הזמרת ליאת גוריש: “ההורים של גיל-עד אימצו בחום את השיר”

היא אם חד הורית לשלושה ילדים (כולל תינוקת בת שנתיים). יש לה עבודת יום באוניברסיטה הפתוחה. היא משדרת בתחנת רדיו אינטרנטית ומחפשת את הדור הבא של המוזיקאים. ובין כל אלה ליאת גוריש (42), זמרת ומוזיקאית מכפר סבא, מצליחה גם למצוא זמן כדי לטפח את האהבה הגדולה שלה למוזיקה, להמשיך ולהוציא סינגלים ולקדם פרויקטים חדשים.
בשבוע שעבר הוציאה גוריש סינגל חדש, ‘’עם הלילה הזה’, שיר שנכתב על ידי המשוררת לאה גולדברג לפני יותר מ־50 שנה ושאותו הלחינה גוריש. את השיר הזה היא הקדישה לזכרם של שלושת הנערים החטופים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח זכרם לברכה, שביום שני השבוע, 12 ביוני, מלאו שלוש שנים להירצחם על ידי מחבלי חמאס.

ליאת גוריש-צילום:-טלי-תמיר

“מאז שאני ילדה אני חובבת שירה ופזמונים. אהבתי את יהודה עמיחי, ביאליק, רחל המשוררת ועוד. אבל לאה גולדברג אהובה עלי במיוחד”, מספרת גוריש, “בגיל 20, כשהתגוררתי בתל אביב, רכשתי סדרה של שלושה ספרים ישנים עם שירים שלה. אני כל כך גאה שקניתי את הספרים האלו. לפני כחמש שנים, כשדפדפתי בכרך השלישי שנקרא ‘עם הלילה הזה’, מצאתי את השיר, שיר קצר שמדבר על שלושה כוכבים שאבדו בין העצים בלילה ועל שתיקה קודרת ומצמררת. משהו בטקסט הזה תפס אותי. כמעט מיד יצאה לי מנגינה. השיר שכב אצלי במשך חמש שנים ולא הקלטתי אותו ולא הופעתי איתו. אבל אחרי רצח שלושת הנערים, ומבצע צוק איתן שהחל אחריו, אמרתי שזהו, עכשיו השיר הזה צריך לצאת. החלטתי להלחין את השיר ולהקדישו לזכרם. זה היה לפני שלוש שנים. יצרתי קשר עם קורין אלאל בשביל לשמוע את דעתה והקלטתי אותו. יצרתי גם קשר עם אופיר ובת גלים שער, הוריו של גיל-עד שער ז”ל, והשמעתי להם את השיר לפני ששלחתי אותו לתחנות הרדיו בישראל”.

ליאת-גוריש. צילום yifat ly

גוריש, ילידת בכפר סבא, משמשת כרכזת מנהלתית במחלקה למרכזי לימוד באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא גרושה, ואם לשלוש בנות – נוי בת 15, ליאה בת 10 ואמה בת שנתיים. “בנשמה שלי אני אמנית’’, היא אומרת, ‘’מגיל קטן אני שרה ומחברת שירים, ומגיל ילדות שרה בכל מסגרת מוזיקלית, כולל מקהלות בבית הספר, ביסודי גורדון ובתיכון אורט אקסטרני שהיה בכפר סבא ונסגר. במקביל, הייתי בלהקת צעירי כפר סבא עם מיקי רונן, וכל הזמן עסקתי בצורה כזו או אחרת במוזיקה, כולל שנת לימודים אחת בבית הספר רימון, אחרי הטיול הגדול של הצבא במזרח הרחוק, שנה שהסתיימה כי לא הייתי בשלה למסגרת הזו. לצערי זה קצת נפסק כי התחתנתי בגיל 27, גיל שאז נראה לי ממש מאוחר כי כולם סביבי התחתנו כבר בגיל 21 או 22. אפילו אחותי הצעירה התחתנה בגיל 23. לפני כארבע שנים, עם התחלת תהליך הגירושים בחיי, התחיל גם סוג של שינוי בהשקעה שלי בתחום המוזיקה והיצירה”.
איך מתבטאת ההשקעה הזו?
“בלעשות מוזיקה. כיום לא קל לעשות מוזיקה ולהתמקד רק במוזיקה. זה דורש ממך המון תעצומות נפש, במיוחד לאמן יוצר שצריך לחשוף רגשות ואת מי שאני. עם השיר ‘קחי את זה ככה’, הסינגל הראשון שלי שיצא לפני כחמש שנים בגרסת אי.פי, אלבום קטן עם חמישה שירים שהפיקו ועיבדו אסף איילון ואילן פוסטו. השירים היו ‘’קחי את זה ככה’’, ‘’אל תוותר’’, ‘’הרגש הזה’’, ‘’תחזור’’, ו’’אתה חסר לי’’ – שיר געגוע לאבא שלי שחיבר אותי לאובדן שלי, משהו שממש עלה בהקלטות. כשהתחלתי להקליט הייתי בגיל שבו אבא שלי, אבנר כורש, נהרג. הוא היה מוזיקאי ונהרג בגיל 35 בתאונת פגע וברח. את הפריצה בחרתי לעשות עם ‘קחי את זה ככה’ כי זה שיר העצמה נשי שבעצם כתבתי לעצמי. גיליתי שדווקא כשהתחתנתי, ועם הלידות, בער בי השינוי והרגשתי שאני מתעצמת והיה לי יותר כוח נפשי לעסוק בזה ולכן גם כתבתי את השיר הזה. עשיתי את יחסי הציבור לבד ועשיתי דרך נגד כל הסיכויים. זה היה ממש בתחילת תהליך הגירושים שלי והעשייה הזאת בשביל עצמי ממש העצימה אותי”.
איך היו הביקורות?
“היו ביקורות טובות ואפילו מצוינות. כל יום הייתי בודקת מי כתב ומי השמיע והיו הדים. השיר גם הגיע לתחנות הרדיו ועשיתי ימים כלילות לשווק אותו. ואז הוא הגיע לסי היימן ששידרה ב־88 אף אם. כשהיא קיבלה את הסינגל, היא אמרה לי שהיא שמחה שהיא קיבלה אותו כי הוא טוב והיא אוהבת אותו ומזל שהיא לא פספסה אותו ושיש לו שפה. היא מאוד התחברה אליו וזה בעצם נתן לי חשיפה ממש גדולה, כי בהמשך היא גם אירחה אותי עם הסינגלים הבאים שלי. נוצר מזה קשר של חברות ממש. אז כמובן התחלתי גם להופיע עם השירים שלי. הופעת הבכורה שלי הייתה בלה פצ’נגה בכפר סבא. המקום היה מפוצץ והתרגשתי נורא. הופעתי אני ועוד גיטריסט. זה היה מטורף. הכי חשוף שיש. עד היום זה מרגש אותי כי הגשמתי משהו שחלמתי עליו ורציתי. כתבתי כמו אבא שלי, ובשונה ממנו עשיתי את זה”.
בחמש השנים האחרונות מאז הוצאת אלבום הבכורה הופיעה גוריש בכל רחבי הארץ עם שירים מקוריים שלה, (‘’הופעתי בירושלים, חיפה ובכל מקום בארץ עם הגיטריסט שמוליק ברדוש, יחד חרשנו את כל הארץ במופע אקוסטי מרגש’’). לפני כשנתיים יצא האלבום השני שלה, ‘’בחזרה לעבר’’, אלבום עם עשרה שירים שאת כולם כתב אביה של גוריש. ‘’מצאתי את המחברות של אבא שלי בבית של אמא, במגירה, אני זוכרת שבלילות, כילדה, הייתי שומעת את אבא וחבריו מנגנים. אבא אהב סגנונות מוזיקליים רבים, החל מלד זפלין, ביטלס וכמובן מוזיקה תימנית וזוהר ארגוב. מאוד התרגשתי למצוא את המחברות האלה ומאוד התחברתי למה שכתב. התרגשתי נורא כי ככה הכרתי אותו בדרך אחרת, לא כאבא אלא כבן אדם שכתב את סיפור חייו דרך השירים, איש שניגן על גיטרה ובגללו ניגנתי על פסנתר. איש שלא זכה לממש את מה שהוא אוהב ונאלץ לעבוד בכל מיני עבודות, כולל כטבח”.
בת כמה היית כשנהרג?
“הייתי בת 12. הוא נהרג בתאונת פגע וברח ועד היום לא תפסו את מי שעשה את זה. כל החיים, הרגשתי שלא הספקתי ממש להכיר אותו. הרגע של מציאת המחברות היה הרגע בו החלטתי להגשים לו חלום ולהוציא את השירים שלו החוצה. אבא שלי היה מוזיקאי בנשמה שלא התעסק בתחום הזה כעיסוק עיקרי, למרות שכתב והלחין שירים. הוא גם שר והשתתף בפסטיבל הזמר בתל אביב בשנת 1970 עם השיר ‘בעיר ירושלים’ בניצוחו של אלברט פיאמנטה. רק לאחרונה גיליתי שחברת התקליטים אן.אם.סי העלתה את השיר ואפשר להאזין לו. את האלבום מימנתי באמצעות קמפיין גיוס המונים בהדסטרט. כמובן שהוספתי עוד מכיסי הפרטי, אבל זו הייתה עבורי התחלה בדרך להגשמת החלום, החלום של אבא שלי”.
איך עובדים על פרויקט שכזה?
“לצערי, לא היו לי הקלטות של הלחנים שלו ולכן רק לשני שירים מתוך האלבום יש לחן מקורי שאבא שלי כתב, לחנים שזכרתי ממנו כילדה. המפיק היה עובד אפרת, לשעבר חבר להקת קליל שעבד עם אומנים מובילים כמו ריטה, אהוד בנאי, אתי אנקרי וחווה אלברשטיין, שהוא מפיק ומוזיקאי מוערך וותיק שמאוד התאים לאלבום הזה. הוא היה בשבילי דמות אב ולא רק מפיק. יצרנו משהו שיוצא מהלב וזו מנגינת הלב. הייתי מאוד נרגשת במהלך ההקלטות, גם בגלל הגשמת החלום וגם בגלל שהייתי בהריון עם אמה. אז גם צילמתי את הקליפ לשיר ‘בחזרה לעבר’ וכשהאלבום הושק הייתי כבר אמא והבאתי את בתי להופעה כי הייתי בחופשת לידה. אפילו הנקתי מאחורי הקלעים”.
איך היו התגובות לאלבום הזה?
“ממש טובות. ברדיו השמיעו את השירים והתרגשו מהסיפור והתארחתי בהמון תחנות רדיו וכתבות רבות יצאו. אז הייתה לי יח”צנית, ענת שטיינר, ובמשך השנתיים האחרונות הופעתי, כולל מופע השקה בתיאטרון תמונע שם הופעתי עם יפעת נץ מלהקת המכשפות ואירחתי בו את סי היימן ועובד אפרת. הופענו מול האנשים שתמכו באלבום שגם קיבלו את האלבום במתנה. לפני כשנה הייתה הופעת נעילה בבית היוצר של אקו’’ם עם אריק סיני, שגם אירח אותי בתוכנית שלו, ומאז לקחתי גם קצת זמן לבחור את היצירה הבאה שלי. נכון, שהאלבום הזה היה יצירה חשובה עבורי אבל חיפשתי פרויקט נוסף אחר”.
ומה מיוחד בשיר החדש על שלושת הנערים?
“מעבר לעובדה שלקח לשיר הזה זמן להתבשל, יש פה עניין חזק של המספר שלוש. יש שלושה כוכבים, שלושה נערים ושלוש שנים שעברו מאז הרצח. השיר הזה לא יצא לאור עד עכשיו, וזה לא קרה סתם. כמובן שלפני שיצאתי עם השיר יצרתי קשר עם המשפחה של גיל-עד שער והשמעתי את השיר להוריו. הם מאוד התרגשו ואימצו בחום את השיר. ביום האחדות שהיה ביום שישי שעבר, יום שבו יש פעילויות בכל הארץ ובבתי ספר והמשפחות עלו לקבר, הם השמיעו את השיר הזה והפיצו אותו וכך השיר זכה לחשיפה מאוד גדולה. גם באוניברסיטה הפתוחה שבה אני עובדת, קידמו את השיר הזה כארגון שזוכר את שלושת הנערים”.
“נכון. בזמן שעבדתי על השיר, פנו אלי עוד אמנים ומשוררים, כמו יחזקאל נפשי, יהורם גלילי, אורית לבב, אפרת בן יצחק ואחרים, שהציעו לי להפוך את זה לפרויקט. עד כה הקלטתי עוד שני שירים, ‘גלה חלומותיי’ של יהורם גלילי ואת השיר ‘ניחומים’, לזכר נחום היימן, שכתבה אורית לבב. השירים האלו טרם יצאו והסינגל הבא ייצא עוד חודשיים. הפרויקט הזה מאוד שונה ממה שעשיתי עד כה. זו פעם ראשונה שבה אני מלחינה שירי משוררים ואני לוקחת את זה יותר לאט. האלבום הראשון הוקלט תוך שלושה חודשים, השני תוך שנה ואילו את הפרויקט הזה אני מתכוונת לעשות לאט יותר, כי זה ממש לוקח ממני כוחות וזה תהליך אחר. בעקבות העבודה על הפרויקט אני מתמקצעת בנגינה על גיטרה ובשנה האחרונה התחלתי גם ללמוד ציור. זו שנה בה נתתי לעצמי לעשות הרבה דברים, בנוסף לעבודה שלי באוניברסיטה והיותי אמא לשלוש”.
כמו למשל?
“חוץ מלהיות אמא במשרה מלאה ולעבוד על המוזיקה שלי, אני גם מקריאה מזה כשנה את שירי באירועי שירה שונים כמו בנורמן בר בתל אביב ובדיזנגוף סנטר. אני גם שדרנית בתחנת הרדיו האינטרנטית ‘רדיו סול’, ויש לי שם תוכנית שבועית, המשודרת מדי יום שלישי בשעה 20:00, שם אני מקפידה להשמיע שירים ויצירות מוזיקליות של זמרים, זמרות ולהקות מישראל, ובעיקר כאלו שאינם מושמעים בפלייליסט של גלגל”צ”.

ליאת-גוריש. צילום yifat ly