"אני מוכר הכל חוץ מהנשמה שלי". גיל ריבה סוגר את הגלריה שלו ברעננה

סוף החלום: איש התקשורת גיל ריבה סוגר את הגלריה שלו באזור התעשייה ברעננה. הוא נאלץ לעשות זאת לצערו אחרי שנתיים, בהן היו לו ימים יפים יותר ויפים פחות. ריבה מוכר בימים הקרובים את כל יצירות האמנות שלו אותן הצגי במקום. בפוסט שפרסם בפייסבוק הוא כותב שבצער וביגון הוא נאלץ לנפץ את חלום הגלריה.

זה הפוסט המלא שפרסם ריבה:

"סיפרתי לכם, שלפני זמן לא רב התחלתי להציג את האומנות הפלסטית שלי גם מחוץ למרחב הפרטי. לפני איזה שנתיים, השתתפתי בתערוכה בשם "צעצועיזם" בגלריה 'מאירוב בחולון' (עם שותפה אומנית ואוצרת בשם טל). היה מצוין וכתבו על זה בכל העיתונים, רציתי להציג ולמכור. יצרתי עוד ועוד אובייקטים כמו מכונה. לא ידעתי יום ולא לילה. אז נפתח לי התיאבון ביג טיים ורציתי לפתוח גלריה משלי שתהיה סוג של פקטורי לחברים שיעוררו השראה הדדית. מן חלום ישן, שהייתי חייב להגשים. פתחתי גלריה מכובדת באזור התעשייה ברעננה. גם כן לוקיישן. כל מי שראה, וזה כל מי שהיה, כלומר ה"אנשים הנכונים", אמרו שהכול מושלם, "רק למה ברעננה? ולא נגיד בתל אביב, או ברלין, בעצם הכי מתאים לך ניו יורק". אבל אני הייתי מבסוט עד הפוני. למרות שבדיעבד זה הסתבר כמימוש עצמי ואופציה משתלמת רק לא משלמת. האומנות שלי מדברת שפה אחרת, היא פחות עשויה מחומרי גלם מקובלים ויותר מצעצועים ושאריותיהם. אני בונה חדש משבור או לא קיים. כנראה שאני עושה שם משהו נכון, כי אחרת לא הייתי מצליח למכור לנפש חיה. ניתן לומר שבתקופות מסוימות מכרתי לא רע בכלל, יש לי לקוחות מחו"ל, ואני כן יכול להגיד שאני תלוי לצד כל מיני אומנים, שראו פעם או פעמיים מומה בחייהם. אומרים שהמצאתי שפה. מה זה אומרים, אני אומר. ואני אומר את זה רק כי אני יודע. בישראל אומנות זה לא מוצר צריכה, יש יותר גלריות מלקוחות, ובסוף הבנתי שכדי שיבואו לקוחות צריך שהם יוולדו קודם, שידעו מהמקום הזה, שהוא יהיה מפורסם, נגיש, נצפה, מדובר. כשזה לא קרה, התחלתי להבין שיש חלומות שאמורים להתגשם לצורך המימוש עצמי ולהמשיך הלאה. כמו בלוני גז חלומיים שתוקפם שבוע ואז הם נעלמים לאנשהו ברקיע".

יצירה של גיל ריבה. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

יצירה של גיל ריבה. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

יצירה של גיל ריבה. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

עוד כותב ריבה: "הצלחתי לקיים שם סוגים שונים של סדנאות יצירה, כתיבה ועוד. ונהנתי. אבל בעיקר הרגשתי שיש לי מלכת יופי בחצר, ואיש לא רואה. מתישהו, לא מזמן, נגמר לי הכסף. אז הגיע צו השעה ועידן הקורונה גמר עלי סופית.
בצער רב ויגון קודר נאלצתי לפני כמה ימים לנפץ לעצמי את חלום הגלריה בפרצוף. זו היתה החלטה מאוד קשה, מאוד. זה כמו להחליט אם לנתק חולה ממכונת הנשמה, או אם לעשות הפלה. אחרי ההחלטה בא השלב המעשי והכואב מכל. ועכשיו, בימים אלה, עד סוף השבוע לצערי אני צריך, להיפטר מכל האומנות שלי ולפנות תמקום. אני מבקש שתבואו לרכוש דברים במחירי ריצפה. אני מוכר הכל, חוץ מאת הנשמה שלי במחירים ממש זולים, כי אין לי ברירה. אני מת למצוא אנשים שהאומנות שלי תשמח אותם, תצבע להם את החיים, תקשט להם את הקירות, תעשה אותם מאושרים. אני לא עושה את זה כי אני צריך, אני עושה את זה כי אני מוכרח. למכור הכל. ממטבחון הנירוסטה ועד המקרר השקוף, מעוגות הבלונים ועד מקרר הברביות. תמונות, צילומים, אביזרי עיצוב חד פעמיים לבית או לעסק. אני מוכרח לעשות את זה, ועכשיו אני צריך לשלם את המחיר. אני אפתח את הגלריה ברביעי, חמישי, שישי, שבת הבאים – ה-20 עד ה-23 למאי, רח' התעשייה 21, קומה 2 רעננה. אחכה לכם כל יום משעה 10:00 בבוקר עד אחרון הלקוחות. אהיה גם זמין לפתוח את הגלריה בכל שעה ויום שתבקשו בשבוע הבא, תקדימו לבוא. מס הנייד שלי 050-6-372022. תודה רבה רבה.

אנא שתפו את הפוסט הזה, בואו לראות אם משהו מתאים לכם. אמן שתוכלו לעזור לי לעבור את המהמורה הזו, למצוא בית חדש לכל היופי הזה, ואולי אפילו להמציא לי חלום חסר אחריות חדש. או להמשיך לכתוב. הנה שיחררתי את זה תודה מראש. ניפגש".

גיל ריבה. צילום מגד גוזני

# # #

גיל ריבה, הוא עיתונאי ומגיש טלוויזיה ישראלי. ריבה נולד וגדל ברעננה. במחצית שנות התשעים השתלב בעולם העיתונות, בעיתון "צומת השרון". במהרה השתלב בעיתונות הארצית. בשנת 2002 פנה ריבה לקריירה טלוויזיונית, כשהחל להנחות את "לימוזינה" בערוץ 10. בהמשך הופיע בתוכנית הסאטירה "משחק מכור" ב"רשת" של הערוץ השני ובשנת 2005 חזר להגיש את העונה השלישית של "לימוזינה". בסוף 2005 הצטרף לצוות כתבי "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 ככתב בידור וצבע. בשנת 2007 עלה ריבה בתוכנית ראיונות יומית -"אישי עם גיל ריבה" בערוץ "הוט 3" של חברת הכבלים "הוט". בשנת 2009 עלתה ב"רשת" תוכנית ראיונות נוספת של ריבה, "גיל ריבה עד הבית", בה התארח בבתי דמויות מוכרות. בשנת 2010 החל לשדר את תוכנית הבוקר "שניים בעשר" בערוץ המוזיקה 24, לצד דידי הררי. משנת 2011 ריבה הוא מנהל ערוץ המוזיקה המזרחי (ערוץ 25). באפריל 2013 עזב ריבה את ערוץ 2, והצטרף למהדורת החדשות החדשה של ערוץ 10. בדצמבר 2014 יצא הספר "הקוקיות של סבא" בהוצאת כנרת, הספר נכתב על ידי גיל ריבה ואמו תמר ריבה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה