תושבי הרצליה אבי ומירב ג'נאח לא האמינו שייאלצו לצאת למאבק כה ממושך במדינה, שמתנהל כבר יותר מחודשיים, כדי להביא את התאומות שלהן, שהובאו לעולם בהליך פונדקאות באוקראינה, לארץ. סירובה של המדינה לאפשר להם לבצע בדיקת רקמות בארץ הביאה למצב שמירב נמצאת כבר חודשיים לבדה עם התאומות בקייב. אבי, מעצב שיער, מטפל לבדו בשלושת הילדים שנותרו בארץ. המצב הזה יכול להמשך בין חודש לחודשיים נוספים.
זוגות אשר נולדו להם ילדים בהליך פונדקאות בחו”ל נדרשים לעבור פרוצדורה שנקראת "נוהל חו"ל", שאותה קבע משרד החוץ ושאינה בגדר חוק. לפי הנוהל נדרשים ההורים לעבור בדיקה גנטית בארץ טרם הלידה ונסיעתם לחו”ל, ואילו לתינוק נערכת הבדיקה בנציגות ישראל במדינת הלידה. אז, יש צורך בהמתנה לתוצאות הבדיקות שנשלחות למעבדה של בית החולים תל השומר ולהחלטת בית המשפט בישראל המאשרת את ההורות. הליך זה אורך חודש ימים ואף יותר, ועד אז לא מורשה התינוק להיכנס לארץ.
הזוג ג'נאח פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להקל עליהם בהליך ולבצע את הבדיקה בארץ, ובכך להימנע מפרידה ארוכה משלושת ילדיהם האחרים. שופטת בית המשפט לענייני משפחה איריס אילוטוביץ’ סגל הורתה למדינה לאפשר להורים ולתאומות להיכנס לארץ ואז לבצע את הבדיקה.
בני הזוג חשבו שהצליחו להגמיש קצת את הפרוצדורה, אך כשביקשו לחזור עם התינוקות לארץ גילו כי הקונסולית באוקראינה לא מקבלת את החלטת בית המשפט, וכי המדינה החליטה לערער על קביעת בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי. כתבה על הסיפור המתגלגל שודרה ב—6 בינואר במהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2.
בהמשך, שופט המחוזי נפתלי שילה דחה את ערעור המדינה אך הקונסולית עדיין סירבה להיענות לצו בית המשפט המחוזי. המדינה לא ויתרה ועתרה לבית המשפט העליון. בעוד ההורים ממתינים כשלושה שבועות להחלטת בית המשפט, השבוע הוא פסק נגד החלטת קודמיו וקיבל את ערעורה של המדינה, שטענה כי בית המשפט לענייני משפחה אינו הגוף שאמור לקבוע מי רשאי להיכנס לארץ, אלא שר הפנים, וכי הזוג ג'נאח היו צריכים לפנות לערכאות המתאימות. בית המשפט העליון קיבל כאמור את הערעור והמליץ לזוג ג'נאח להגיש עתירה מנהלית בעניין. לאחר קביעת העליון, כל שנותר בידי ההורים הוא לעבור את הפרוצדורה שקבע משרד החוץ, שעלולה לקחת בין חודש לחודשיים.
נציין שבית המשפט גם לא חסך ביקורת מהמדינה. “המדיניות הקיימת – הרואה בהוכחת זיקה גנטית באמצעות בדיקת רקמות תנאי סף לכניסתם ארצה של קטינים שנולדו בתהליכי פונדקאות חו”ל, ולא רק להסדרת מעמדם המהותי בה – מעוררת שאלות משפטיות הראויות לבירור יסודי”, נכתב בפסק הדין של שופט בית המשפט העליון ניל הנדל.
אבי מספר כי לאחר שהמאמצים להביא ילדים משלהם כשלו הם החליטו לפני כעשר שנים לנסות הליך של פונדקאות בארץ. לאחר שני ניסיונות כושלים הם החליטו לאמץ ילדים, ואימצו שלושה. “רציתי לאמץ עוד ילדה ולקרוא לה על שם אמי שרה שנפטרה לפני כשלוש שנים וזו היתה צוואתה והיא חסכה למטרה זאת, אבל השערים נסגרו ואי אפשר היה לאמץ עוד ילדים מחו”ל”, מספר אבי, “שמעתי מלקוחות שלי במספרה על תהליך של פונדקאות בחו”ל דרך חברת תמוז והחלטנו לפנות אליהם.
“לפני כחודשיים נולדו לנו תאומות, שרה ואמה. ידענו שכדי לחזור איתן מחו”ל, כחלק מהליך הפונדקאות, צריך לעשות בדיקת רקמות בחו”ל. מבעוד מועד הגשנו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה שיאפשר לנו להביא אותן לארץ מיד אחרי הלידה, ולא להישאר בחו”ל, ולעשות את בדיקת הרקמות בארץ כדי לא להשאיר את שלושת הילדים שלנו פה לבד, בלי אף הורה. בית המשפט קיבל את הבקשה שלנו והוציא צו שמורה לקונסולית בקייב להנפיק לנו אישורי יציאה. היא לא כיבדה את הוראת בית המשפט ואמרה שהיא כפופה להוראות משרד החוץ. המדינה ערערה למחוזי בעניין וגם שם נעתר בית המשפט לבקשתנו, אך עדיין לא כיבדו את הפסיקה. המדינה ערערה לעליון וחיכינו כשלושה שבועות עד שקיבלנו את פסק הדין – שבו החליט בית המשפט לקבל את ערעור המדינה. הפסדנו”.
מה קורה עם מירב והבנות?
“אשתי נמצאת בקייב כבר חודשיים עם שתי תינוקות, לבד, והיא במצב נפשי מאוד קשה. אחת מהבנות סובלת מריפלוקס והן גם ללא השגחה רפואית וטיפול רפואי, הן לא מחוסנות. אנחנו לא יודעים אפילו את המשקל שלהן. אשתי מתגוררת שם בדירה ששכרנו והשהות שלה שם עולה המון כסף. אני פה לבד עם שלושה ילדים ולא יכול לעבוד בכלל. כבר רצינו לרדת מהעניין המשפטי וללכת לעשות בדיקת רקמות אבל הם המשיכו לעשות שרירים ולא איפשרו לנו לעשות את הבדיקה. כל יום אשתי ביקשה מהקונוסולית לעשות את הבדיקה ונענתה שזה לא אפשרי בכל מיני תירוצים. אני כבר ביצעתי את בדיקת הרקמות בתחילת השבוע וביום שלישי אשתי והבנות סוף סוף ביצעו את בדיקת הרקמות. עכשיו נצטרך להמתין כחודש לאישור הסופי של ההורות ואנחנו מקווים שהם ייענו לצו בית המשפט לעשות זאת כמה שיותר מהר. כבר יותר מחודשיים שאני לא עובד בצורה סדירה, ואני לא יכול להרשות לעצמי לא לעבוד תקופה כל כך ארוכה. יש לי עסק ויש לי שלושה ילדים. מי יהיה איתם? אני צריך לבשל, לעשות כביסות ולנהל בית לבד לגמרי".
ידעתם שטרם אושרה בדיקת רקמות לתינוקות שנולדו בהליך פונדקאות לאחר שהגיעו לארץ. למה בכל זאת ניסיתם את זה?
“רצינו קודם כל לקצר את ההליך ואת זמן השהייה שם, כי יש לנו שלושה ילדים לטפל בהם. רצינו גם לעשות תקדים ולעזור לשאר האנשים שנמצאים במצב הזה. אבא שלי, שלום ג'נאח, הוא יו”ר ועד השכונה בשביב והוא אחד שעוזר לאנשים, מעין רובין הוד, וככה הוא חינך אותנו. אבל לא חשבנו שזה ייקח כל כך הרבה זמן. אני ממש כועס על כל ההתנהלות של המדינה, אחרי שתרמתי לא מעט למדינה. משרד החוץ ומשרד הפנים פשוט מזלזלים בנו, וכל דבר שמבקשים מהם הם לא עונים ולא מתייחסים. במקום להושיט לנו יד ולברך אותנו במזל טוב המדינה מענה אותנו. הם מקשים עלינו בכוונה כי העזנו להתעסק עם המדינה. מכל זוג הם דורשים מסמכים ואישורים בודדים ומאתנו הם כל הזמן מבקשים עוד ועוד מסמכים ואישורים ומבקשים בהם כל מיני תיקונים, ובינתיים עוד כמה ימים עוברים. הם ניסו לייאש אותנו שנרד מההליך המשפטי. הרמנו דגל לבן ונלך לפי הנוהל כמו שהמדינה רוצה. אני מאמין שזה ייקח עוד כמה ימים אבל בסוף ייתנו לנו לעשות את הבדיקות. אני רוצה להודות לחברת תמוז ולמנהל החברה דורון ממט שעשה הכל בשבילנו ולעו”ד יהודית מייזלס ומיכל לוי שעבדו לילות כימים ועשו הכל בשבילנו. אולי בעתיד יהיה תקדים שיעזור לכולם”.
עורכות דינם של ההורים, יהודית מייזלס ומיכל לוי, מסרו: ״בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי קיבלו את טענותינו, ובפסק דין תקדימי ועקרוני הורו למדינה לאפשר את כניסתן המיידית של התאומות לארץ. לצערי, מדינת ישראל ערערה לבית המשפט העליון שהפנה את הזוג להמשך דיון בבית הדין לעניינים מנהליים, שגם בו בטוחני כי ננצח בשלישית. המשפט, הצדק והמוסר עומדים לצד מירב ואבי, באשר הזכות להורות היא זכות יסוד. כל העיכובים לא יועילו. במוקדם או במאוחר נביא לשינוי המיוחל עבור עשרות ומאות זוגות ישראליים שמקיימים הליכי פונדקאות".
תגובת משרד החוץ: "רשויות המדינה – רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הרווחה, פרקליטות המדינה ומשרד החוץ – פועלות בעניינים אלה בהתאם לדין ולהחלטות בתי המשפט בישראל, והכל במטרה לשמור על טובת הקטינים ועל הציבור בכללותו. בין היתר, המדינה פועלת על מנת לוודא שלא מתבצע סחר בילדים. ההליך המדובר מתנהל בדלתיים סגורות ולכן, מטבע הדברים, לא נוכל להתייחס לפרטים. באופן כללי ייאמר שכאשר אזרחים ישראלים המבצעים הליכי פונדקאות בחו"ל פועלים כמקובל ובהתאם לדרישות החוק, ההליך להוכחת הזכאות למסמך נסיעה אורך בדרך כלל מספר ימים בודדים בלבד. רשויות המדינה פעלו מעל ומעבר, ובהתאם להחלטות בית המשפט, על מנת לסייע במקרה זה. לא ברור מדוע בוחרים בני הזוג להשמיץ עובדי מדינה אשר העניקו להם שירות מסור תוך דקות מרגע קבלת הצו המתאים. ככל שיש לבני הזוג טענות על העיכוב שנגרם בעניינם, אין להם להלין אלא על עצמם ועל באת כוחם".
הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בהרצליה:
תגובות