כוחות מקומיים על הבמה היחידה באחוזה
חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה
חיים ברוידא. צילום דוברות העירייה
"אני זוכר את ימי העצמאות שחגגנו במרכז העיר רעננה, על אחוזה, בקטע שבין רחוב בורוכוב לרחוב ברנר. שם הוצבה במה אחת יחידה. לשם התנקזו כל תושבי העיר לאחר שהגיעו בהמוניהם מהופעה באמפיתיאטרון שהיה ממוקם ברחוב קלאוזנר. כל האירוע התבצע אך ורק באמצעות כוחות מקומיים, תושבי העיר. הזמרים, הרקדנים. רקדנו במעגלים. כיתות כיתות. תאורה צבעונית הייתה רק במתחם הבמה".
הפלאפלים של אמא, הבמה בסוקולוב
רפי סער, ראש עיריית כפר סבא
רפי סער. צילום עזרא לוי
"כשהייתי ילד כפר סבא הייתה קטנה ואת אירועי יום העצמאות היו עושים ברחוב סוקולוב פינת ששת הימים. היינו רואים בבית את טקס המשואות ואמא שלי הייתה מכינה פלאפלים ארצישראלים, ואיך שהיה מסתיים טקס המשואות היינו רצים לבמה ברחוב סוקולוב, שהייתה כולה על טהרת אמני העיר – להקות מחול, תזמורות של בתי ספר, להקות של בתי ספר. הדבר שהכי זכור לי כילד זה שפעמים רבות היינו מפסידים את מופע הזיקוקים כי הוא היה קצר ותמיד בשעה מאוד מוקדמת. אני מאחל לכל תושבי ותושבות כפר סבא חג עצמאות שמח. למרות שנחגוג במתכונת מצומצמת ובצורה אחראית ומבוקרת, נביא את השמחה ללב כל תושבינו".
המצעד בסוקולוב, התותח השחור בגן בן שפר
משה פדלון, ראש עיריית הרצליה
משה פדלון צילום עזרא לוי
"נולדתי במעברת גליל בהרצליה וכל חיי התחנכתי וגדלתי בעיר. בראשית שנות ה-60, חגיגות העצמאות החלו מיד בתום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. טקס יום הזיכרון התקיים בגן בן שפר, כאשר כשעה לפני קיום הטקס הרשמי נערך מצעד של תנועות הנוער ותלמידי בתי הספר, כאשר בראש המצעד ניגנה תזמורת "מכבי אש מתנדבים הרצליה", שהייתה תזמורת מקצועית. המצעד החל בבניין העירייה ברחוב הנדיב ונמשך לאורך רחוב סוקולוב, עד לגן בן שפר, כשתושבים עומדים משני צדי הרחוב ומכבדים את המעמד. ליד האנדרטה בגן בן שפר, שבמרכזה 'התותח השחור', התאספו בני משפחות שכולות ואלפי תושבים ונערך טקס מרגש מכבד ומכובד. בסיום הטקס הלכנו ברגל מגן בן שפר לכיוון רחוב העבודה (רחוב בן גוריון) לרחבה חולית (הרחבה הנוכחית של בניין העירייה). בצמוד לבניין ההסתדרות הוקמה במה מרכזית ועליה הופיעו להקות מחול, להקות זמר וזמרים מקומיים. מסביב הוקמו דוכני מכירה מאולתרים של פלאפל, שתייה קלה, ארטיקים, מקל סוכר ופופקורן. האטרקציה המרכזית הייתה זיקוקי דינור ששוגרו מרחבה פתוחה, כיום רחבת מוזיאון הרצליה. מה שנחרט בזיכרון הם המצעד ברחוב סוקולוב, האנדרטה בגן בן שפר, החגיגות ברחבה החולית שברחוב העבודה וכמובן – זיקוקי הדינור. חג עצמאות שמח".
בילסקי מחזיר את החגיגות למרכז רעננה
יוסי גולן, מנהל פורום תושבים ברעננה ומנהל חברת ביובית המקורית
יוסי גולן. צילום עדו גולן
"כמי שגר ליד מרכז העיר רעננה, לא אשכח את חגיגות יום העצמאות בשנת 2014. זה היה לאחר שזאב בילסקי נבחר שוב לראש העירייה והוא התחייב להחזיר את החגיגות מהפארק למרכז העיר. זה לא היה פרויקט פשוט. עובדי העירייה עבדו לילות כימים בהכנת מרכז העיר, אבל זה היה משתלם. אחרי העיר המתה שחווינו בשנים קודם לכן, פתאום היתה לנו עיר חיה ותוססת. בשעה 21:00 בילסקי פותח את הזיקוקים עם החיוך שלו, חיוך שרק לזאביק יש. חיוך מהלב. הנה במת הילדים, הנה במת המשפחות, הנה במת הדתיים עם הריקודים והמעגלים שאין להם תחרות. והכל באחוזה שלנו. פתאום כל רעננה כולה חוגגת ומרכז העיר כאילו קם לתחיה. הסתובבתי עם אשתי, עם ילדי במרכז העיר והייתי כחולם. עד היום אני מתגעגע לאותו יום העצמאות קסום שהחזרנו בו את העיר לתחיה ומתגעגע למנהיג וחבר יקר".
ההופעה של משינה במרכז כפר סבא
איציק מנהיימר, מהנדס תוכנה, יו"ר ועד שכונת הדרים בכפר סבא וחבר ועדת איכות הסביבה של העיר
איציק מנהיימר
"יום העצמאות הוא יום מיוחד בשבילי, מדי שנה, עם כל הקושי של יום הזיכרון, במיוחד שהשכול לא פסח על משפחתנו. דודי, בנימין גלעדי ז"ל נפל במילוי תפקידו. אני נוהג ללכת עם בני משפחתי בין הבמות והדוכנים הפזורים ברחבי העיר. בעיקר אני זוכר את היום העצמאות שהלכתי עם בכורי לבדנו. אני זוכר שנסענו בהסעה שעברה בשכונת הדרים, שזאת חוויה בפני עצמה ומסורת חשובה בעיר, המחברת בין השכונות למרכז. במרכז העיר עמדה להופיע להקת משינה, במופע איחוד מרגש, ונתנה את אחת ההופעות הטובות שראיתי שנים.
"הפעם הראשונה ששמעתי על להקת משינה היתה בשיעור מלאכה בכיתה ז', כאשר ניר כהן חברי, הביא את קלטת הלהקה לכיתה. עכשיו הנה אני רוקד עם אדם, הבן בן הארבע שלי במופע של הלהקה שחיברה אותי לרוק הישראלי ושר את השירים בעל פה. אני זוכר שבני הביט עלי בעיניים גדולות בפליאה, איך אבא מכיר את כל השירים, אני חושב שזה הרגע שבו בני התאהב במוזיקה והיום הוא מנגן בכלי הקשה בתזמורת הייצוגית של כפר סבא".
יום הולדת למדינה ויום הולדת לשני
שני אבידן, תושבת הרצליה, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה
שני אבידן
"זכור לי במיוחד יום העצמאות שנחגג בשנת 1991. באותו יום התקבצה כל המשפחה המורחבת שלי, שמונה עשרות אנשים, מסבתא רבתא שלי ז"ל ועד לנינים שלה, לחגיגת יום עצמאות משפחתית בחורשה בחיק הטבע. אני זוכרת את הרגע שבו הונחה עוגת יום הולדת במרכז שולחן, וכולם התחילו לשיר 'היום יום הולדת…'. הצטרפתי למילות השיר בשירה קולנית של ילדה מהופנטת מהנרות על העוגה, עד לרגע שבו קראו בשמי 'היום יום הולדת ל-ש-נ-י…!!!'. הלם!! הופתעתי לגלות שיום ההולדת שלי חל ביום למחרת ושאני אהיה בת שמונה. לשמחתי, מאז נוצרה מסורת של חגיגת יום עצמאות משפחתית ובפעם האחרונה התכנסנו חמישה דורות. אמנם השנה לא נוכל לקיים את המסורת, אבל אנחנו בהחלט נקיים אותה בשנים הבאות".
במדים לבנים ועם גאווה גדולה
טלי בן דוד, בעלת משרד תיווך בכפר סבא
טלי בן דוד
"יום העצמאות עבורי הוא מעבר חד מיום הזיכרון ליום שמח. ערב יום העצמאות, מאז היותי ילדה ועד היום, כשאני אמא לשלושה בנים, הוא החג האהוב עלי ביותר. חג שמח עם במות, דוכנים ואוכל ישראל. אבל מעל הכל, החוויה שהכי זכורה לי היא משירותי הצבאי בחיל הים. שני ימי העצמאות שבהם הגאווה הייתה בשיאה. כמיטב המסורת בחיל לובשים מדים לבנים והבסיס הופך לבסיס פתוח למבקרים ומשפחות החיילים. וכמובן משט חיל הים. מאחלת לכולנו ימים טובים עם שיגרה ובריאות".
ארבעה דורות במטס של חיל האוויר
דביר סקעת, תושב רעננה, מנכ"ל קרן רועי לא אחסר
דביר סקעת. צילום עזרא לוי
"יום העצמאות היה בשבילנו הילדים יום חג של גאוה לאומית. כל הבתים והרחובות ברעננה מתקשטים בכחול לבן. סבתא וסבא שעלו לארץ יתומים היו מספרים לנו שזהו היום המאושר ביותר בחייהם כי עכשיו יש להם בית. אני זוכר, כילד בן 12, את ההתרגשות, את ההכנות, את השולחן הערוך בצבעי כחול לבן ואיך לא את העוגה המיוחדת מעוטרת בדגלוני ישראל. בשעות הבוקר המאוחרות היינו מתכנסים כולם, משפחה, חברים ל'טקס המנגל' המסורתי, מלווה במוזיקה ישראלית, אך לא לפני שסבא היה עומד וקורא את ההלל עם כוס יין ביד, כאילו ממש השנה הוקמה המדינה לראשונה. לפני שנתיים, סבי שלמה יצהרי, ששירת בחיל האוויר בשנותיה הראשונות של המדינה, אסף את כל המשפחה וביקש שנלך ביחד לראות את המטס החגיגי בחופי תל אביב לרגל 70 שנה למדינה. היינו שם כולנו, ארבעה דורות של משפחה אחת, בין אלפי האנשים כשעיננו נשואות לשמיים, מריעים לחיל האוויר בכל פעם שרביעיית מטוסים מנמיכה טוס ורעם המנועים מרעיד את הקהל תוך צניחת הצנחנים למי הים הכחולים. השמחה היתה אדירה, ההתרגשות בעיני סבא, בן, נכד ונין היתה מחשמלת ואנו חוגגים למדינה שאותה כולנו אוהבים. סבא שר, ואנחנו איתו, 'לחיי העם הזה וכמה טוב שהוא כזה'. השנה, בצל הקורונה, נחגוג כל אחד בחלקת האלוקים הקטנה שלו".
המשט במרינה, החגיגות בפארק
אסף אמר, פעיל חברתי ומנהל עמוד הפייסבוק "הרצליה העיר שלי"
אסף אמר ובנותיו
"חגיגות עצמאות בהרצליה תמיד יוצאות דופן ומסמלות עבורי רצף אירועים שהפך למסורת. הכי זכור לי לטובה הוא יום העצמאות לפני שנתיים, בתור אבא פעיל ומעורב בעשייה קהילתית. בכל שנה מתחילים עם החגיגה של ילדי הגנים, שאני זוכר עוד כילד עם כובע דגל מקרטון על הראש, בבסיס נ"מ הישן שהיה בעיר, וכאבא לבנות בגיל הגן נהגתי להתלוות אליהן לחגיגות בפארק הרצליה. זו חוויה שהילדות זוכרות עד היום וילדי העיר מצפים לפגוש את כוחות הביטחון, לקפוץ על מתנפחים וליהנות ממפגש של כל גני העיר. ביום הזיכרון, לפני השמחה, אני מקפיד לקחת איתי את הבנות לחלוקת נרות זיכרון שנושאים את השמות של בנינו במיזם של תיכון היובל. כשמגיע הערב מתכוננים למופע זיקוקים מרהיב ומצפים לפגוש את כל החברים ברחבי העיר. הדוכנים, המופעים והחוויה לילדים ולהורים תמיד משמחת. בבוקר שלמחרת תמיד הולכים למשט השנתי במרינה וצופים בהפלגה ובמטס ומשם מתפנים לנפנף לנו איזו ארוחת צהריים טובה. מה שבטוח אף פעם לא משעמם. השנה המצב שונה וכולנו חגגנו בבתים. קצת אירוני ונחוץ כדי שבשנה הבאה נוכל לחגוג כרגיל. או איך שאומרים אצלנו בהרצליה – 'נעבור את זה יחד'. בשורות טובות וחג עצמאות שמח".
פטישים בראש, קצף בעיניים
אבי יבין קלוגר, יזם הייטק, יו"ר קרן הסיוע לנזקקי כפר סבא ונשיא מועדון הכדורסל הפועל כפר סבא
אבי יבין קלוגר
"ימי העצמאות שזכורים לי היטב מהעבר קשורים בעיקר לחוויה העוצמתית תרתי משמע – מצעד צה"ל ברחובות עיר ילדותי רמת גן ובתל אביב. ההכנות החלו בהתרגשות של מספר ימים קודם לכן בהכנת הבגדים החגיגיים, הדגלונים והפרחים שנזרוק על הצועדים, והם המשיכו ערב המצעד בניסיון למצוא פיסת מדרכה ולסמן אותה כדי לשבת ב'שורה הראשונה'. כילד, העוצמה של הטנקים שנסעו להם מטרים ספורים לידי וממש הרעידו את הקרקע ואת הרגליים של כולנו, ממש הרטיטה לבבות. וכמובן גולת הכותרת הייתה החוויה לראות ממרחק 3-2 מטרים את החיילים הצועדים עם חזה נפוח מגאווה ועם תזמורת צה"ל מנגנת מארש צבאי. כל עוצמתה של מדינת ישראל הייתה גלומה במצעדים הללו. המצעדים היו לאחר חגיגות ערב קודם, חגיגות העצמאות, שאודה על האמת, החגיגות הללו בכפר סבא עולות על אילו שזכורות לי מאז. החגיגות כאן בכיכר העיר הם במעמד של סבא עם נכדים על כתפי. החוויה בערב יום העצמאות עם הפטישים על ראשי, קצף מותז על עיני ודגלי ישראל למכביר עוצמתית פי כמה מהחגיגות שאני זוכר בשכונת רמת יצחק ברמת גן – שכונת ילדותי. חג עצמאות שמח ישראל וכפר סבא".
ממשיכה את המסורת עם הילדים
שני דימנט, תושבת רעננה ופעילה במועצת הנשים של העיר
שני דימנט ובתה
"לאורך השנים גדלתי פה ברעננה ותמיד תמיד חיכיתי לחגיגות, לשמחה ההמונית, לזיקוקים, להופעות. בחיי הבוגרים מדי שנה אני דואגת לקחת את בתי ולתת לה לחגוג ולשמוח בדיוק כפי שאני חגגתי. כששואלים אותי על זיכרון יום העצמאות שלי, אני חוזרת לתקופה שהייתי ילדה בבית הספר ואחד הדברים המרגשים עבורי היו שהייתי מחכה לפגוש את חברותיי ולהמתין לזיקוקים. היום נשארנו כולנו יחד, כאימהות, ולמעשה אנחנו ממשיכות את המסורת שלנו כילדות עבור ילדנו – קובעים והולכים כולנו יחד. יום העצמאות עבורי הוא החג החשוב ביותר וכמו בכל שנה, גם השנה קישטנו את המרפסת בדגלים ונמנגל בבית בפורום יותר מצומצם".
ואז יצאה לאוויר העולם בתי הבכורה
שירה וסרמן, תושבת הרצליה, מרצה ומייסדת "חצי שירה"
שירה וסרמן
"יום העצמאות 2011 לנצח יהיה יום העצמאות שהכי זכור לי. הייתי בהריון בחודש תשיעי, עם בתי הבכורה. העיר כבר הייתה מקושטת, תכננו ליהנות בהופעות שבעיר כזוג צעיר ללא ילדים בפעם האחרונה. הייתה התרגשות של אביב באוויר. בערב יום העצמאות, בשעות הבוקר, קיבלתי צירים חזקים אך מכיוון שכבר שלחו אותי אינספור פעמים הביתה הייתי בטוחה שאני נוסעת לבית החולים כדי לחזור לחגוג בהרצליה. בשעה 15:00 יצאה לאוויר העולם בתי הבכורה, לאחר שעות רבות בחדר הלידה. באותו לילה, בעודי מאושפזת במחלקה, רונן בעלי חזר הביתה ושמע את ההופעות מחלון ביתנו שבמרכז העיר. מאז שנת 2011 אנחנו מדי שנה לא מוותרים על המופעים בעיר, על מנת פלאפל מעולה, על המפגשים עם החברים מכל השנים שלנו בהרצליה, תמיד מזכירים את אותה שנה בה רונן שמע לבדו בבית את ההופעות והזמרים מהבמות. נקווה לתקופות טובות יותר ובעיקר שבשנה הבאה נחזור למסורת המקסימה של חגיגות בעיר המופלאה שלנו".
זיקוקים וילדים על הכתפיים
ד"ר דבי שני, חברת מועצת עיריית כפר סבא לשעבר
ד"ר דבי שני. צילום פרטי
"אין ספק שיום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל, הנחגג בצל הקורונה לא ישכח לעולם. יום עצמאות הכי מוזר, חריג, בודד. ההיפך הגמור מכל מה שזכור לנו מיום שמח זה המסמל את יום ההולדת של המדינה האהובה שלנו. עבורי באופן אישי, בשני העשורים הראשונים של המדינה, יום העצמאות נחגג בתל אביב, כיכר מלכי ישראל, מול בניין העירייה עם הכיתוב הענק והמואר של מספר שנות המדינה. אני זוכרת היטב איך כילדה קטנה הלכנו מדי שנה לחגיגות העצמאות שהתקיימו לא רחוק מביתנו, המשפחה הקטנה שלנו – אמא, אבא, אחותי ואני, זוכרת איך אבי לקח אותי על הכתפיים לצפות ולהתרגש ממופע זיקוקין די נור, מוזיקה מסביב, כולנו מנפנפים בדגלים ובפטישי אויר צבעוניים קטנים, אוכלים פופקורן וסוכר 'שערות סבתא'. כולם צהלו, השמחה הייתה ענקית, אף אחד לא חשש מהתקהלות וצפיפות. להיפך, ככל שהיה צפוף יותר באותה רחבה היה שמח וכיף יותר.
"ואז הזיכרונות לוקחים אותי לימי עצמאות שחגגנו בכפר סבא, כשכבר בגרתי, נישאתי וילדתי את שלושת ילדיי. בכל שנה היינו יוצאים בשמחה רבה עם הילדים הקטנים ומטיילים לאורך רחוב ויצמן העמוס והצפוף עם כל התושבים. הילדים על הכתפיים או באופניים, מחכים בקוצר רוח למופע המדהים של הזיקוקים, עוצרים בכל דוכן אוכל וטועמים, נעים מבימת בידור אחת לשנייה, רוקדים עם הילדים, פוגשים חברים ושכנים, המולה טובה וחיובית כמו שאני אוהבת. כמי שגדלה בתל אביב אני רגילה לצפיפות והמולה וזה עושה לי טוב.
"יום עצמאות מיוחד במינו חגגתי לפני שנתיים עם אבא שלי המתקרב לגיל 90 בתל אביב. הלכנו לאורך 'שביל העצמאות' בשדרות רוטשילד ונהננו משלל האירועים ברחוב. בתקופה הארוכה שבה הייתי חברת מועצת העיר בכפר סבא אני זוכרת את דיוני התקציב מדי שנה סביב אירועי יום העצמאות וההשקעה המרובה ותשומת הלב שניתנה כך שנוכל לשמח את כל התושבים בכל השכונות. לתפארת מדינת ישראל!".
כולם בכיכר דה שליט עד לפנות בוקר
שמוליק ניסים, תושב הרצליה ופעיל חברתי בעיר
שמוליק ניסים
"יום העצמאות השנה שונה מכל מה שחשבנו או תכננו. יום עצמאות הוא היום השמח ביותר אחרי השכול. ליבי עם המשפחות השכולות, רגע קשה. יום העצמאות מתפתח משנה לשנה. הכי אני זוכר את ימי הזוהר של כיכר דה שליט. יורדים לעיר ומשם, לקראת חצות, כל החטיבות והתיכונים לכיכר עד 4-3 לפנות בוקר. חגיגות טוסט אצל סיימו, גלידת אריה, גלידת ג'קיס, על האש בחוף הים, כל שנה באותו מקום. החגיגות היו של הצעירים. זיקוקים, מוזיקה וריקודים. אלו זיכרונות יפים של צעירים שלא יחזרו".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות