עם תלבושת אחידה: איך היה יום הלימודים המקוון הראשון ברעננה? ההורים מסכמים

תלמידי רעננה החלו אתמול, יום ראשון, את החלק השני של הלמידה מרחוק והדעות של ההורים חלוקות. מצד אחד יש הורים שמרוצים מכך שסוף סוף יש לילדיהם מסגרת, ומצד שני יש הורים שטוענים שיש בעיות רבות ועדיף היה להשלים את הלימודים על חשבון החופש הגדול.

"יש לי ילדה בכיתה א' ועד עכשיו הייתי איתה בזום", סיפרה אתמול פז רוטנברג, אמא לשלושה ילדים בבית ספר יסודי – בכיתות א', ה' ו-ו'. "כל שעה עגולה צריך להכניס אותה לזום וזה גוזל זמן רב ולא מאפשר לי לעבוד כלל. גם אני וגם בעלי עובדים מהבית, שזה אומר שצריך חמישה מחשבים ואין לנו. אז צריך להיכנס דרך הטלפון ועד עכשיו לא עודדו את זה כי יש קרינה. ומעבר לכך, כשמשתפים מצגות לא רואים אותן היטב בנייד".

היא מדברת גם על יצירת פערים: "בלמידה מרחוק יש הורים שהם יותר פנויים או שזה הילד הראשון שלהם, אז הם מתקדמים מעבר למה שהמורה נותנת בפועל ואז יש ילדים שנשארים מאחור ונוצרות קבוצות לפי קצב התקדמות וזה יוצר תסכול. אצל הגדולים הלמידה יותר עצמאית, אבל צריך להניע אותם ובין לבין הם שואלים שאלות וזקוקים לעזרה".

עוד היא אומרת: "אין לי טענה כלפי המורים בכלל. המורים של הילדים שלי נהדרים, אבל המערכת לא מבינה את המשמעות של הלמידה ואני חושבת שלא היה קורה כלום אם לא היו לומדים בכלל".
רונית בורדו, מורה לפסנתר ואמא לשני ילדים, ילדה בת 14 וחייל משוחרר שלומד קורסים מקוונים, אומרת: "אני רואה את הלמידה המקוונת בצורה חיובית. קודם כל הילדה מצפה לכך. לקראת הלמידה היא התכוננה וארגנה את החדר ומאוד התרגשה. ביקשו מהם להתלבש בתלבושת אחידה וזה נותן תחושה של מסגרת ושייכות ופתאום היא לא לבד ויש לה את העשייה המשותפת והיא יותר שמחה. באופן אישי, גם אני מרגישה יותר שמחה מההתרחשות, שיש משהו חיובי באוויר. אני יכולה לספר בתור מורה לפסנתר, שגם מול התלמידים שלי השיעורים המקוונים תורמים רבות. התלמידים ממתינים לכך וזה מוציא אותם מהשגרה הביתית. צריך להבין שללמד פסנתר מרחוק זה הרבה יותר קשה מבחינת קשב לשני הצדדים, אבל אני רואה את הסיפוק. הילדים זקוקים למסגרת ובעיקר לקשר והסדר יום מאוד חשוב להם. גם לי בתור הורה, היו בהתחלה ימים קשים וחוסר וודאות. אבל המסרים וההודעות שקיבלנו מהמחנכת מאוד תרמו לי. לצד זה הסיטואציה שנוצרה, יכולה גם לעלות את מעמד המורה אצל הציבור הרחב. וכן, זה מאתגר את המורים עצמם שזוהי הזדמנות אדירה מבחינתם".
דורית, אמא לשני ילדים, ומחנכת בעיר אחרת, אומרת: "צריך להבין שלנו המורים לא פחות קשה מהורים אחרים. כי מצד אחד אני צריכה ללמד את הכיתה שלי וכיתות נוספות ומצד שני יש לי את הילדים הפרטיים שלי, שזקוקים לעזרה ולהתחברות. יש לנו בבית רק שני מחשבים וגם אני וגם בעלי עובדים מהבית. אמנם אני כמורה בדעת מעוט, אבל אני חושבת שעכשיו היו צריכים לוותר על הלמידה המקוונת לתלמידים הצעירים גן עד יסודי, להיות איתם בקשר ולוודא שכולם בסדר ולהשלים את הלימודים בחופש הגדול בחודש יולי".
גולן בן צבי, יו"ר הנהגת ההורים ברעננה, אומר: "בסיטואציה הקיימת, אין ספק שיש לזה המון השלכות חיוביות, מעבר ללמידה עצמה. ראשית, שמירת הקשר החברתי של התלמידים והמורה שבימים אלה, זו הקרבה החברתית היחידה בין התלמידים וזה נותן להם עוגן. בנוסף, זה נותן סדר יום שזה מאוד חשוב ואנחנו כהנהגת הורים מודים למורים שגם הם מתנסים במשהו חדשני, עושים מעל ומעבר על מנת שזה יצליח ויתקיים. יש לנו ברעננה מורים נפלאים שנותנים מזמנם ומרצם ורואים את הילד. לצד זה אנחנו מודים גם לבתי הספר ולעירייה וזו תחושה נפלאה שיש רצון אישי של אנשים שהכל יצליח".

אתמול אחר הצהריים, לאחר יום הלימדה המקוונת הראשון אחרי פסח, התקיימה ישיבת זום בהשתתפות נציגי וועד ההורים ומינהל החינוך. בן צבי: "בישיבה שוחחנו על הלמידה מרחוק ועל כך שזה תחום שכולם לומדים אותו היום. עד כה היו בעיקר תרגולות וזו פעם ראשונה שמשתמשים בזה ללמידה מלאה ואנחנו לומדים תוך כדי תנועה. יש כשלים ולא הכל הולך חלק ויש סיטואציות שכרגע לא ניתנות לפתרון, כמו משפחה שיש בה שלושה ילדים ורק מחשב אחד. העירייה עושה כמיטב יכולתה לפתור בעיות סוציאליות, אבל זה לא אפשרי לכולם".

בן צבי התייחס גם לחינוך המיוחד: "בשלישי הקרוב יחלו בתי הספר של החינוך המיוחד לפעול במתכונת של קבוצות של 3-5 ילדים ושמירת כל התנאים. ההפסקות לא יהיו חופפות ומדובר במשהו שהוא שירות שהעירייה נותנת והוא לא חובה. לגבי ההסעות, ככל הנראה לא יהיו וההורים יצטרכו להסיע. בנוסף עלה הנושא גם של הכיתות הקטנות של החינוך המיוחד והילדים המשולבים, שבשלב זה ימשיכו ללמוד מהבית והחל מהשבוע יפתח מוקד בעירייה על מנת ליצור מפגש בין הילד המשולב לבין הסייעת שליוותה אותו".
אתם מצטרפים לוועד ההורים הארצי שמתנגד ללמידה מרחוק?
"אנחנו לא מצטרפים באופן גורף. אין ספק שיש כשלים בדרך, כמו לדוגמא בכיתות הגבוהות יותר, ששם יש לימוד מחייב ויש מחנכים שדורשים נוכחות מלאה ומי שלא מופיע בזום, זה נחשב חיסור. ואנחנו כהנהגה חושבים שבימים אלה שזה גם כך קשה לכולם, גישה כזו לא מקדמת ולא מכילה ואת זה היינו רוצים לשנות. אבל באופן כללי, אין התנגדות גורפת ויותר חשוב לנו כהורים הקשר האישי והמפגש החברתי, מאשר עוד שאלה במתמטיקה או פרק בתנ"ך. הנהגת ההורים מבקשת להודות למחנכות הכיתות, שעושות מעל ומעבר ויוצאות מגדרן לשמר את הקשר החברתי בין הילדים לכיתה ובינן לבין הילדים".