טיפול בדכאון: דרכי התמודדות מאת המומחים בתחום

קרן קפלן

דכאון, כיום, הוא אחד המצבים הנפוצים ביותר בעולם, ולמעלה מ-120 מיליון אנשים סובלים ממנו, לא מעט מהם מבלי לדעת כלל שזהו המצב. קרן קפלן, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, מאמינה שהטיפול הפסיכואנליטי יכול לתת את המענה הטוב ביותר לבעיה, בטווח הארוך. "דכאון הוא תגובה רגשית לאירוע טראומטי כלשהו, אובדן, אבל, פרידה, פיטורים ועוד" מסבירה קרן. "הוא מאופיין במגוון רגשות כגון מצב רוח ירוד, תחושת ערך עצמי נמוכה, אובדן של מוטיבציה ואנרגיה, אשמה, אובדן הנאה ועוד. מדובר בטווח שנע בין תחושות של דכדוך קל לתחושות של דכאון קליני. חשוב להבדיל בין דכאון לבין תחושת אבל או עצב נורמלית המתרחשת כתוצאה מטראומה, כאשר תחושת אבל שנמשכת זמן רב עשויה להתפתח לכדי דכאון, וכאן נכנס האבחון המקצועי לתמונה, וכדאי ואף רצוי לפנות להתייעצות מקצועית בכדי לקבל את העזרה הטובה ביותר".

התהליך הטיפולי בדיכאון בעוצמות שונות

בתור פסיכואנליטיקאית, מספרת קרן על תהליך האבחון והטיפול: "הטיפול הפסיכואנליטי מאפשר שינויים אישיותיים עמוקים, כאלה שטיפולים קצרי טווח בדרך כלל לא יכולים לספק. הטיפול עובד דרך תהליכים לא מודעים, דרך אסוציאציות, חלומות, והקשבה ללא מודע, לתהליכים הלא מודעים שמתרחשים בחדר. הטיפול לרוב נע בין 3 ל-4 מפגשים בשבוע, וחשוב בהם לתת הבנה, משמעות לחוויה שהביאה לתחושת הדיכאון ואובדן הערך העצמי של המטופל. בתוך חדר הטיפולים, היכולת להרגיש מובן ולתקשר את הרגשות עבור המטופל היא יכולת שבפני עצמה מביאה להקלה, משום שהמטופל מרגיש שיש איתו מישהו שמבין ונותן משמעות למה שקורה. לעיתים הנפילה במצב הרוח מבהילה מאד את המטופל, והמטפל יכול להרגיע אותו מאד, לנרמל את התחושה. במידה והמטופל סובל מאד ומבקש הקלה תרופתית, אני אפנה לפסיכיאטר להמשך טיפול".

הספה ככלי טיפולי חשוב

אחד הכלים החשובים ביותר שנמצאים בשימוש הפסיכואנליטיקאי של היום, כך מספרת קרן, הוא הספה. במהלך הטיפול, לרוב שוכב המטופל על ספה, כאשר האנליטיקאי יושב מאחוריו. "השכיבה על הספה", אומרת קרן, "מאפשרת לחופש וזרימה של אסוציאציות חופשיות, שהמפגש פנים אל פנים לרוב אינו מאפשר. המטופל יכול להרגיש חופשי מלהתבונן בפניו של המטפל ולהגיב אליו, לפענח סימנים המגיעים מכיוונו, ולהתפנות להקשבה פנימית, לתהליכים הלא מודעים המתרחשים בתוכו. זה קצת כמו לנסוע ברכב עם חבר, כאשר בעת הנסיעה כל אחד מכם פונה קדימה עם עיניו אל הכביש, אך אתם חולקים מרחב. זה מאפשר דמיון, יצירתיות וחשיבה לא מודעת. כמובן שהטיפול יכול להתרחש גם על כורסה, וזאת בהתאם להעדפה של המטופל, ואז יתקיים טיפול פסיכותרפי פסיכו-דינמי. שיטת הטיפול אינה שונה, אך המינון וההבדל בין הספה לכורסה יוצרים תהליך המאפשר שינויים טובים, אך לעיתים פחות מעמיקים, והנגיעה בתהליכים הלא מודעים היא פחותה, כך או כך הטיפול יוצר שינוי משמעותי בחוויה ובאיכות החיים היומיומית".

קרן קפלן היא פסיכואנליטיקאית המתמחה בעבודה עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים. היא חברה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, והן בחברה הפסיכואנליטית העולמית.

קרן קפלן
כתובת הקליניקה: נורדאו 15 א', רמת גן
טלפון: 0505673641
קישור לאתר 

קרן קפלן. צילום עצמי

ד"ר אורן גיל אור

למי לא יוצא לומר פה ושם "איזה דיכאון", על ציון נמוך מדי במבחן, הערה מעצבנת מהבוס בעבודה, חנייה שלא מצאנו או כל שיבוש אחר בתכניות? כשאנחנו אומרים את זה, אנחנו למעשה מתכוונים שזה מבאס, מעצבן או מאכזב אותנו, אבל מי שחווה דיכאון כמו שמגדירים אותו הפסיכולוגים, מבין שמדובר במשהו אחר לגמרי. על פי הנתונים הרשמיים, בישראל מאובחנים בדיכאון כ-10% מהאנשים במהלך חייהם, אך המספר האמיתי של הסובלים מדיכאון, ברמה זו או אחרת, גדול בהרבה.

אורן גיל אור הוא פסיכולוג קליני מומחה המטפל במבוגרים ונוער ומרצה לפסיכולוגיה. אורן מטפל במגוון גישות בהתאם למקרה, כולל טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בטראומה וטיפול קצר מועד. ממנו שמענו על דיכאון ואיך מטפלים בו.

מהי הפרעת דיכאון?

"כשמדובר בדיכאון קליני, אנשי המקצוע בוחנים אותו על שני צירים – העוצמה והסוג. עוצמת הדיכאון נעה בין דיכאון קל יותר (שנמשך לתקופה ארוכה יותר) עם השפעה מועטה על התפקוד שנקרא דיסתימיה ועד לדיכאון קשה יותר, בעל השפעה משמעותית על חיי היומיום ונקרא דיכאון מג'ורי. על הציר השני אנחנו בוחנים את סוג הדיכאון:
האם מדובר בהפרעה של דיכאון בלבד (חד-קוטבי), או שלצד הדיכאון ישנן גם תקופות בהן חווה האדם תקופות של היי ואושר מוגזמים, המכונה דיכאון דו-קוטבי או מאניה-דפרסיה".

מה זה בעצם דיכאון?

"הדיכאון הוא חוויה של ירידת מצב-רוח משמעותית, שנמשכת תקופה ארוכה. הדיכאון משפיע על כל היבטי החיים:
בהיבט הרגשי – האדם עלול לחוות עצב, בדידות, ייאוש, מצב רוח רע, ביקורת עצמית, שנאה עצמית, אי-שקט ומתיחות, חוסר סיפוק ואובדן שמחת חיים כללית. התחושות הקשות ביותר הן בדרך כלל בשעות הבוקר.
במישור הקוגניטיבי – ההפרעה מתבטאת בקצב חשיבה איטי, קשיי ריכוז וקשב, ירידה בזיכרון וקושי לעבד מידע ולקבל החלטות.
ברמה הגופנית – אנו רואים תופעות של חוסר תיאבון, חוסר שינה, כבדות בגוף, חוסר מרץ, כאבי ראש וירידה במשקל".

מה הופך אותנו למדוכאים?

"הדיכאון מופיע פעמים רבות כתגובה לאירוע משמעותי בחיים; לידה, אובדן, פיטורים, גירושים ועוד – בחיים לא חסרים משברים העלולים לטלטל אותנו ולהוביל אותנו לתקופות של דיכאון. בנוסף, ישנן תקופות מועדות יותר לדיכאון כמו גיל ההתבגרות או הזקנה. למרות זאת, לעיתים מגיע הדיכאון ללא קשר לאירוע ספציפי ומופיע ללא סיבה חיצונית בולטת".

איך אנחנו יכולים לדעת שמישהו קרוב אלינו סובל מדיכאון?

"לא תמיד הסביבה יכולה לזהות את הסימנים של הדיכאון אצל מי שחווה אותו. הסימנים הקלאסיים – מצב רוח רע, בכי רב, הסתגרות והימנעות יכולים להוות תמרורי אזהרה, אך יש אנשים שאצלם הדיכאון מתבטא דווקא ברגזנות, תוקפנות והחצנה של הרגשות הקשים. כשמדובר בדיסתימיה והאדם נשאר תפקודי יחסית, לסביבה קשה אף יותר להבין כי מדובר בהפרעה שהיא יותר ממצב רוח רע".

איך מאבחנים דיכאון?

"כמובן שלא כל מי שעובר יום-יומיים של תחושת דאון עם מצב רוח רע יאובחן כסובל מדיכאון. הפסיכולוגים מאבחנים דיכאון אחרי שבועיים של תחושות עצב ודכדוך, וכשניתן לזהות אצל האדם לפחות חמישה מסימני הדיכאון האופייניים.
מצב של דיסתימיה מאובחן אחרי שנתיים בהן יש יותר ימים של תחושת דכדוך מאשר ימים רגילים".

תרגיע אותנו. תגיד שיש טיפול לדיכאון.

"בהקשר זה אפשר בהחלט להיות אופטימיים. הדיכאון הוא הפרעה נפוצה ביותר, אך הטיפול בה – מאד יעיל. מעבר לטיפול תרופתי, שמשפיע לטובה, ובשילוב איתו, ניתן להיעזר במספר שיטות של טיפול פסיכולוגי:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: במישור הקוגניטיבי המטופל לומד לשנות את האמונות השליליות שלו – לגבי עצמו, לגבי הסובבים אותו ולגבי הדרך בה הוא תופס את העתיד. לאנשים השרויים בדיכאון ישנן הטיות קוגניטיביות שמציירות את כל תחושותיהם בצבעים קודרים. מחשבות נוסח 'אני לא מספיק טוב', 'הכל רע ושום דבר לא יכול להשתנות' וכו', ניתנות לשינוי על ידי עבודה על הגמשת דרכי החשיבה.

במישור ההתנהגותי – הטיפול מסייע למטופל לחזור בהדרגה לתפקוד מלא. מטופלים שמסתגרים, מפסיקים ללכת לעבודה ולעסוק בענייני היומיום האחרים, לומדים לאתגר את עצמם לעשות את הדברים וככה הם מצליחים להתחיל מעגל חדש של עשייה ויציאה מהתקיעות שגוררת עוד מחשבות שליליות.

• טיפול דינמי: דרך יעילה נוספת להתמודד עם דיכאון היא באמצעות הטיפול הדינמי שהוא עמוק וממושך יותר. גם אם הדיכאון תגובתי (בעקבות אירועי חיים שליליים), לרוב הוא נוגע גם ברבדים עמוקים יותר בנפש וקשור בחוויות קודמות ובכוחות של המטופל, ולכן העבודה העמוקה והממושכת מביאה לשינויים משמעותיים ויציבים לאורך זמן. הטיפול הדינמי מתמקד בחוויית האובדן ושם דגש גדול יותר על היחסים בחדר הטיפול, שכן לדיכאון פעמים רבות קשר הדוק עם היחסים של האדם עם סביבתו. הגורמים לבעיה מופיעים בדרך כלל גם בטיפול ומתבטאים ביחסים בין המטפל והמטופל, מה שמאפשר התבוננות הדדית ועבודת עומק יעילה".

האם תמיד צריך לטפל בדיכאון או שלפעמים אפשר פשוט לחכות שהוא יעבור מעצמו?

"כשהדיכאון מתמשך, מומלץ מאד לא לקבל זאת כגזירה משמיים. הדיכאון עשוי להיות מסוכן ללוקה בו מאחר שהוא מעלה בצורה משמעותית את הנטייה לאובדנות. הבשורה הטובה היא, כאמור, שהטיפול בדיכאון כיום הוא יעיל ומוצלח. לכן, בהחלט מומלץ לטפל בדיכאון ולא להזניח".

ד"ר אורן גיל אור
טלפון: 054-4499850
כתובת: ויצמן 251, רעננה
קישור לאתר

ד"ר אורן גיל אור. צילום עצמי

אין במידע כל עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

כתבה שיווקית