בית הספר לחינוך מיוחד ברעננה: “הילד שלי מתאפק שמונה שעות ולא עושה פיפי”

הורי בית הספר ליאו”ר לחינוך מיוחד, בו לומדים ילדים המצוים על הרצף האוטיסטי, יוצאים למאבק בשל התנאים הירודים במבנה ברחוב אחוזה 80. לידי צומת השרון הגיע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים שנשלח למשרד החינוך ולעיריית רעננה, בו דורשים ההורים למצוא פתרון קבע לילדיהם, ומתארים את התנאים הירודים איתם צריכים להתמודד 17 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מדובר במבנה זמני שאמור היה לשמש את הילדים למספר חודשים עד להשלמת בית הספר היסודי בנווה זמר, אז היו אמורים לעבור הילדים ללמוד שם עד להשלמת בניית בית ספר חדש בשכונה המיועד לילדים על הרצף האוטיסטי.

“קודם כל ייאמר לזכותו של ראש העיר שהוא נפגש איתנו לפני הבחירות, הבטיח לנו פתרון לילדים שלנו, ואכן קיים”, מספרת אמא לאחד הילדים בבית הספר, “אכן הקימו בית ספר במבנה זמני באחוזה 80, אבל מאז ומתמיד הבטיחו לנו שבית הספר יעבור לקומה שתהיה פנויה בבית הספר היסודי בנווה זמר, עד שיבנו לנו מבנה קבוע בשכונת נווה זמר. המבנה באחוזה 80 היה אמור להיות רק לשלושה חודשים, עד שבית הספר היסודי נפתח. בחודש נובמבר כבר פנינו לעירייה כדי להבין מתי בית הספר היסודי צפוי להיפתח, ואז נודע לנו שהעירייה לא חישבה נכון את הצמיחה הטבעית של התלמידים בבית הספר ושלא יהיה לנו מקום בבית הספר הזה לשנתיים וחצי, עד שתושלם בניית מבנה הקבע לילדים שלנו, אלא לתקופה קצרה יותר".

בית הספר ליאו"ר

היא מתארת את הבעיות במבנה הנוכחי: “זה מקום לא מתאים. ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך הם הרבה פעמים ילדים מאוד פיזיים, ותנועה זה הדבר היחיד שמווסת אותם. הם זקוקים לדוגמא לנדנדות כדי לשפר את היציבות שלהם, ואין מקום במתחם הזה לנדנדות תקניות. אין חצר, אין מתקנים, אין להם איפה לצאת לשאוף אוויר. זה מזעזע. יש שני תאי שירותים במקום – אחד שאמור לשרת 17 ילדים, ואחד לאנשי הצוות, 26 אנשים, ועוד מספר מתנדבים. חלק מהילדים לא גמולים באופן מלא. אם הילד לא גמול באופן מלא ואין לנו שירותים זמינים תמיד, זה אסון, זה הורס את כל תהליך הגמילה. הילד שלי לא עושה פיפי בבית הספר. שמונה וחצי שעות ביום הוא מתאפק ולא עושה פיפי, לקראת הצהריים הוא מוטרף. זה לא אפשרי לילדים כאלה. צריך חדר הירגעות נטול לחץ לילדים. גם החנייה בעייתית, היא ציבורית. הילדים הם בלי מודעות לסכנה. איך שנפתח השער, הילדים רצים החוצה כמו קליע, רצים בין המכוניות, נשכבים על הרצפה באמצע החנייה. הילד שלי כמעט נדרס ארבע פעמים. מה שבדרך כלל עושים בבתי ספר כאלה, זה שכל המקום של העלאת והורדת תלמידים הוא נפרד ובטיחותי”.

על הדרישות מהעירייה היא אומרת: “שיקיימו את ההבטחות שלהם. הילדים שלנו לא יכולים להישאר שנתיים וחצי במבנה הזה, זה בלתי אפשרי. זה לא יכול להמשיך ככה. אנחנו מאוד מעריכים את ראש העיר ומה שהוא עשה בשבילנו, אבל אנחנו מבקשים שלילדים שלנו יהיה איפה לשחק ולעשות פיפי כמו בני אדם, באמת, זה לבקש יותר מדי?”.

מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "במפגש שהתקיים בין מנהלי האגף וההורים הוצגו בפני ההורים שלוש האלטרנטיבות וכל המשמעויות הנגזרות מכל אחת מהן. ההחלטה על האלטרנטיבה המועדפת, תלויה בראש ובראשונה בתוצאות ועדת התקצוב של משרד החינוך כפי שנאמר להורים".

יצוין כי האפשרויות שהוצגו להורים הן שיפוץ המבנה באחוזה 80, בית ספר יחדיו, או העברת הילדים לנווה זמר לפרק זמן קצר יותר של שנה ותשעה חודשים בתנאי שניתן יהיה להקדים את סיום הבנייה של מבנה הקבע.

במשרד החינוך סירבו להגיב.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה