חיילים רבים בשירות המילואים בצה"ל רק מחכים לגיל 40 כדי להשלים את חובתם למדינה ולקבל את הפטור הנכסף מהמילואים. אבל לא רב נגד משה סימן טוב מרעננה. סימן טוב היה יכול לקבל את הפטור לפני יותר משני עשורים, אבל בגיל 64 הוא ממשיך לשרת בהתנדבות במילואים ביחידה קרבית ולא מתכוון להפסיק בקרוב.
"כיום אני מפקד מחלקת הסיור של גדוד שריון", אומר סימן טוב, "אם ספינות בים מחפשות את המגדלור כדי להגיע לחוף בבטחה, אז מחלקת הסיור היא למעשה המגדלור של הגדוד, היא העיניים שרואות והאוזניים ששומעות כל דבר, והכוח שיוצא למשימות לפני הגדוד".
לא קשה לך בגלל הגיל? פיזית?
"תשמע, אני שומר על כושר גופני באופן יום-יומי ומאתגר את עצמי כל הזמן. קיבלתי לאחרונה חיילים שהשתחררו לא מזמן מהשירות הסדיר, בני 23-22, שחזרו מהטיול הגדול שלהם בעולם. כשהם רואים דמות של אדם שאומר 'עושים את המשימות, לא מוותרים, עומדים בלוחות הזמנים, עומדים באתגרים הפיזיים', הם אומרים לי 'אתה לא נוגע בכלום', כדי שאני לא אתאמץ מעבר למה שאני צריך. הם צריכים בעיקר את הניסיון שלי ואת המקצועיות שלי, על פני הכושר הגופני שלי".
סימן טוב נולד וגדל בירושלים והתגייס לסיירת חרוב זמן קצר לפני מלחמת יום כיפור. לאחר שהשתחרר גילה את עולם החינוך. "בתחילת דרכי עבדתי עם נוער בסיכון במטרה לשקם אותו, לייצב אותו ולמצוא לו מקורות תעסוקה, כדי שלא יהיו ברחובות ויעסקו בפשיעה", הוא אומר, "לאחר מכן התחלתי לנהל את פנימיית 'כרמית' בירושלים, פנימייה של נוער איכותי שנחשב למחונן".
בשירות המילואים שלו סימן טוב הוצב כמפקד מחלקת הסיור של גדוד מילואים של כוח שריון, ומספר על הקשיים בשילוב בין העבודה האינטנסיבית לשירות התובעני. "זה היה לא פשוט", הוא מספר, "לפני האינתיפאדה הראשונה עוד היה נהוג לצאת ל-35 ימי מילואים בשנה. אך אחריה, מצאתי את עצמי כמעט כל שלושה חודשים במילואים של שלושה שבועות. הייתה אווירה של התגייסות בעם. כולם הבינו את הצורך ושאין ברירה. אין ספק שזה פגע ביכולת שלנו לתת במקומות העבודה את כל מה שיכולנו. מצד שני, הנוער שעבדתי איתו בפנימייה ראה בדמות הזאת של המנהל שיוצא למילואים עם המדים והדרגות ומספר להם על אירועי הצבא, מודל לחיקוי. עד היום הבוגרים שלי, שאני נמצא איתם בקשר רציף, מספרים לי שזה השפיע עליהם".
אחרי שסיים את תפקידו בפנימיית כרמית סימן טוב עבר לנהל את כפר הילדים והנוער "נווה יהודה" בנס ציונה. "רציתי לחזור לעבוד עם נוער בסיכון", הוא מספר, "מגיעים לשם ילדים מבתים הרוסים שצריכים חינוך אחר מגיל מאוד צעיר. ילדים שהוצאו מהבית בצווים, כאלה שמגיעים ממשפחות קשות. מצאתי את עצמי 'אבא' ל-110 ילדים כאלה, עם צוות מדהים שעזר וסייע. יחד ניסינו להוציא את הילדים מתוך מעגלי המצוקה".
לפני כ-15 שנה עבר סימן טוב לרעננה עם אשתו. לזוג שני ילדים ושלושה נכדים. "החלטתי בסופו של דבר לעזוב את העבודה האינטנסיבית בפנימיות", הוא אומר, "עברתי לגור ברעננה והתחלתי ללמד בחטיבת הביניים 'חצב' באלפי מנשה. רעננה היא עיר מאוד איכותית, שנותנת איכות חיים לתושבים שלה. היא עיר שאפשר להתפתח בה לכיוונים שונים. אני גם עובד ברעננה אחרי הצהריים באופן פרטי עם נוער באמצעות אימונים אישיים בתור קואצ'ר".
בין עבודות תובעניות, סימן טוב מעולם לא הפסיק לשרת במילואים והתקדם בדרגות הקבע עד לדרגה הגבוהה ביותר – רב נגד. השבוע זכה להערכה רבה כאשר בטקס מצטייני מילואים הוענקה לו תעודת הצטיינות על שירותו הממושך והאיכותי ארוך השנים. באירוע זכה לסגור סימן טוב מעגל, כאשר קיבל את התעודה ממפקד זרוע היבשה, האלוף יואל סטריק, אותו פגש מספר פעמים במהלך שירות המילואים שלו.
רנג משה סימן טוב מקבל את תעודת ההצטיינות מאלוף יואל סטריק. קרדיט דובר צהל
"ב-2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הגדוד שלי תפס קו באזור נחל עוז בעוטף עזה", מספר סימן טוב, "יצאתי למארב בלילה ובשתיים לפנות בוקר מגיע אלי חייל לחוץ ואומר שהוא רואה במכשירים דמויות שמתקרבות אלינו באיטיות. קראתי למפקד הגזרה בזמנו, יואל סטריק, ויחד הסתכלנו על הדמויות במכשיר, שנראו קצת יוצאות דופן. הוא החליט ש'אם יש ספק, אין ספק', ופקד על אחד הטנקים לירות פגזים לאזור בו היו הדמויות. בבוקר הסתבר שאלה היו תרנגולות שברחו מאיזשהו לול, ושהן קיפצו בצורה כל כך מחשידה שזה היה נראה כאילו דמויות נעות ממסתור למסתור לכיוון שלנו".
איך הייתה ההרגשה לקבל את תעודת ההצטיינות?
"מרגש שמישהו יודע להוקיר ולכבד את מה שאתה עושה, ומוכן להשקיע לא מעט כדי להרים טקס כזה לכבוד מצטייני המילואים, להעניק לך את ההרגשה שבאמת מעריכים אותך ואומרים לך תודה. זה אומר שמה שאתה עושה הוא חשוב, ושאתה מוערך".
מה גרם לך להמשיך לתרום?
"זה גורם לי לעונג להגיע כל פעם לגדוד ולפגוש את האנשים הכי איכותיים שאני יכול לפגוש. כאלה שכיף לך להיות במחיצתם, שאצל כל אחד מהם נמצאת האמונה שזה המקום שאנחנו צריכים להיות בו ולשרת את המדינה. כל פעם שאני לוקח את המחלקה לשבוע בשטח, פשוט אין דבר שיכול להציע לי חוויה כזאת. מישהו שאל אותי עד מתי אני אעשה את זה, ואמרתי בפשטות – עד שהרגליים יפסיקו לסחוב אותי. עדיין יש לי מה להציע ולתרום, ולשמחתי המפקדים הבכירים מעלי מסכימים איתי".
מה למדת משירות המילואים העשיר שלך?
"ראיתי צבא שהולך ומתמקצע בצורה מדהימה. הצבא שלנו מאוד מקצועי, מאוד ממוקד בכל דבר ועניין. אין דברים מיותרים, לפחות ממה שאני רואה. זה השינוי המשמעותי. אתה מגיע, אתה יודע בדיוק מה המטרות שלך ואיך אתה יכול להשיג אותן".
מכל השנים שלך בצבא, יש לך עצה לתת למתגייס הטרי?
"מבחינתי השירות המשמעותי ביותר, שאתה גם נתרם ממנו באופן המרבי, הוא השירות הקרבי. משהו באישיות שלך מתפתח, אתה מסוגל, אתה נחשף לדברים שאף פעם לא תעשה אותם באף מקום אחר".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות