לפני כשנתיים, הייתי שותף במאמרו של פרופ' מיכאל סופר שכתב על השינוי המתחולל, כשבא לראיין אותי על המחקר שעשה. פרופ' סופר דיבר על השינויים בתפיסה הניהולית של אזורי תעשייה בעידן דיגיטלי. בהמשך הראיון, הוא הבין שכנראה איתי צריך לשנות מעט את ההתמקדות, כשסיפרתי לו על המהפכה התעשייתית הרביעית עליה אני מדבר לא מעט זמן, וכך הוא שינה לכיוון המאמר, שהוזמן והוגש למינהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה ולמטה ישראל דיגיטלית, במשרד לשיוויון חברתי.
מגפת COVID- 19 (קורונה) מן הסתם מזרזת את המהפכה, וזו רק ההתחלה. בשלב הראשון היא מזרזת את כל השקפת העולם בתחום השירותים, המכירות והנגשת מידע עסקי וחברתי, דרך אמצעים טכנולוגיים. מדובר בשינוי תפיסה, שרשויות מקומיות וגופים ממשלתיים בעולם נרתעו מלעשות קודם, ולקח להם זמן להבין בשביל לאמוד את דרישות השוק. כעת הם מבצעים שינויים כדי להישאר רלוונטיים בכל שינויי הטכנולוגיה, ובלבד שמתחרים לא יתפסו את מקומם.
נשאלת השאלה האם יכול להיות מתחרה לרשות? חד משמעית, כן!
קיימים ארבעה מתחרים בעולם:
- הממשלות הקימו במשך השנים גופים סטטוטוריים נוספים העוזרים לנהל תאים גאוגרפיים בשירותים שונים, ולעיתים אף משלימים את הרשות.
- חברות עסקיות המחזיקות תשתיות ו-DATA עצומים כמו גוגל, פייסבוק, סיסקו, ARM, אינטל, HP ועוד.
- חברות נדל"ן המחזיקות שטחים גדולים למגורים ותעסוקה, שנותנות שירותים מקיפים למשתמשים שלהם.
- אנחנו, האדם הפרטי, היוצר סביבו עוצמת השפעה סביבתית.
ההמון האנושי אינו כזה מטומטם כפי שמנהיגים רבים ובעלי אינטרסים כלכליים נוהגים לחשוב. בזמן שעכשיו מתקיימים שיתופי פעולה בין שלטונות – ואנו עדים לעזרה הדדית בהתמודדות עם הנגיף ול"סולידריות" בין אויבים ובעלי אינטרסים מנוגדים, שלכאורה נראה כמו תחילה של שלום עולמי. נוצרות יוזמות חדשות המביאות פתרונות חדשים להמון המחפש דרכים חדשות להתמודד עם הקשיים הכלכליים והחברתיים, מה שיוצר לקוחות חדשים, צרכים ומשברים חדשים.
פעילות עסקית בעולם מייצרת מיליונרים חדשים שיוכלו להניע את כלכלת העולם לתהליכים ולמוצרים מטורפים עד לגרימה של תהליך מואץ ושינוי אבולוציוני של האדם ותפיסתו התרבותית. ואיך כל זה קורה מתחת לאף של כולנו? פעם אחת בזכות הכסף, כשסכומים אדירים עוברים בין אותם תאים גאוגרפיים עד לאיבוד שליטה של שלטונות המס והמחוקקים, שיוכלו לעבור לשימוש של אותם דברים עליהם דיברנו. פעם שניה בעקבות ה-BIG DATA של הפרט הנלקח באופן מאסיבי וחסר פרופורציות של כל אחד ואחת מאיתנו, שלכאורה אושר על ידינו משפטית בלחיצת כפתור על מכשיר הסלולרי לאישור השימוש במכשיר המאפשר את המידע עלינו. כך נעשה בעולמות הפיננסיים, החינוך ועוד. כל זה, כפי שציינתי, עובר לשליטה של שולטים חדשים, ביניהם: מהנדסים ומנהיגים.
חלקו של פרק א' במאמר נותן השקפת מקרו על השינויים בהם אנחנו נמצאים, המייצרים עולם עסקי ותרבותי חדש שישפיע ישירות על דרכי העבודה והתמיכה בה היינו רגילים. מקצועות לא מעטים ייעלמו, כפי שקרה במאה האחרונה. במקומם יקומו מקצועות חדשים שרק תוכלו לדמיין לעצמכם. זו הזדמנות עבור כל אחד ואחת מאיתנו לייצר סביבה עסקית חדשה.
לאלה מאיתנו שלא יוכלו לעשות את השינוי ולהיות היזמים, תיפתחנה הזדמנויות תעסוקה חדשות. נתח רחב של האוכלוסייה לא יוכל להתמודד עם התעסוקה והיזמות החדשה. אותה אוכלוסייה שלא תוכל להתמודד עם השינוי תהפוך למוגבלת. חלקם יהפכו לקבוצות מרד אלימות, בעוד הקבוצה השלישית לא תשרוד. על מנת לצמצם ולייצר כיוונים חיוביים יהיה תפקידן של הרשויות המקומיות להיות רלוונטיות ולאפשר להם רווחה ופיקוח. במידה ולא יעשו זאת, גם הן ימחקו וימותו פוליטית, מנהיגותית וכלכלית, כדוגמת שינוי מחשבה ותיעדוף תקציבים.
אם הייתם שואלים ראש עיר לפני שנה במה הוא יעדיף להשקיע: בהקמת גן שעשועים או בית ספר, שעלותם זהה לעלות הקמת מערך תשתיות להעברת DAT (אינטרנט), הוא היה אומר לכם בית ספר וגן שעשועים. אם תשאלו היום את ראש העיר במה היה מעדיף להשקיע, כנראה שתשובתו תהיה אחרת, כיוון שמערכות התקשורת קורסות מהפעילות הענפה ברשת, והיה משקיע אולי במערכת סיבים אופטית.
הזדמנויות ומשברים גדולים נוספים עומדים לפנינו בחמש השנים הקרובות, ביניהם תופעות טבע, צמצום במוצרי יסוד מוכרים, וצמיחה של הזדמנויות של האדם האנושי מחוץ לתודעה בכדור הארץ. האם לפני כעשרים שנה חשבנו ששלושה חבר'ה מישראל בהם כפיר דמארי, "יטיסו" לירח את בראשית? כך אותם מדענים, חוקרים ויזמים ישאירו את הצורך של האדם האנושי להיות חלק מהפעילויות הכלכליות והעסקיות, ודרכי העבודה וההתנהלות יהיו מחויבים בהשתלבות על פי מודלים כלכליים קיימים שישודרגו כמו: 5 הכוחות של פורטר, O.T.S.T', P.E.S.T פירמידת הצרכים של מאסלו. המודלים ישודרגו, ואני מאמין שגם המודל שלי M.B.I יצטרף לאותן קבוצת מודלים, כך שנייצר דרכי עבודה חדשות.
P.E.S.T. תמונה באדיבות הלקוח
מודל 5 הכוחות של פורטר. תמונה באדיבות הלקוח
מודל MBI. תמונה באדיבות הלקוח
מספר טיפים עבורכם:
1. לחלק את המשאבים והידע שלכם במספר מקומות בעולמות הדיגיטליים ובעולמות הפיסיים.
2. יצרו לעצמכם מערכות של תקשורת עסקית פיסית באותו תא גאוגרפי שאתם חיים.
3. חזקו את הפעילות המייצרת לכם אנזימים שיגרמו להנעה לפעולה ויאפשר הישרדות מול שינויים.
4. עזרו לחשוף ולחנך את דור העתיד לשמירת קהילה מקומית איתנה, שתאפשר אורך כלכלי וחברתי למשך מאות השנים הבאות.
אם הגעת/ה עד לנקודה זו במאמר ולא דילגת על אף מילה, אשאל שאלה: האם המאמר יצר מחשבה/רגש כלשהם? אנא, שתפ/י אותי במייל חוזר ובתגובה כאן למטה. [email protected]
5. טיפ חשוב המיועד לרשויות המקומיות הוא תיעדוף המשאבים הכלכליים במוצרים בסיסיים, שהמשתמשים שלכם, קרי, אנשי עסקים והתושבים, ישתמשו, כמו למשל במערכות תקשורת לחיזוק ההון האנושי, ולא בהכרח בגני שעשועים ופרחים.
קישור למאמר המלא של פרופ' מיכאל סופר "אזורי תעשייה בעידן הדיגיטלי: מידע, ניסיון בינלאומי ותפישה רעיונית".
קישור למאמר רואי דינוביץ,: תושבים זה פאסה – מודל MBI לפיתוח כלכלה מקומית
קישור מאמר רואי דינוביץ:: נקודת המפץ של עסקים קטנים
קישור מאמר: האם יש עתיד למשרדים ומסחר המניב?
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות