הקורונה, החיסון וכל מה שביניהם: מנהל בית החולים מאיר בראיון מיוחד

ד"ר ירון מושקט חזר בפברואר בשנה שעברה מגלות של כמעט 15 שנים מחוץ לבית החולים מאיר. ד”ר מושקט מונה לסגן מנהל בית החולים בשנת 2001 ושימש כתפקיד כמעט שש שנים. בשנה שעברה חזר לבית החולים בדלת הראשית, כמנהל, ומצא את עצמו עומד בראש המערכת באחת התקופות המאתגרות שידעה הרפואה בארץ ובעולם.

“עשרות שנים לא היה אירוע כל כך דומיננטי שהשפיע בצורה כזו על המערכת הרפואית”, פותח ד”ר מושקט בראיון מיוחד לצומת השרון, “הקורונה הביאה אותנו לתצורות שונות של עבודה ממה שהורגלנו עד כה ומאז חודש פברואר האחרון למדנו לא מעט על התמודדות עם קשיים של תקשורת, כוח אדם, מיכשור וטכנולוגיה. אני שמח להגיד שהיום אנחנו נמצאים במקום שונה לחלוטין מזה שהיינו בו לפני שנה”.

מושקט, גניקולוג בן 63, נשוי לטלי ואב לשני בנים, מתגורר בראש העין. בשעות הפנאי הוא אוהב מאוד לנגן בפסנתר. הוא התמחה בבית החולים איכילוב ולאחר קריירה צבאית הצטרף לקופת חולים כללית, שם שימש במספר תפקידים בכירים. ב-2001 מונה כאמור לסגן מנהל בית החולים מאיר, ובהמשך שימש גם כמנהל בית החולים השרון בפתח תקוה ושימש כראש אגף הרפואה בכללית. “כשחזרתי למאיר אחרי 15 שנה, גיליתי מרכז רפואי אחר”, הוא מספר, “זה לא היה אותו בית חולים שהכרתי, היום אנחנו מרכז רפואי מהגדולים בארץ עם כ-800 מיטות, ומובילים בתחומים רבים כמו אורתופדיה, טראומה, רפואת ריאות וקרדיולוגיה”.

התפרצות הקורונה תפסה את ד”ר מושקט במסע גיוס תרומות בארצות הברית. “בארץ המצב היה יחסית רגוע אבל תוך כדי השהות שלי שם התחילו דיבורים על כך שהמגפה מגיעה לישראל”, הוא נזכר, “התחילו להגיע הנחיות ממשרד הבריאות על כך שצריך להתכונן לאירוע קורונה, שבתחילה חשבנו שיהיה מוגבל רק לסין. היה די מוזר לשבת בניו יורק ולראות את ההכנות בארץ, להסתכל ימינה ושמאלה ולראות עולם כמנהגו נוהג, אדישות מלאה. חזרתי לארץ בתחילת מרץ והתחלנו להקים את המערך ולהתכונן”.

חבלי הלידה בנושא ההערכות לא היו פשוטים. מחלקות הקורונה דורשות בידוד מוחלט ונדרשו סטנדרטים גבוהים בנוגע למיגון והחלפת אוויר. “הדאגה היא גם שחס וחלילה לא יהיה מצב שמישהו שאיננו מורשה יכנס למחלקה”, אומר ד”ר מושקט, “הקמנו חמ”ל שמאפשר פיקוח באמצעות מצלמות ואינטרקום על כל מיטה ומיטה בתוך המחלקה. בתחילה נדרשנו להקים תשתיות לכמעט 500 מיטות שכאלה וכך עשינו. זאת הייתה פעולה לא פשוטה שדרשה לא מעט משאבים והסבה של מחלקות קיימות. השלב השני היה רכישת כמות עצומה של ציוד ולימוד של הצוות איך משתמשים באותן מכונות הנשמה שנדרשו בכמות גדולה יותר. הכשרנו מאות אנשי צוות בנוגע להתמגנות נכונה וביצוע פרוצדורות בתוך מעטפת הבידוד שכוללת המון שכבות ומהווה אתגר לא פשוט. צריך לדעת שעל כל חולה קורונה שאני פותח מיטה עבורו, אנחנו עשויים להיתקל בקושי לתת את השירות לחולה אחר, לכן המטרה היא לפתוח מיטות קורונה בדיוק לפי הצורך, כי מעבר לזה מדובר בהשבתה של חלק מהפעילות השגרתית של בית החולים. אני שמח להגיד שלמעט החודש הראשון שבו נדרשנו על ידי משרד הבריאות לעצור כל פעילות אחרת, הצלחנו לשמור על פעילות כמעט רגילה לאורך כל הזמן”.

ד"ר ירון מושקט ושר הבריאות יולי אדלשטיין. צילום באדיבות בית החולים מאיר

במאיר נפתחו בפועל שתי מחלקות קורונה גדולות, הכוללות יחד כ-80 מיטות, ומחלקה נוספת לטיפול נמרץ נשימתי, שנושאת במרבית העול של הטיפול בחולי הקורונה הקשים. כרגע, עקב הירידה בתחלואה, מחלקת קורונה אחת מתוך השתיים נסגרה. “יש פן שאנשים פחות מדברים עליו בתקופה הזאת, והוא שאנשים נרתעו מלהגיע לבתי החולים”, אומר ד”ר מושקט, “אנשים ביטלו תורים או דחו את הגעתם, תופעה שראינו נזקים לא פשוטים בעקבותיה. אנשים רבים מגיעים למיון מאוחר מדי”.

אמנם התחלואה בישראל נמצאת כרגע בשליטה, אך האם אתם מתכוננים לתרחישים של התפרצות גדולה הרבה יותר מזו שחווינו עד עכשיו?

“בהחלט. רכשנו ניסיון רב בחודשים האחרונים ואנחנו יודעים לפתוח ולסגור מחלקות בצורה מהירה מאוד. המעבדה שלנו יכולה לספק תשובה לבדיקת קורונה בפרק זמן קצר יחסית של 24 שעות. המיון שלנו הורחב כדי לתת מענה לאפשרות של תחלואת חורף גדולה, כאשר הרחבנו מאוד את החלק במיון שמיועד גם לחולי קורונה וגם לחולים שבאים וחשודים כחולי קורונה. גם אם יהיו היקפי תחלואה גדולים, אנחנו יכולים במקרה הצורך גם לעלות לשלוש מחלקות קורונה. הצוותים מנוסים יותר, המכשור קיים והפרוטוקולים קיימים ונוסו כבר”.

עד כמה מורגשת בבית החולים הירידה בתחלואה בשבועות האחרונים?

“המצב אצלנו בבית החולים הוא כמו ססמוגרף רגיש למה שקורה בחוץ. אנחנו רואים את השינויים הקטנים ביותר בהגעה של החולים למחלקה לרפואה דחופה ויכולים לצפות בשלב מאוד מוקדם האם באוכלוסייה הכללית יש עליה או ירידה בתחלואה. כרגע אני יכול להגיד שאנחנו נמצאים בשפל וזה די מעודד. הגענו לנקודת שפל בתחלואה שאנחנו נמצאים בה מזה כשלושה שבועות ואנחנו לא עולים. נקודה נוספת היא שאנחנו בדרך כלל רואים בתקופה הזאת עלייה בתחלואת החורף, דבר שאנחנו לא רואים עד כה וזה מעודד. ייתכן שזה קשור לעובדה שמרבית הילדים לא חזרו למסגרות ולשימוש המוגבר של הציבור במסכות, זאת תופעה שאנחנו רואים בכל העולם”.

זאת תקופה מאתגרת מאוד גם לצוותים הרפואיים. עד כמה הם נדרשים להקריב מעצמם?

“מגיעה ללא ספק תודה לצוות הרפואי שלנו, ובכלל לכל הצוותים הרפואיים, שמתמודדים עם מחלה קשה שגם מסכנת אותם וגם מצריכה אותם לעבוד בתנאים שהם מעולם לא הורגלו להם תוך סיכון אמיתי של עצמם. מדובר בתהליך שלאורך זמן שוחק, והם עושים את זה עם המון מסירות ומחויבות ומתוך תחושה שהם כאן בשביל המטופלים. מגיעה תודה גדולה גם לתושבי השרון, שנתנו לצוות שלנו חיבוק גדול בתקופת הקורונה ומצאו דרכים מגוונות ומרגשות להביע את הערכתם לצוות בית החולים”.

ד"ר ירון מושקט והצוות הרפואי. צילום באדיבות בית החולים מאיר

בשבוע שעבר התחילו בבית החולים מאיר את החלק שלהם בשלב השלישי של בדיקת החיסון הישראלי לקורונה, שאותו מפתח המכון הביולוגי. בתקופה הקרובה יגייס בית החולים עשרות מתנדבים שיקבלו את החיסון ויהיו במעקב צמוד של צוות בית החולים כדי לבחון את ההשפעה של החיסון. “אני מאוד מעודד מנושא החיסון”, אומר ד”ר מושקט, “לפי מה שאני שומע, המדינה הבטיחה לעצמה חיסונים ממספר מקורות, שייתנו לה היקף גדול של חיסונים וגם חלופות למקרה של בעיות כלשהן שיצוצו. כמובן שיצטרכו לקבוע סדרי עדיפויות לגבי סדר ההתחסנות באוכלוסייה. בכל אופן, אני מוכן להיות בין הראשונים שיתנדבו לעשות את החיסון. עולם החיסונים הוא לא חדש, ויש הרבה מחלות בהיסטוריה שנכחדו בזכות החיסונים. יש לנו ביטחון שמדובר בחיסונים שמיוצרים לפי הסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה, על ידי חברות מוכרות, ואין לי ספק שהם יהיו בטוחים. חיסון שיצא לשוק בפירוש יהיה חיסון בטוח”.

כמו רבים אחרים, גם אתה סבור שנגזר עלינו לחיות במעגל של סגרים ופתיחות עד שהאוכלוסייה תחוסן?

“ראשית, אנחנו מתקרבים לחורף, והשילוב של תחלואת חורף עם קורונה הוא בעייתי מאוד, בעיקר כי האבחנה ביניהם בשלב הראשוני היא לא ברורה, וההבדל בנוגע למיגון והבידוד של הצוותים במקרים האלה הוא גדול מאוד. כשאנחנו מסתכלים על ההתנהגות של הווירוס עד עכשיו, אכן נראה שיש פה עניין של גלים, שכנראה מושפעים מהסגרים. למרות זאת, אני חושב שגם היום אנחנו עדיין לא מבינים מספיק את הווירוס. אני גם לא משוכנע שגלי התחלואה היו תגובה ישירה לפעולות שנעשו או שלא נעשו. אנחנו רואים את סוגיית הגלים בכל העונה ולא בכל המדינות זה היה מושפע מסגר כזה או אחר. אני מקווה מאוד שלא נגיע לסגר שלישי בחנוכה, אבל קשה לי להתנבא היום”.

מה דעתך על ניהול המשבר של הממשלה בכלל ושל משרד הבריאות בפרט? היית בעד הסגרים?

“צריך להיות כנים, אנחנו לא שבדיה. אנחנו מדינת ישראל עם כל האילוצים שלה, עם האוכלוסייה שלה והמגזרים שבתוכה. אני מניח שתמיד ניתן היה לנהל את זה יותר טוב, אבל בסופו של דבר אני חושב שבעיתות של מגפה מה שנדרש זה בעיקר שיתוף פעולה של האוכלוסייה. מבחינת ניהול היו פה עליות ומורדות, אנחנו לא הטובים ביותר מהבחינה הזאת, אבל יש גם מדינות מתקדמות בעולם שנוהלו בצורה הרבה יותר כושלת מאיתנו. לגבי הסגרים, חשבתי שסגרים הם לא הפתרון האידאלי, ועדיף היה ללכת על מודל הרמזור שהציע פרופסור רוני גמזו. בדיעבד כנראה שלא הייתה ברירה, ומבחינה רפואית הסגר הוציא אותנו מהגל שהיינו בו והביא אותנו לנקודה סבירה של התמודדות המערכת הרפואית. מבחינות אחרות, כמובן שהסיפור אחר”.

ד"ר ירון מושקט והשר גבי אשכזי. צילום באדיבות בית החולים מאיר

ראינו עזיבות של לא מעט אנשים מצמרת מערכת הבריאות, כמו ראשת שירותי בריאות הציבור ד”ר סיגל סדצקי, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ איתמר גרוטו ופרויקטור הקורונה פרופ’ רוני גמזו.

“לא הייתי רוצה להיות בנעליים שלהם. הם לקחו על עצמם תפקידים מאוד מורכבים שדורשים לשלב בין האמת הרפואית שלהם לבין אילוצים פוליטיים וכלכליים. ליבנו נשבר לראות את כל אלו שפוטרו או איבדו את פרנסתם במשבר, שהוא לא פחות כלכלי מבריאותי. אני חושב שגם ד”ר סדצקי וגם פרופ’ גרוטו מילאו את הצד שלהם ברב שיח במערכת קבלת ההחלטות בצורה נכונה ואמינה. זו הייתה תקופה לא פשוטה עבורם ואני מכבד את החלטתם לפרוש מהמירוץ הזה. אני חושב שכל אחד מאיתנו היה שבע קרבות אחרי חצי שנה של מאבק במגיפת הקורונה”.

הקורונה הביאה איתה שינויים דרסטיים בתחומים רבים בחיינו. עד כמה אתה חושב שהתקופה הזאת תשפיע על עתיד מערך הרפואה?

“מעבר להתמודדות איתה כמחלה, הקורונה יצרה עבורנו הזדמנות לבחון חלופות. חלופה למפגש של רופא ומטופל במרפאה, חלופה למפגש של צוותים רפואיים, התכנסויות בינלאומיות, העברת מידע ונכנסו גם המון טכנולוגיות חדשות. במשך שנים רבות לא ראינו קפיצה טכנולוגית בתחומים האלה והשנה זה קרה. אני מאוד מקווה שנשכיל להמשיך ולפתח את זה וגם לעשות שימוש בטכנולוגיות האלה אחרי שהקורונה לא תחייב אותנו. אני מקווה שלא נחזור להיות שמרנים ונלך אחורה, אלא נבין שיש לנו הזדמנות לפתח כלים עבור הבריאות והנוחות של החולים שלנו. כשחולה שלנו היום נמצא בקשר וירטואלי עם רופא בבית החולים וחוסך את הנסיעה, הזמן ואובדן שעות העבודה ועוד יוצא מרוצה, אז זה מצוין. התחלנו לעשות שיקום וירטואלי שמאפשר לאנשים שעד היו הגיעו לבית החולים לעשות את זה בבית ואני מקווה שנוכל להמשיך עם זה גם אחרי הקורונה. יש מקומות שבהם חייבים להיפגש פנים אל פנים, אבל יש גם מקומות ותחומים שבהם התחלופה הטכנולוגית טובה לכל הצדדים ואף עדיפה”.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה