי ספורט. "זה כבר דבר ידוע שליתרונות הגופניים והנפשיים בפעילות ספורטיבית יש סגולות מרפא", אומר אורן, "מחקרים מראים שהפעילות הגופנית משחררת אנדורפינים כמו סרטונין שעובדים בדומה לכדורים נוגדי דיכאון, בנוסף הפעילות יוצרת קשרים ותאים חדשים במוח. בזמן הפעילות ולאחריה חווים מתמודדי נפש הרגשה טובה מה שמכונה "runners high" ,ובמידה ומתמידים בפעילות בצורה עקבית 3-4 פעמים בשבוע במשך 40-60 דקות לאימון, צפוי להיות שינוי עמיד במצב הרוח ולא רק בזמן פעילות. מעבר להסברים הביוכימיים יש לספורט השפעות נוספות על הנפש כמו תחושת מסוגלות, אינטראקציה חברתית, דימוי עצמי גבוה יותר, תחושת שליטה, הסחת דעת, סדר יום, מראה טוב, תחושת הצלחה, שיפור היכולות הקוגניטיביות והיצירתיות, כיף, חזרה לילדות ושחרור מתחים".

אילו פעילויות אתה מקיים עם המטופלים?
"הפעילויות המומלצות לשיפור מצב הרוח הן פעילות אירובית רציפה כמו הליכה, ריצה, אופניים או שחייה ולהישאר בדופק נמוך בינוני ולאורך 30-60 דקות. גם פעילות של משחקי כדור שמשלבים אינטראקציה חברתית וגם קואורדינציה ותנועתיות מחשבתית מומלצות מאוד".

מהי המטרה המרכזית שלך כמאמן למטופלים הזקוקים לשיקום נפשי?
"המטרה המרכזית היא שיפור במצב הנפשי כאשר השיפור הגופני הוא כמובן נגזר מכך באופן טבעי. כמובן שגם שתהיה חוויה מהנה למטופל והמשך אורח חיים ספורטיבי של המטופל באופן עצמאי ללא תלות בי ולתת למטופל תקווה".

יש מטופל שזכור לך במיוחד?
"היה לי מטופל שלא זז מהמיטה כמה חודשים. כשהגעתי לביתו, התחלנו בהליכה אטית בפארק, ובהדרגה ובסבלנות התקדמנו להליכה משולבת עם ריצה קלה. לאחר כחודשיים של עבודה רצנו באופן רציף 45 דקות, והיום הוא כבר רץ באופן עצמאי 3-4 פעמים בשבוע כ-40-60 דקות כל פעם. וזה בן אדם שלפני הריצות לא היה יוצא מהבית. זה משנה אנשים".

ערן רענן מייסד קבוצת מאניקר ומרכז קטבים מספר שגם אצלו הרעיון לפתיחת מרכז מהסוג הזה החל ממשבר נפשי ולאחר שאובחן כחולה במאניה דפרסיה. "אני בא מתחומים של יזמות, תחום הנדל"ן והייטק. ניצנים לרעיון של טיפול פרטי איכותי עלו בי לפני כ-20 שנה, אז עברתי משברים רגשיים ונפשיים מאוד קשים שכללו שלושה אשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים. אובחנתי כחולה מאניה דיפרסיה. כשיצאתי מהאשפוזים וחיפשתי טיפול המשך לא הצלחתי לקבל מענה ברפואה הציבורית, אז פניתי לרפואה הפרטית שהייתה די דלה, והתחלתי מסע בין סוגי הרפואה ההוליסטית, הסינית והיפנית. אחרי תהליך שיקומי של כשנתיים שהביא אותי לאיזון, הבנתי שחלק מהשליחות שלי זה לנסות ולהביא משהו שונה ממה שקיים בשוק בתחום הרפואה הפרטית לנפש. אז התחלתי בעזרתם של אחרים לייצר איזשהו קונספט שמדבר על הרצף הטיפולי מרגע האבחון ועד השיקום וההחלמה".

את מרכז קטבים פתח רענן לפני כחמש שנים זאת לאחר שעבר הכשר של פסיכותרפיסט ומאמן אישי שמוכשר בתזונה טבעית. "עשיתי כל מיני קורסים ותעודות כדי לפתח את המתודה שהיום אני עובד איתה", הוא מספר, "הטיפול במרכז הוא לא רק הוליסטי. עובדים שישה פסיכיאטרים במרכז והכול נעשה תחת פיקוח רפואי ופסיכיאטרי".

מתי פגשת את כפיר?
"את כפיר פגשתי לפני כשנתיים. הוא הגיע למרכז כדי למצוא עבודה כמטפל והוא בכלל לא היה מודע לכך שהוא שרוי בדיכאון והוא צריך עזרה. אמרתי לו שאם הוא רוצה להיות מטפל או מדריך אז שיעבור שיחות אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים ושנראה שהוא תואם. במהלך השהות שלו איתנו ושיחות איתי, הוא הבין באמת שמשהו אצלו דורש טיפול ואז הוא עבר את תהליך הטיפול בקטבים. הוא בא מלכתחילה בכלל כדי למצוא עבודה, לא טיפול. ואני ראיתי שם פוטנציאל אדיר של בן אדם מאוד רגיש עם יכולות בין אישיות מאוד גבוהות, אבל מצד שני הוא לא היה מאוזן, לא כימית ולא נפשית וזה דרש איזושהי תקופה מסוימת של עבודה מולו, והוא שיתף פעולה".

ערן רענן

כמה מטופלים שהופכים למדריכים יש אצלכם?
"במהלך שלוש השנים האחרונות היו 12 מטופלים שהפכו למדריכים או מטפלים, רובם עזבו ורק שניים הפכו להיות באמת חלק אינטגרלי מהצוות, כפיר אורן הוא אחד מהשניים הללו".

איך הובלתם את השינוי של הכנסת כושר גופני כחלק מתוכנית הטיפול?
"לפני שכפיר הגיע, היה לנו מאמן כושר שהיה מגיע רק נקודתית למי שהיה מבקש. אחרי שכפיר הגיע והפך למטפל, הכנסנו כושר לטיפול בקבוצות וטיפולים פרטניים. זה משהו שהובלנו ביחד. אנחנו מתייחסים לטיפולי גוף באותה מידה כמו לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכודינאמיים. הנושא של כושר והעלאת האדרנל והסרוטונין בגוף בצורה טבעית ולא באמצעות נוגדי דיכאון, הוא ידוע ויש עליו המון מחקרים חיוביים. כשכפיר הגיע זה נתן את הדחיפה להציע את השירות הזה בתור חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפולים שלנו. היום יש לנו גם חדרי כושר וכפיר מקיים קבוצות כושר גם בפארק למשל, כדורסל, כדורגל, כל מיני ענפים שונים של ספורט. היה לי מטופל שחולה בסכיזופרניה, ומתוקף הכדורים שהוא לקח הוא מאוד העלה במשקל, מה שאוטומטית הכניס אותו לדיכאון ולדימוי עצמי נמוך. באמצעות כושר, דיאטנית קלינית ונטורופתית, הוא הצליח גם לרדת במשקל וגם מצב רוחו השתפר בצורה משמעותית. אנשים שנוטלים באופן קבוע תרופות פסיכיאטריות, החלק של כושר והאצת חילוף החומרים הוא קרדינלי בשבילם, במיוחד לאיברים פנימיים מסוימים, הכבד, בלוטת התריס וכולי. הבעיה זה שאנשים שנמצאים בדיכאון קשה, לא קל להם לקום ולעשות ריצה של כמה קילומטרים. אבל בעזרת טיפול והנחייה נכונה, אפשר לדחוף אותם קדימה ולתת להם מוטיבציה".