לימור גוטהולץ
“הקו המנחה הוא שכל הורה יגדל את ילדיו על פי צו מצפונו, אבל במקרה בו הנזק הוא פגיעה בבריאות הציבור עד כדי תמותה, הייתי מצמצמת את חופש הבחירה של ההורה אף שמדובר בילדו הפרטי. כאשר הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם, הם מחליטים לא רק עבור עצמם. ההשלכות של ההחלטה הן על הסביבה כולה, ולכן יש חובה לנקוט סנקציות של הרחקה ממוסדות החינוך וקנסות, כצעדים מונעים להתפרצויות של מגפות”.
(לימור גוטהולץ, תושבת רעננה, היא עורכת דין בתחום האזרחי ומקרקעין).
מארי פארי
“ההורים יכולים להיות הורים נפלאים שמאוד אוהבים את ילדיהם, אך ברגע שאינם מחסנים אותם, הם גורמים לסיכון בקרב כל אותם אלו שבסביבתם. עם כל ההבנה שלנו כלפי הורים שאינם רוצים לחסן את ילדיהם מחשש למחלות כאלו או אחרות שמתפתחות עקב החיסון עצמו, הרי שאין פתרון אחר באופק. אם כל אחד בחברה מתוקנת יעשה ככל העולה על רוחו, הרי שהמחלות שפקדו אותנו טרם המצאת החיסונים יחזרו לשכון בקרבנו. אפשר לראות זאת כשאנו עדים למחלות שחשבנו כי נעלמו מן העולם, אך הן חוזרות בקרבם של ילדים שאינם מחוסנים. עלינו כחברה לעשות מאמצים עילאיים שהחיסונים לא יפגעו בילדינו, ומצד שני, כהורים עלינו להיות מספיק אחראים כדי כן לחסן את ילדינו על מנת לא לפגוע בסביבה ובחברה בה אנו חיים. זהו איזון חוזר וכלל האצבע אומר כי זה לטובת הכלל, וחשוב לזכור כי טובת הכלל קודמת לטובת הפרט”.
(מארי פארי, תושבת רעננה, היא בעלת משרד התיווך מרי פארי שירותי נדל״ן).
קארי פכטר
“ראוי לזכור שאחריות החיסונים מוטלת על ההורים. אינני חושבת שהפעלת סנקציות על הורים תשיג את המטרה של החיסון. במצב כזה אם נכפה על אנשים וניקח מהם את האחריות, הרי שמדובר במדרון חלקלק ועלולות להיות למהלך השלכות על התפיסה ההורית, כשלהורים לא תישאר יכולת לקבוע כיצד יתחנכו ילדיהם. אם יוכח שהיעדר חיסון אצל חלק מהילדים מסכן ילדים אחרים, מערכות החינוך והרפואה צריכות לתת מענה. אפשר לצאת בהסברה נוספת ולהתמקד בהורים שמסרבים לחסן. בכל מקרה צעד ענישתי אמור להיות המפלט האחרון"
(קארי פכטר, תושבת רעננה, היא פעילה חברתית).
תגובות