מאבק בעיר התאומה של כפר סבא: "אנחנו עושות הכל כדי ששם הרחוב לא יקרא על שמו של נאצי"

ילידת כפר סבא נירה שרר, המתגורת כיום בעיר התאומה של כפר סבא ויסבאדן שבגרמניה, מנהלת בימים אלו מאבק לשינוי שם אחד הרחובות בעיר, הקרוי על שמו של המלחין הפרו-נאצי האנס פפיצנר. ביום רביעי הבא (21 באוגוסט) אמורה ועדת השמות של ויסבאדן לדון בבקשת שרר ופעילים אחרים בעיר לשנות את שם הרחוב. "אני אעשה הכל כדי ששם הרחוב ישונה לשם של מלחין יהודי", אומרת שרר.

שרר מובילה את המאבק יחד עם חברתה רנאטה גריגולייט ויחד עם מפלגת הירוקים המקומית. "יש כמה רחובות בגרמניה שקרויים על שם פפיצנר, אבל בשנים האחרונות יש מגמה בגרמניה לשנות שמות של רחובות שקרויים על שם נאצים", מסבירה שרר, "כבר לפני שנתיים היה ניסיון לשנות את שם הרחוב, שלא צלח, ובשנה האחרונה אנחנו מובילים מאבק נוסף".

ועידת החינוך של ערי ישראל מגיעה לכפר סבא, לכל הפרטים ולהרשמה הקליקו כאן.

שרר, בת 60, נולדה בכפר סבא, נכדתם של הכפר סבאים הותיקים בתיה ויחיאל שרר. היא מספרת שאת רוב ילדותה העבירה במושב אביחיל שמצפון לנתניה, וחזרה לאזור כפר סבא כשהחלה ללמוד בבית ברל את הוראת השפה האנגלית. כאישה צעירה היא נחשפה למשלחות של תושבי כפר סבא לעיר התאומה ויסבאדן וב-1982 החליטה לטוס לעיר כחלק מהמשלחת. "סקרן אותי מאוד לקחת חלק במשלחת הזו, שבמסגרתה קבוצה של כפר סבאים מתארחת בבתים של מקומיים בויסבאדן, ויש אירועים חברתיים וסיורים", היא מספרת, "התארחתי בבית של תושב מקומי וקרה שהתאהבנו. המשכנו לשמור על קשר גם כשחזרתי לארץ, עד שדי מהר החלטתי לעזוב את ישראל ולעבור לגור איתו בויסבאדן, ומאז אני כאן".

שרר נפרדה מאז מבן זוגה אך בחרה להישאר בעיר. היא מלמדת בה אנגלית וגם מצטרפת לחלק מהמשלחות הכפר סבאיות שמגיעות לויסבאדן. "לחלק מהמשלחות שמגיעות לכאן אני מצטרפת ומתרגמת לישראלים את הנאמר, כמו למשל במשלחת שאליה הצטרף ראש העירייה לשעבר יהודה בן חמו. אני מלווה את הטיולים ומסתובבת עם המשלחות, כי עבורי זה שליחות ללוות את חברי מכפר סבא וזה גם מזכיר לי את הבית, את ישראל".

היא פעילה באגודת ידידי כפר סבא שפועלת בויסבאדן, ולדבריה עושה יחסי ציבור מצויינים לכפר סבא. "חשוב לי שיגיעו לכאן כמה שיותר משלחות כדי שיכירו את העיר ושתיווצר אהבה בין שתי ערים. כמובן שגם לגרמנים כאן זה חשוב, הרבה בגלל החרטה שהם חשים על אחריותם למלחמת העולם השנייה".

האנס פפיצנר היה מלחין ותאורטיקן גרמני שחי בשנים 1949-1869. הוא זכה לגילויי אהדה מבכירי הרייך השלישי ומדמויות מפתח במשטר הנאצי. לדברי שרר הוא היה נאצי פעיל גם לאחר המלחמה, ובויקיפדיה הגרמנית יש מספר ציטוטים שלו שלא מותירים מקום לספק. "היטלר נהג נכונה לפנות את גרמניה מהיהודים שכן יהדות העולם היא בעיה", הוא מצוטט שם. ציטוט אחר שלו הוא: "היטלר עשה לאירופה שירות מצוין בכך שגירש את היהודים מגרמניה". כשפושע המלחמה הנס פרנק, ממבצעי השמדת היהודים בשואה, שכונה "הקצב מפולין", נידון למוות אחרי המלחמה, כתב לו פפיצנר מכתב נחמה והביע את חברותו "בימים קשים אלה".

ולמרות זאת, יש עדיין על שמו של פפיצנר מספר רחובות ברחבי גרמניה. לדברי שרר, בשנים האחרונות הוחלפו חלק משמות הרחובות האלה לשמות של מלחינים אחרים. "יש מספר ערים שבהן השינוי כבר קרה, בהן ליבק, המבורג, מינסטר והאנובר, שבהן שם הרחוב שונה מפפיצנר לשם של מלחין אחר. בערים אחרות כבר התקבלה ההחלטה על השינוי אך שם הרחוב עדיין לא שונה".

למאבק של שרר הצטרפו כאמור גם חברתה גריגולייט, שלדברי שרר "מאוד אוהבת את ישראל וכפר סבא, והייתה במשלחת האחרונה בכפר סבא ולאחרונה גם החלה ללמוד עברית", ושני פעילים נוספים. "אנחנו אוספות חתימות מבית לבית, פונות לאנשים שגרים בעיר ויסבאדן כדי לעניין אותם בנושא, להסביר להם על מה אנחנו נאבקות ולקוות שהם ירתמו למאבק", אומרת שרר, "יש כאלה שלא רוצים לשמוע על זה ויש כאלה שכן. במקביל, יש לנו סדרת שיחות בשבועות האחרונים עם הכנסיות, בתי אבות. אנחנו עושות כל מה שאפשר כדי ששם הרחוב ישונה והוא לא יקרא על שמו של נאצי. לפני כמה שבועות התבשרנו שבוועדת השמות הקרובה יתקיים דיון על החלפת שם הרחוב. כעת כל שנותר הוא לקוות שבאמת סוף סוף ישנו את הרחוב לשם של מלחין יהודי".