האבא הזה מסרב לשלוח את בנו לשיעורי תרבות יהודית ישראלית, ומצא את עצמו נאבק בבית הספר

פרסום ראשון: תושב הרצליה אלון באב"ד נאבק בהחלטת הנהלת חטיבת יד גיורא, ומשרד החינוך, לחייב את בנו להשתתף בשיעורי תרבות יהודית-ישראלית. זאת למרות שבאב"ד מסרב שהבן יקח בהם חלק, וגם הנחה אותו בהתאם. נציין שמדובר בשיעור חובה במערכת החינוך בישראל, מכיתה ג' עד כיתה ט'. בית הספר, טוען באב"ד, איים להעניש את בנו בכך שיישלח ללמוד בכיתה אחרת במשך יום שלם, אך לאחר ששוחח עם המנהלת נאמר לו כי לבנו תירשם הערת משמעת על כל חיסור שלו מהשיעור. כיום יוצא הבן מהכיתה בשיעורים האלה, ומעביר את הזמן בקפיטריה.

"אנחנו לא מוכנים לזה ואנחנו נלחם על הזכות שלנו לחופש מדת", אומר באב"ד לצומת השרון, "זה סוג של השפלה שלוקחים את הילד שלי, של הורה אתאיסט וחילוני, ונותנים לו חינוך דתי בכוח. ישראל היא מדינה ללא הפרדה בין דת למדינה ומותר לעשות לחילונים מה שרוצים. הם לא יודעים עם מי יש להם עסק. הם נטפלו לילד עם ההורים הלא נכונים. זה לא חוקי בכלל להעניש כך את הילד שלי – זה מנוגד לחוק זכויות התלמיד, אסור לילד להיענש על משהו שעושים ההורים שלו. אני מודה – אנחנו עבריינים כי כי יש חוק חינוך חובה והמקצוע הזה חובה והילד צריך להיות בשיעור. אנחנו מתנגדים לכך שהילד יהיה בשיעור כזה, ולפעמים צריך להיות עבריין כדי להשיג זכויות, כמו חופש מדת".

בפוסט שפרסם ביום חמישי שעבר, ושהפך לוויראלי לאחר שהופץ בקבוצת הפייסבוק של "הפורום החילוני", כתב באב"ד כך: "כך מחליט בית ספר להתנקם בילד בן 12 על התעקשות הוריו שלא יקבל חינוך דתי בבית ספר ממלכתי במדינת ישראל 2019. בננו החל השנה את לימודיו בכיתה ז', חט"ב ממלכתית בהרצליה, מעוז של חילוניות לכאורה. הוא מחויב לשעתיים שבועיות של המקצוע תרבות יהודית-ישראלית. מקצוע שהנחת היסוד שלו היא שהחילונים פגומים ('לעיסוק בנושא המסורת במסגרת חילונית יד חשיבות מיוחדת. החילוניות היהודית רצתה להתנתק באופן מודע מהמסורת היהודית. עם השנים התברר שגישה זו גבתה מחיר תרבותי כבד'. מתוך המדריך למורה). מקצוע שבפועל הפך את בית הספר הממלכתי לדתי. במה הוא בדיוק דתי? בזה שהוא לא מלמד על דת, לא מלמד על תרבות, אלא מטיף, פשוטו כמשמעו, לקיום פולחן דתי – מטיף כמה נפלא וערכי להניח תפילין, כמה חשוב לשמור על השבת (ה״קדושה״ כלשון הספר) כמה חשוב פולחן הסליחות בכיפורים וכן הלאה. כאשר אלוהים מוצג כעובדה קיימת לכל אורך הספר. כאשר תפילות והטפה לתפילות מהוות חלק נכבד מחומר הלימוד. נכון שיש בספר גם פרקים ראויים על דמויות שונות מההיסטוריה היהודית, אבל המסיונריות הדתית שבו היא פשוט בלתי נסבלת.  מערכת החינוך החליטה לכפות על הילד שלי, החילוני והאתאיסט, חינוך דתי".

חטיבת הביניים יד גיורא. צילום ניר קידר

עוד כתב: "אנחנו החלטנו שפשוט נמאס לנו – הגיע הזמן להתנגד. הודענו לבית הספר שאנחנו לא מוכנים שהבן שלנו יקבל חינוך דתי. ביקשנו מהם שבזמן השיעור המדובר יניחו לו לנפשו והוא יעביר את הזמן בלימודים בספריה של בית הספר או בכיתה חלופית. בית הספר נעמד על הרגליים האחוריות ולא הסכים. הפנה את הנושא למפקחת האזורית שנפנפה אותנו בלקוניות. המנהלת לא הבינה במה אנחנו שונים מהורים שלא מוכנים שילדיהם ילמדו ערבית כי הם שונאי ערבים. זו רמת ההבנה והטיעונים שקיבלנו מהמערכת. כמובן – גם אמרו לנו שאין הדתה ואין שמדתה, ומחקו אותנו ואת הרגשות שלנו. וגם אמרו שחוק זה חוק ולחוקים צריך לציית. היסטוריה ואזרחות הם כנראה לא צד חזק במערכת החינוך. אמרנו לילד – אל תכנס לשיעורים הללו – תבריז. אין ספריה בבית הספר? לך לקפיטריה. וכך עשה. והיום קיבלנו את האיומים. בית הספר והמפקחת החליטו שיתנקמו בילד. נפלה ההחלטה – אם הוא לא נכנס לשיעורי תרבות יהודית בימי ג׳ – אזי בימי חמישי יהיה ב'השעיה פנימית' – יבודדו אותו מהכיתה שלו וישלחו אותו לכיתה אחרת במשך כל היום, כמו אחרון הבריונים. כך עד שנכנע. מעשה חינוכי מהשורה הראשונה – נקמה ואקט של השפלה כנגד ילד בן 12. שוקלים כעת צעדים".

"הפוסט הפך לוויראלי תוך שעות ספורות", מספר באב"ד, "קיבלתי הרבה תגובות ופנו אלי עשרות אנשים שתמכו בי ואף הציעו לבוא ולהפגין מול בית הספר ושרק אגיד מתי. התקשרתי בבוקר יום שישי לבית הספר וביקשתי לדבר עם המנהלת, אך היא לא היתה וענתה לי הסגנית שלה. היא היתה מאוד מבוהלת ופחדה לדבר איתי. ביקשתי ממנה שתעביר מסר למנהלת שאם עד יום ראשון הם לא יורדים ממסע הנקמה נגד הבן שלי, אז תהיה להם הפגנה מול בית הספר ביום שני. כחצי שעה לאחר מכן התקשרה המנהלת ואמרה שמדובר באי הבנה ושבני לא יקבל את עונש ההשעיה אם לא יגיע לשיעור, אבל הוא יקבל הערת משמעת על כל שיעור של תרבות יהודית-ישראלית שיחסיר ממנו, אבל אני עובד על לבטל גם את זה. יש כאן נסיגה מאוד ברורה מהאגרסיביות שהם הפגינו מולי ביום חמישי. יש פה ירידה משמעותית בגובה הלהבות ונראה איך זה מתגלגל מפה".

מתי החלטתם שהבן שלכם לא ישתתף בשיעורי תרבות יהודית-ישראלית?

"הסיפור עם השיעורים האלה התחיל עוד בבית הספר היסודי כשהתוודעתי בפעם הראשונה לספרים של התוכנית הזאת וחטפתי זעזוע גדול. הספרים האלה מנסים להחזיר בתשובה את הבן שלי ולתת לו חינוך לבצע פולחן דתי, ספרים שמלווים בכל מיני דברי מתיקה. יש גם דברים שהם ראויים ואין לי בעיה איתם, אבל הדברים שיש לי איתם בעיה הם כל כך קשים שמבחינתי המקצוע הזה הוא סוג של קו אדום. היה לנו סיפור דומה בכיתה ה' ואמרתי אז למחנכת שהוא לא ייכנס לשיעורים אבל שם זה עבר מאוד בשקט. במשך חודשים הוא לא נכנס והם קיבלו את זה. המורה מדי פעם היתה מתקשרת ואומרת שזה לא בסדר שהוא לא נכנס לשיעורים ולא הסכימה להציג גם את הגישה החילונית ולשנות את התכנים לבקשתי. אחרי כמה חודשים היא התקשרה ואמרה שהיא לא תדבר על הנושאים הרגישים האלה ואז נתתי לבן שלי אישור להיכנס לשיעור".

ומתי החלטתם השנה שהוא לא ייכנס לשיעורים?

"כבר בתחילת השנה החלטנו שהוא לא ילך לשיעורים ויידענו את בית הספר על כך במכתב. ביקשתי שידאגו לו למסגרת חלופית ואם אתם לא יכולים לספק לו מסגרת שכזו שיישב בספרייה של בית הספר ויעשה שיעורים ועבודות. לקח זמן עד שקיבלנו תשובה לזה ובינתיים גילינו שאין ספרייה בבית הספר ולא היה לו לאן ללכת. הוא נכנס לשיעור בשבועות הראשונים של הלימודים והוא חזר מאוד בסבל מהשיעורים האלה. המנהלת ביקשה מכתב הסבר וביקשה שגם המפקחת תהיה מכותבת וכך עשיתי, והוספתי דוגמאות מתוך הספר שמטיפות לפולחן דתי. לפני שבוע הבן שלי גילה שיש קפיטריה בבית הספר ומאז הוא החל ללכת לשם במקום לשיעורים ומיד קיבלתי שיחות אגרסיביות מבית הספר שהיו מלוות באיומים והמנהלת טענה מצדה שאין פה כלל הדתה".

באב"ד כתב ב-2.9 למנהלת: "בננו גדל בבית חילוני להורים אתאיסטים. הכפפתו לתוכנית לימודים אמונית, מהווה לתפיסתנו הפרה גסה של זכות שצריכה להיות בסיסית וטבעית במדינה דמוקרטית והיא חופש דת וחופש מדת. תוכנית לימודים זו מהווה פגיעה קשה הן בזכות זו והן ברגשותינו שכן היא מבטלת את רצוננו לקיים אורח חיים חילוני במדינת ישראל, אורח חיים שבהכרח אינו כולל חינוך דתי לילדינו". הוא הוסיף כי "ילד חילוני הגדל בבית אתאיסטי הנחשף לחומרי הלימוד יכול להבין בנקל שיש בעיה עם אורח החיים החילוני שלו, שהוא חסר זהות, מקולקל, שיש לו בעיה ערכית ושהמזור לכל אלה הוא קיום אורח חיים מסורתי-דתי. בשל כל אלה, איננו מוכנים כי בננו ילמד את המקצוע תרבות יהודית-ישראלית. הננו תקווה כי בית הספר ישכיל לכבד את רצוננו בקיום אורח חיים חילוני וימנע מהקניית חינוך וערכים דתיים לילדינו".

בתגובה השיבה ב-18.9 המפקחת של מחוז ת"א מטעם משרד החינוך מירית שפירא: "שיעורי תרבות יהודית-ישראלית נלמדים  במסגרת תוכנית הלימודים של ביה"ס. תוכנית זו הותאמה למגזר הממלכתי. הספר אושר על ידי הגורמים המקצועיים במשרד במסגרת תוכנית הלימודים הממלכתית. בנסיבות אלו אין אנו רואים מקום לטענות. באשר לטענות לגבי הספר עצמו ניתן לפנות לאחראי על תחום הדעת בבתי הספר הממלכתיים מר יובל סרי".

אתם ההורים היחידים שמתנגדים?

"חלק מההורים חושבים שזה סבבה השיעורים האלה ולחלק זה כן מפריע אבל הם פוחדים פחד מוות להתעמת עם בית הספר ושיפגעו בילדים שלהם. אני מכיר מספר מאוד מצומצם של הורים שהוציאו את הילדים שלהם מהשיעורים האלה ובדרך כלל זה נגמר בשקט, בית הספר פשוט העלים עין ולא עשו כזה פיצוץ כפי שעשו איתנו".

תגובת עיריית הרצליה: "מדובר בשיעור מורשת שהינו חלק מתכנית הלימודים של משרד החינוך ושההשתתפות בו, כמו בכל השיעורים הנילמדים בבית הספר, הינה חובה".

תגובת משרד החינוך: "התוכנית המדוברת אינה דתית אלא תוכנית המיועדת לבתי הספר הממלכתיים שאושרה של ידי אגף "מורשת "במשרד החינוך – "תרבות ישראלית יהודית". אם לאב יש בעיה אישית עם תוכנית הלימודים הוא מוזמן למנהלת בית הספר להבהרת העניין".