פתוח, בינתיים: שלוש בעלות חנויות מספרות על ההתרגשות אבל גם על החששות

שירן גואטה

שירן גואטה פתחה את החנות “אליזבת הראשונה”, של מוצרי אופנה יד שנייה, ברחוב התעשייה 15 ברעננה, לפני שבע שנים בהיותה רק בת 23. לפני 12 שנה היא עבדה בחנות יד שנייה במשך חמש שנים, התאהבה ברעיון והחליטה לפתוח חנות משלה. כמו כל בעלי העסקים הקטנים גם היא נאלצה לסגור את החנות בסגר הראשון והשני והיא מאוד מקווה שלא תאלץ לסגור אותה שוב. ביום ראשון היא פתחה את החנות לאחר חודשיים שבהם החנות היתה סגורה והיא היתה בבית, שבמהלכם הקפידה לשמר את הקשר עם הלקוחות בפרסומים בפייסבוק ובאינסטגרם. “ביום ראשון, כשפתחנו שוב את החנות, כמעט כל הלקוחות הקבועות הגיעו וכולנו התרגשנו”, מספרת גואטה, “כמעט כל אחת נכנסה ואמרה את אותו המשפט – ‘איזה כיף שחזרתן’. היתה אווירה טובה בחנות והיה ממש כיף לפתוח שוב, לתת שירות ללקוחות, לדבר איתן, להתאים להן בגדים ולהרכיב להן לוקים. ממש התגעגעתי לזה”.

איך המכירות עכשיו?

“הלקוחות קונות עכשיו אפילו יותר מאשר לפני הסגר. היה לאנשים צורך לקנות ולהתחדש אחרי חודשיים שהחנויות היו סגורות וגם המעבר בין העונות מאוד השפיע ואנשים מצטיידים עכשיו לחורף. עכשיו כשהקניונים סגורים ורק החנויות הרחוב פתוחות זה נותן לנו קצת כוח. בנות שרגילות להגיע גם לפה וגם לזארה למשל, מגיעות עכשיו לפה כי זארה סגורה. ביחס לתקופה לפני הקורונה המכירות ירדו כי אי אפשר שיהיו בחנות יותר מארבעה אנשים בו-זמנית, זה לא נעים להגיד ללקוחות שאת מכירה לחכות בחוץ אבל הן מבינות את הסיטואציה ומקבלות את זה בהבנה. המחירים שלנו מאוד נוחים, והדברים שלנו איכותיים ואופנתיים ובמצב מצוין, על גבול החדש”.

מכרת דרך האינטרנט בזמן הסגר?

“אנחנו כל הזמן עושות משלוחים, גם לפני הקורונה, אבל זה לא הווליום החזק אצלי. בזמן הסגר הייתי בבית עם הבת שלי והגעתי לפעמים לחנות לסדר ולצלם דברים לפייסבוק ולאינסטגרם וגם מכרתי קצת בעקבות הפרסום ברשתות החברתיות ועשיתי משלוחים. דאגתי לשמור על קשר עם הלקוחות בזמן הסגר באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות. רציתי להישאר בתודעה של הלקוחות ולא להיעלם לגמרי, אבל עיקר המכירות שלי הן בחנות. הכנתי את החנות לחורף והבאתי בגדים חדשים של המעצבת קרן מזרחי. אני הכי אופטימית ולא לקחתי את הסגר קשה. אני מבינה שזה מה שהחליטו וזה מה שצריך”.

"אני מקווה שהלקוחות יפרגנו לחנויות בעיר"

מרסל בניטה

כבר 25 שנה שמרסל בניטה מגיעה יומיום לחנות האופנה לנשים שלה ג’נסיס בפסאז’ ברחוב סוקולוב 29 בהרצליה. אבל אז החל משבר הקורונה. לאחר הסגר הראשון, ביולי, בניטה פתחה את החנות שלה במיקום חדש בחזית הפסאז’ ולא בתוך הפסאז’ שם היתה במשך כל השנים. ביום ראשון השבוע היא פתחה שוב את החנות אחרי חודשיים של סגר, שבהם היתה בבית עם הנכד החדש שלה שנולד לאחרונה. “הלקוחות קיבלו אותי בהרבה אהבה ופרגון ושלחו לי הרבה הודעות בוואטסאפ שהן שמחות שפתחתי שוב”, מספרת בניטה על הפתיחה מחדש, “זה ממש כמו לפתוח חנות חדשה. רק ביולי עברתי לחנות בחזית הפסאז’ אחרי שנים שהייתי בתוך הפסאז’. שיפצתי את החנות, השקעתי בה הרבה כסף והיו לי חודשיים נהדרים מבחינת מכירות ואז שוב נאלצתי לסגור בגלל הסגר השני ושוב נפילה. הייתי כמעט כל הסגר בבית עם הנכד החדש שלי ולא יצאתי כי פחדתי עליו וגם כי אני אסטמתית. אני מבינה שהסגר הזה חייב היה להיעשות בגלל מה שקורה והעליה במספר החולים, אבל מה שבטוח שאם לא נהיה חולים בקורונה נהיה חולים נפשית”.

איך המכירות מאז שחזרת לעבוד ביום ראשון?

“נכנסות לקוחות לחנות אבל הרבה פחות, לא כמו לפני הסגר. קצת קשה לאנשים לצאת עכשיו החוצה ולקנות אחרי שישבו בבית תקופה ארוכה והרבה אנשים בחל”ת ואין להם כסף. אנשים גם קונים עכשיו הרבה דרך האינטרנט. גם עכשיו אסור שיהיו בחנות יותר מארבעה אנשים, כולל אותי. נשארתי עם הרבה סחורה של בגדי קיץ ואני מוכרת אותה בהפסד. זה שהיינו סגורים חודשיים גרם לי לצבור חובות. אני עובדת עכשיו כל יום משעה 9:00 עד 20:00, גם בימי שני כשרוב החנויות סגורות, כדי להרוויח עוד קצת כסף ולכסות את ההוצאות, להחזיר חובות לספקים ואת החובות על שיפוץ החנות. אמנם קיבלתי מענקים מהמדינה אבל זו בדיחה. על חודשיים שהייתי בבית ולא עבדתי קיבלתי 3,000 שקל”.

מה מעודד אותך בתקופה הזאת?

“הנכד החדש שנולד לי. למזלי, יש לי בעל שהוא עובד, תומך ומרגיע. כל עוד הפגיעה היא רק ברכוש ובכסף ולא בבריאות נסתדר. כל העסקים במצב שלנו, מנסים לשרוד, ואני מקווה שהרבה לקוחות יבחרו לקנות בעיר ופחות באינטרנט ולפרגן לחנויות בהרצליה. אני מקווה שהמכירות יחזרו לפחות למה שהיה לפני הסגר. אני מאוד אוהבת את החנות ואת הלקוחות שלי וחשוב לי להישאר. אני בן אדם אופטימי שתמיד מקווה לטוב. יותר גרוע מזה לא יכול להיות”.

"אם יהיה עוד סגר אני לא אשרוד אותו"

חני אורן

עבור חני אורן מכפר סבא, הבעלים של “מספרה ובוטיק חני אורן” ברחוב ויצמן 76, תקופת הקורונה הייתה קשה במיוחד. אם לא די במכה הקשה שספגו בעלי העסקים בתחום שלה, בחודש אוגוסט ארעה פריצה בעסק שלה, במהלכה נגנבו 6,000 שקלים וחפצים אישיים יקרי ערך. בעוד שאת הכסף קיבלה מהביטוח, את החפצים ככל הנראה היא לא תקבל. כעת, אורן מנסה להתאושש מתקופת הסגר השני הקשה, עוברת מקום כדי לחסוך בעלויות ומבינה שסגר שלישי יהיה מכה שממנה העסק שלה, כנראה, כבר לא יוכל לקום.

“הייתה תקופה קשה מאוד”, מודה אורן, בת 54. “לא עבדתי בכלל בתקופת הסגר. ישבתי בבית במשך שישה שבועות. השבוע, לאחר שחזרנו, יש עבודה והיה אפילו קצת לחץ, סוג של התנפלות קלה, אבל ברור שזה משהו זמני שיימשך כמה ימים בלבד. כרגע אני עובדת לבד בחנות ואני לא יכולה להחזיר את העובדת שלי כי עדיין אין ודאות לגבי ההמשך".

אורן גרה בביתה עם בנה הסובל מאוטיזם ובתה שבהריון, והיא המפרנסת היחידה. “במהלך הסגר הזה, ולאור זה שלא הייתה התחשבות בתשלום השכירות מצד הבעלים של החנות, החלטתי שאני עוברת מויצמן 76 לויצמן 82. במיקום החדש הבעלים של הנכס הסכים שאני אשלם רק 50 אחוזים מהשכירות במקרה של סגר, וזה משהו קריטי עבורי. אחרי תשע שנים בעסק אני מרגישה שאם יהיה עוד סגר אני לא אשרוד אותו. אני חייבת לציין שציפיתי גם מהעירייה להקל יותר, לאחרונה קיבלתי תשלום של 1,400 שקלים עבור מס שילוט על השנה האחרונה, שארבעה חודשים ממנה לא עבדתי ובקושי הרווחתי כסף בשביל להאכיל את המשפחה שלי”.
אורן מספרת שהמענקים שקיבלה מהמדינה היו החמצן שאיפשר לה להשאיר את העסק בחיים בחודשים האחרונים. “אני לא יודעת איך הייתי מצליחה לשרוד אחרת”, היא אומרת, “אני רואה את העסקים בתחום שלי, כולם במצב על הפנים. יש הרבה שהחליטו פשוט לסגור את החנות וללכת לעבוד מהבית. אני פחדתי לעבוד מהבית כי הבת שלי אצלי והיא בהריון, אבל המון ספרים פשוט מזמינים לקוחות הביתה, וככה נהייתה תעשייה של כסף שחור בחסות המדינה”.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה