“קשה לי מאוד שיהודים עדיין חווים אנטישמיות”
בלה צור- צילום פרטי
בלה צור
הכי משמעותי ברעננה: האירוע המקומי ששווה לציין בעיניי, היה חגיגות 40 שנה לבית איזי שפירא, הפועל למען קידום איכות חיים וזכויות של ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם, למען שינוי מדיניות כלפיהם, ומקדם מחקר והכשרה. הארגון עצמו נוסד על ידי נעמי סטוצ’ינר, בתו של איזי שפירא. לפני כשלושה חודשים אף חל שינוי בארגון ומונה מנכ”ל חדש, עמיר לרנר, שהחליף את ג’ין יודס. אני מתנדבת בבית איזי שפירא למעלה מ-20 שנה, בפרויקטים גדולים, כמו תכנון והקמת פארק חברים, ארגון כנסים בינלאומיים ועוד. הארגון עובד נפלא, ולכן הנושא קרוב אלי מאד.
הכי משמעותי בארץ: הבחירות. שלוש מערכות בחירות בשנה. קצת יותר מדי. מכיוון שהמצב המדיני מתנדנד, הממשלה לא מכבדת הסכמים, ואני מתייחסת כמובן לכל מה שקורה לאזרחים עם צרכים מיוחדים. בסוף השנה, תכננו לחתום על התחייבות להנגיש את כל המבנים הציבוריים. והנה, דחו את זה בעוד שנה. למה? האם נגישות לבעלי צרכים מיוחדים זה לא נושא חשוב? וכמובן, זה משפיע על קצבאות הנכים, שהיו צריכות לעלות. האם זו לא בושה? הדבר גורם לי לכאב.
הכי משמעותי בעולם: עליית האנטישמיות בעולם והתגברותה ברחבי העולם ובמדינות כמו ארה”ב, אנגליה וצרפת. אני בת לשני שורדי שואה, שחוו אנטישמיות נוראית, איבדו את משפחותיהם וחיו עד יום מותם בצל הפחד שהנאצים יבואו בלילה. קשה לי מאוד שיהודים עדיין חווים אנטישמיות. זה איום ונורא בעיניי.
בלה צור, תושבת רעננה, היא עובדת סוציאלית וחברת מועצת העיר רעננה לשעבר
“עצוב מאוד שאנחנו הורסים במו ידינו את הבית שלנו”
אמיר פוירמן. קרדיט: איציק קנטי
אמיר פוירמן
הכי משמעותי ברעננה: עבורי היתה זו ההקמה של עמותת ‘סיירת תיקונים רעננה’ שהקמתי יחד עם שני חבריי ושותפיי צמרת גבע ואלי פישמן. מטרתה של הסיירת היא לסייע לאוכלוסיות מוחלשות בעיר וליצר רשת ביטחון חברתית. מיד עם הקמתה פנו אלינו עשרות מתנדבים מכל התחומים, עם המון נתינה ורצון טוב לעזור ולצדם עשרות פניות לאנשים הזקוקים לסיוע, הצורך היה ממשי והסיירת ממשיכה לגדול בכל יום. בזכות המתנדבים והפעילות, זכיתי לראות צד שונה וחיובי של אנשים ועל כן אני אסיר תודה.
הכי משמעותי בארץ: מחאת העצמאים של “אני שולמן”. אנחנו העצמאיים ובעלי העסקים הם אלו שנושאים בנטל, משלמים מיסים גבוהים, ארנונה, מס שילוט ועוד רשימה ארוכה של גזרות. אין לנו כמעט זכויות. איפה הצדק? מיום ליום הנטל הפך לקשה יותר. אנשים משלמים ולא מקבלים כלום בתמורה. כעצמאי ובתור יו”ר להב רעננה ומחוז מרכז, אני מברך ומצטרף למחאה הזאת, היא צודקת והיא מבעבעת מהשטח. הזעקה נשמעת מלבם של כל עצמאי ועצמאית.
הכי משמעותי בעולם: כחובב טבע מושבע לבי נשבר למראה ההתחממות הגלובלית והמסת הקרחונים, שהתגברו מאוד בקיץ האחרון והגיעו לשלב קריטי. עצוב מאוד שאנחנו בני האדם הורסים במו ידינו את הבית שלנו, במקום לבנות ולשפר, במיוחד לאור העובדה שיש לנו את כל הכלים לעשות זאת. נכון להיום, אין לנו מקום אחר לחיות בו לכן חשוב מאוד שנבין את זה ונפעל בהקדם”.
אמיר פוירמן, תושב רעננה, הוא יו”ר להב רעננה ומחוז מרכז ויו”ר משותף בסיירת תיקונים רעננה
“אני בטוחה שבפעם הבאה נראה את דגל ישראל על הירח”
סיגל כהן-לויטס
סיגל כהן לויטס צילום עזרא לוי
הכי משמעותי ברעננה: הקמת בית הספר לילדים אוטיסטים. העיר שלנו רעננה מעלה לסדר היום העירוני-ציבורי תפיסת עולם הומנית ערכית הרואה ב”אחר הוא אני” ומציגה חשיבה למציאות שיש בה אמונה עמוקה בשינוי חברתי. בעיניי, פתיחת בית הספרי היא אמירה נחרצת, משמעותית אמיצה. כך מקדמים ומשנים חברה.
הכי משמעותי בארץ: שיגור החללית בראשית. מדובר בהישג עצום למדינת ישראל. לחשוב שלפני כ-70 שנה, העם היהודי עבר טרגדיה, ומשם צמחנו למדינה שמובילה כיום ברמה העולמית במגוון תחומים טכנולוגיים. שיגור החללית היה נקודת ציון שמסמנת לנו גאווה ישראלית אדירה והופכת אותנו למודל למדינות בעולם. אני בטוחה שבפעם הבאה נצליח, ונראה את דגל ישראל מתנוסס על הירח.
הכי משמעותי בעולם: פרסום התיעוד הראשון של חור שחור. זה הישג בלתי רגיל. ההתקדמות האנושית המדעית שלנו מעוררת פליאה והשתאות. באמצעות הגילוי הזה נוכל להבין מהי המשמעות של חור שחור. אנחנו עושים צעדי ענק בהבנת המציאות, החלל והיקום.
סיגל כהן-לויטס, תושבת רעננה, היא מנהלת בית הספר היסודי ברטוב בעיר
“צעדתי עם דגל הגאווה בראש חוצות בעיר שגדלתי בה”
אלון הבר
אלון הבר. קרדיט_ אלכס גרינהולץ
הכי משמעותי ברעננה: מצעד הגאווה שהתרחש בחודש יוני. לא יכולתי לבקש אירוע מוצלח יותר מחגיגת החופש המדהימה שהייתה כאן. קודם כל, צעידה משותפת של רבים מחבריי לחדר המורים בתיכון מור מטרווסט, כולל מנהל בית הספר. המצעד עצמו אורגן על ידי בני נוער, דבר שגרם לי גאווה כפולה ומכופלת. צעדתי עם דגל הגאווה בראש חוצות בעיר שגדלתי בה, רעננה.
הכי משמעותי בארץ: ברמה הארצית בחרתי לכלול את כל ההפגנות למען זכויות האדם והאזרח כאירוע אחד משמעותי. הפגנות הנכים, העולים מאתיופיה, הקהילה הלהט”בית, הילדים של העובדים הזרים ועוד, היו אירועים מאוד משמעותיים, שלרגע הדגישו את המצוקה הקשה של רבים וטובים, שאינם זוכים לכבוד ולרווחה הראויים.
הכי משמעותי בעולם: כבן לניצולי שואה אני מתחלחל מהתגברות האירועים האנטישמיים נגד יהודים בעולם. אירוע אחד שהתרחש לא מזמן זכור לי במיוחד. אישה מוסלמית זכתה לשבחים לאחר שהתערבה בניסיון לעצור גבר שקרא קריאות אנטישמיות נגד משפחה יהודית עם ילדים קטנים ברכבת התחתית בלונדון. אולי יש תקווה.
אלון הבר, תושב רעננה, הוא מורה לגיאוגרפיה בתיכון מור מטרווסט
“מבחינתי זו ההגדרה לחוצפה ישראלית”
אריה ארבל צילום עזרא לוי
ארי ארבל
הכי משמעותי ברעננה: זה אירוע שמתקיים בכל שנה, בי”ז בכסלו, יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה. השנה התקיים האירוע ברעננה בסימן “החבר במרכז העשייה”. סביב היום הזה התקיימו פעילויות חינוכיות בעיר בשיתוף תנועות נוער, חטיבות תיכונים ומסגרות נוספות. האירוע התקיים בחסות עיריית רעננה בשיתוף מחלקות העירייה השונות. חשוב לציין שברעננה 667 נכי צה”ל מתוכם 57 נשים מכלל מערכות ישראל, הנהנים מסניף פעיל בתחומי הכלכלה, רווחה, תרבות, בריאות ועוד. הסניף למעשה מנגיש לחברים ברעננה את שירותי המחוז הממוקם בתל אביב ובכך נחסכת להם הנסיעה לתל אביב. ולכן אירועים בקנה מידה עירוני שמקיים הסניף, הם בעלי חשיבות עצומה בעיניי.
הכי משמעותי בארץ: שיגור החללית בראשית לירח. נכון, יש לנו לא מעט הישגים בתחום המדע, ההייטק והרפואה. אבל מבחינתי זו ההגדרה ל”חוצפה ישראלית”, מדינה קטנטונת המותחת את גבולות הפיזיקה ועוד משגרת חללית זעירה במושגי תעשיית החלל. 8 שנות עבודה, 320 מיליון שקלים. נכון, היא לא השלימה את משימתה, אך כבר הוכרז על “בראשית 2”.
הכי משמעותי בעולם: עליית האנטישמיות. אני כולי תקווה שתקום ממשלה יציבה בקרוב ותתפנה לטפל גם ביהדות הגולה ובאנטישמים. בארה”ב ובאירופה מתחזקות התקריות היומיומיות בגלוי וללא שום פחד, ברחוב, ברכבות התחתית, פגיעה בחנויות ועסקים של יהודים, תקיפה והשחתת בתי כנסת. ההיסטוריה חוזרת על עצמה? ממש. לדעתי, המדינה צריכה להקים משרד או גוף שיטפל בדחיפות בנושא.
ארי ארבל, תושב רעננה, הוא יו”ר משותף בשלוחת רעננה של ארגון נכי צה”ל
“מרגש לראות את העם מאוחד ושמח”
ניר נאמן קרדיט פרטי
ניר נאמן
הכי משמעותי ברעננה: האירוע המקומי בעיניי הוא ההיענות להתנדבות בעמותה שאני מנהל כולו חסד בעיר, שמפתיעה לטובה בכל שנה מחדש. בשנה האחרונה לקחו חלק בפעילות האריזה בראש השנה יותר מ-300 מתנדבים, כולם תושבי העיר, רובם תלמידים צעירים, זה מראה שבעיר יש תושבים איכותיים בעלי מודעות ונתינה גדולה. זה מעיד גם על מערכת החינוך הנפלאה בעיר שמעודדת את החינוך להתנדבות ולתת לאחר, ללא קבלת תמורה.
הכי משמעותי בארץ: אירוע משמעותי בארץ עבורי היה מחאת יוצאי אתיופיה כנגד האלימות נגדם. אפשר ללמוד ממנו על כוחן הרפה של השכבות החלשות באוכלוסייה והדבר מהווה נורת אזהרה בנוגע ליחס אליהן. אני חונכתי כי עלינו לקבל כל אדם באשר הוא, ללא הבדל דת, גזע , מין או צבע עור.
הכי משמעותי בעולם: ההתכנסות של מאות אלפי יהודים מכל העולם שהגיעו לתפילה משותפת של ראש השנה בעיר אומן שבאוקראינה, אצל רבי נחמן. שוב ניתן לראות את האחדות שקיימת בעם, ללא הבדל בהשקפת העולם, דבר שנשחק בשנה האחרונה בעקבות הבחירות החוזרות ונשנות. מרגש לראות את העם מאוחד ושמח יחד, ללא כל מחלוקות כאלה ואחרות.
ניר נאמן, תושב רעננה, הוא מנהל עמותת “כולו חסד” ואחראי המתנדבים בעמותה
“אנו עדים לאירוע שילמד אחר כך בספרי ההיסטוריה”
אופיר גלבוע. קרדיט צור חלמיש
אופיר גלבוע
הכי משמעותי ברעננה: ברמה המקומית, כרוכב אופניים הזדעזעתי מהתאונה המחרידה בה נהרגו יניב לוגסי ותומר ויינשטיין ז”ל בכביש המוביל לבני ציון, בזמן אימון רכיבה. מחסור במסלולי אופניים נפרדים וסטריליים מאלץ את הרוכבים להיות תלויים במידת הריכוז של הנהג הישראלי. בעיריית רעננה קיימת תוכנית של רשת מסלולי אופניים בעיר. רובה בינתיים על הנייר. אולי, בעקבות התאונה, יפעלו הרשויות לסלילת דרכים נפרדות לרוכבי האופניים ויצירת אלטרנטיבות לכבישים (או למדרכות).
הכי משמעותי בארץ: הגשת שלושה כתבי אישום כנגד ראש הממשלה. מדובר באדם אחד, שכדי להינצל מציפורני הדין, מנצל את עמדות הכוח שלו כדי להביא את המדינה לשיתוק כללי, וזאת תוך כדי הסתה ושיסוי כנגד ציבורים שלמים. מהבחינה האישית, אני מודאג מאוד לגורל המדינה, ובה בעת, אני חש שאנו עדים לאירוע שילמד אחר כך בספרי ההיסטוריה. בהנחה שיהיה אחר כך.
הכי משמעותי בעולם: “אין אחד שלא שמע השנה על גרטה טונברי, הילדה האקטיביסטית שהפכה לסמל מחאת האקלים. בעיית האקלים נוגעת ומשפיעה על כל אחת ואחד מאתנו, וגורמת ליותר ויותר אנשים לגלות מודעות לשמירת הסביבה ולהפחתת זיהום האוויר. באופן אישי, אני אשמח לראות יותר אנשים שמעדיפים לרכוב על אופניים לעבודה. בנוסף לכך שזה מסייע להפחית את זיהום האוויר, זה גם נטול פקקים, בריא וטוב לנפש.
אופיר גלבוע, תושב רעננה, הוא מדריך רכיבה במועדון האופניים “VELOCITY”
“בושה שהמדינה שלנו לא מצליחה לתפקד כבר שנה”
שניר שוקר צילום עזרא לוי
שניר שוקר
האירוע הכי ברעננה: מסיבת חגיגות ה-80 להפועל רעננה. לקבץ את כל השחקנים ששיחקו לאורך השנים במועדון בו גדלתי, לשמוע סיפורים ולגלות דברים חדשים. זה היה מרגש מאוד עבורי. בתור שחקן וקפטן שמחתי להיות חלק מאירוע מכובד לכבודו של הבית השני שלי.
הכי משמעותי בארץ: “פעם שלישית – בחירות. זה פשוט לא נגמר ובושה שהמדינה שלנו לא מצליחה לתפקד כבר שנה שלמה. ראשי המדינה לא מצליחים להסתדר ביניהם, אז איך אנחנו כאזרחים נצליח?
הכי משמעותי בעולם: החיסול של מנהיג דאעש אבו בכר אל בגדאדי, לאחר שנים שהטיל אימה על העולם בכלל ועל ארה”ב בפרט.
שניר שוקר הוא קפטן הפועל רעננה בכדורגל
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות