מפת השכונות המסוכנות של רעננה נחשפת: איפה יש סיכוי יותר גדול להידבק בקורונה?

כל אחד מאיתנו היה רוצה לדעת מה מצב התחלואה בשכונה שבה הוא מתגורר. נתונים חשובים מאוד לגבי מצב התחלואה בשכונות ומפת הסיכון של העיר, מצויים אצל דודי אליאס, סמנכ"ל לקוחות ופיתוח עסקי בחברת פוינטס – חברת יעוץ והטמעה, אשר בונה את גבולות השכונות ומספקת נתונים שונים של פילוח האוכלוסייה בכל שכונה ברחבי הארץ לגופים רבים במגזר העסקי והציבורי, וביניהם גם למשרד הבריאות. גולת הכותרת היא העבודה עם משרד הבריאות לאורך כל משבר הקורונה ומפת הסיכון להידבקות בנגיף של כל עיר לפי שכונות, מפה אינטראקטיבית המתבססת כמובן על נתוני תחלואה שונים ומתעדכנת בתדירות גבוהה.

אליאס מסביר לגבי רעננה: "כחמישים אחוז משטחה של רעננה איננו מוגדר עם שמות שכונות. בשטח זה מתגוררות כ- 14 אלף משפחות מתוך כ- 25 אלף משפחות בכל העיר. אמנם קיימת תוכנית לחלק את העיר לשישה רובעים, אבל בשלב זה, המידע היחידי הקיים על האוכלוסייה, מתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונחלק ל-13 אזורים.לכל איזור יש נתונים דמוגרפיים כגון סך תושבים, התפלגות גילאים ועוד. המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) מחלק את האזור לארבע שכונות בלבד אשר גבולותיהן אינם חופפים לגבולות האזורים הסטטיסטיים וכך בעצם נוצרת בעיה של פירוט הנתונים הדמוגרפיים ברמת שכונה. ולכן, אנחנו בפוינטס, מחלקים אזורים אלו (וכך גם במרבית מרכזי הערים בארץ) לשכונות אשר גבולותיהן מתבססים על נתוני הלמ"ס והשמות מוגדרים בעיקר לפי הרחובות התוחמים את השכונות. נתונים אלו משמשים את משרד הבריאות בהגדרה ובניתוח של אזורים או שכונות בהיבט של תחלואה ביחס למספר תושבים וכמובן עבור מגוון רחב של ניתוחים מרחביים שוטפים".

# # #
שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות וחברת פוינטס אינו חדש. הוא החל כבר בשנת 2017, אבל בתקופת הקורונה הוא עלה מדרגה, כאשר המפות והניתוחים של החברה מסייעים למשרד בניתוח הנתונים ובקבלת תמונה מדויקת ומפורטת יותר לגבי מצב התחלואה. "משרד הבריאות בחר להשתמש בנתוני חברת פוינטס כבסיס נתונים מדויק ומפורט יותר מנתוני הלמ"ס וכל רבעון הם מקבלים קובץ מעודכן עם מפת השכונות. בימים אלה כמובן הקשר יותר הדוק", מסביר אליאס. "עד היום כשמשרד הבריאות הגדיר את התחלואה במגזר החרדי, הם ציינו זאת על פי ערים ופספסו את השכונות החרדיות. בפגישה שקיימנו עם משרד הבריאות ועם פרופסור רוני גמזו, הסברנו להם שלא נכון לדבר ברמה של ערים אדומות, אלא להתייחס לכל עיר ברמת השכונות שלה. כי לדוגמא יכול להיות שעיר מסוימת היא בכלל ירוקה אבל יש מספר שכונות שהן אדומות ולכן לא צריך לסגור את כל מערכת החינוך בעיר, אלא רק בשכונות נקודתיות. על פי הנתונים שאנו אוספים אשר מתבססים על נתוני משרד הבריאות אנו יכולים לאפיין כל שכונה ולמפות כל עיר. ניתן לנתח את התחלואה לפי המגזרים, שכונות, מצב סוציואקונומי וכמובן שצריך להתייחס למספר התושבים בכל שכונה. כי ייתכן שיש בשכונה אחת מספר חולים גדול, אבל מספר התושבים בה קטן ולהיפך".
# # #
על הבסיס הזה עורכים בחברה מפת מסוכנות לכל הערים בארץ המתעדכנת בתדירות גבוהה מאוד. המפה מציגה את רמת הסיכון על פי ניתוח הנתונים אשר נאספים על ידי החברה, שמשכללת אותם כדי לדעת את רמת הסיכון בכל שכונה. "המפה היא איננה חלופה למפת הרמזור", מדגיש אליאס, "אלא היא הבנה שלנו של הנתונים שאנחנו אוספים מהשטח". אליאס מוסיף ומסביר: "רמת מסוכנות היא רמת הסיכון להידבקות באזור. רמה 1 היא הנמוכה ביותר ורמה 5 היא הגבוהה ביותר".
איזה פרמטרים לוקחים בחשבון בבניית מפת מסוכנות?
"כמות החולים הפעילים, כמות החשיפות ומקומות שבהם הסתובבו חולים, כמות מבודדי הבית, קצב גידול ותחלואה וכן את ההשתייכות המגזרית של התושבים, מדד סוציואקונומי וצפיפות אוכלוסייה. אנחנו מספיקים נתונים חיצוניים סטטיסטים על האוכלוסייה ומשתמשים בנתונים שמשרד הבריאות מספק באתרים שלו".
אז איזה שכונות יותר מסוכנות ברעננה? להלן רשימת השכונות על פי מדדי רמת הסיכון, כאשר רמה 1 היא הנמוכה ביותר ורמה 5 היא הגבוהה ביותר. הנתונים נכונים להיום, וכרגע אף שכונה בעיר לא מוגדרת ברמת סיכון 5. מרבית השכונות ברעננה מוגדרות ברמת סיכון 2.

מדד סיכון 1:

אזור תעשייה צפוני, צומת רעננה אמדוקס

מדד סיכון 2:

הפרחים, לב הפארק, מרכז העיר אחד העם עקיבא, מרכז העיר אליעזר יפה תל חי, מרכז העיר השרון משה דיין, מרכז העיר מזרחית לקזן, מרכז העיר מזרחית לרבוצקי, מרכז העיר עקיבא הגליל, מרכז העיר רמב"ם השרון, נאות שדה, נווה זמר, עמידר, קרית אליהו גולומב – קרית דוד רמז, קרית גנים – כפר בתיה, קריית וייצמן, קריית שז"ר, רסקו – בן צבי, שיכון אשר.

מדד סיכון 3:

מרכז העיר תל חי קרן היסוד, מרכז העיר הגליל אליעזר יפה, רעננה צפון.

מדד סיכון 4:

מרכז העיר קזן רמב"ם.

ליחצו כאן כדי להיכנס למפה האינטראקטיבית של פוינטס עם נתוני התחלואה ברעננה לפי שכונות.

(הקישור הוא למפה מעודכנת להיום, המפה באתר פוינטס מתעדכנת מידי כמה ימים)

מפת רמת הסיכון של השכונות ברעננה באדיבות חברת פוינטס

טבלת נתוני השכונות של רעננה:

ומה קורה בערים השכנות?

היכנסו כאן למפה האינטראקטיבית של הרצליה

היכנסו כאן למפה האינטראקטיבית של כפר סבא

# # #
אליאס עובד בחברת פוינטס החל משנת 1999. "החברה נוסדה בשנת 1995 ואני הצטרפתי כמה שנים אחרי. התחלתי בתור עבודת סטודנט והתקדמתי בכל קשת התפקידים בחברה", הוא מציין. החברה נותנת ייעוץ בנושאי תובנות מרחביות (Location intelligence), לחברות גדולות בארץ במגזר העסקי והפרטי כגון קופות חולים, חברות ביטוח, בנקים, חברות אשראי, רשתות קמעונאות ועוד, ומסייעת בניתוח השטח, שימור לקוחות, גיוס והעמקת פעילות וניהול סיכונים ובניית בסיסי נתונים ייחודים.
איך זה נעשה בפועל?
"כדי לתת לארגון המלצה איפה מומלץ לו לפתוח את הסניף הבא שלו, אנחנו מנתחים את נתוני הארגון ואוספים מידע תומך מהסביבה. אנחנו לומדים על האוכלוסייה שגרה מסביב, מנתחים את שווי הלקוח לחברה, בונים מודל חיזוי שאומר מה הכדאיות לפתוח חנות או סניף באותה שכונה ומה הצפי לפדיון נכון להיום וגם בעתיד הבינוני עוד שנתיים וחמש שנים על בסיס נתוני בנייה עתידיים".

דודי אליאס

והחיבור הנוכחי מול משרד הבריאות, הוא בטח מאתגר במיוחד?
"כן. אנחנו מנסים לתרום מיכולתנו למרכז מידע וידע לאומי, בהבנה של הגאוגרפיה והניתוח המרחבי, בשימוש נתונים גאוגרפיים כנתונים תומכי החלטה. בעינינו לגאוגרפיה יש משמעות גבוהה יותר להתארגנות ליציאה מהסגר ועוד יותר ברמה של ניהול ההתפרצות הבאה, אחרי שהמדדים ירדו".
כלומר?
"ברגע שהמדינה תהיה ירוקה, צריך לעקוב טוב טוב אחרי אזורים שהם במגמת התפרצות ולעצור אותה לפני שמתחילה תחלואה חוזרת. זה יכול להיות בשיתוף פעולה עם קופות החולים, מד"א, תעדוף אזורים לבדיקות סקר, יצירות קשר עם אוכלוסיות בסיכון וגם תרומה של מידע לגופים שיוכלו לקיים הערכה בשטח. אני חוזר לנושא הרמזור ומדגיש שהמפה צריכה להיות ברמה של שכונה ולא ברמת עיר, וכך נוריד את התחלואה".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה