המאירים | הניתוחים, ההקשבה לחולים, והחדשנות: שיחה עם ד"ר נסים אוחנה

ד"ר נסים אוחנה הוא מנהל המערך האורתופדי במרכז רפואי מאיר, ממערכי האורתופדיה הגדולים והטובים בארץ. ד"ר אוחנה סיים לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, התמחה באורתופדיה בסורוקה והשתלמות עמיתים בתחום עמוד שדרה בניו יורק ובאנגליה. כמומחה בתחום ניתוחי עמוד שדרה, הקים את יחידת עמוד שדרה בבית החולים בילינסון ובהמשך ניהל בסורוקה את המחלקה האורתופדית, אז גילה כי "הסיפוק בניהול לא נופל מההנאה בביצוע ניתוחים". בחמש השנים האחרונות הוא מנהל את המערך האורתופדי במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית. בראיון מרתק הוא מספר על החדשנות בתחום, על הצורך הרב להקשיב לחולה לפני שמגיעים לאבחנה, ועל הסיפורים האנושיים שמרגשים אותו.

ספר לנו על המערך האורתופדי במרכז רפואי מאיר.
"העבודה במערך האורתופדי כוללת פעילות דחופה ופעילות מתוכננת. אנו עוסקים הרבה בפעילות דחופה מכיוון שמגיעים אלינו אנשים רבים עם פציעות אורתופדיות. כך למשל, אנו בין שלוש המחלקות המובילות בארץ בטיפול בקשישים השוברים את צוואר הירך. הכמות העצומה נובעת מכך שבאזור שלנו ישנם ישובים מאוד ותיקים עם אוכלוסייה מבוגרת והרבה מאוד בתי אבות. אנחנו מחויבים לתת פתרון מהיר למטופלים הללו מתוך ידיעה והבנה שאלמלא כן המשמעות היא חיים או מוות. בנוסף, אנחנו מטפלים בפציעות טראומה אורתופדיות רבות כגון, תאונות דרכים, תאונות באתרי עבודה, נפילות שונות. אנחנו אפילו מטפלים בלא מעט אנשים שנפצעים בתאונות סקי, המגיעים עם אמבולנס הישר לכאן משדה התעופה. רבים מגיעים אלינו ואינם פונים לרפואה פרטית, בזכות הצוות המקצועי והמעולה שיש כאן".

ד"ר אוחנה ממשיך: "לצד המצבים הדחופים, היבט אחר של עבודת המערך הוא הפעילות המתוכננת. מטופלים רבים בוחרים להגיע אלינו מכיוון שלרופאי המערך יש מוניטין מצוין. רבים מגיעים לטיפול ביחידת הספורט הכוללת את הרופאים המובילים בארץ בתחום פציעות הספורט. אנו גם מעניקים ליווי וטיפול רפואי לחברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה זה למעלה מעשרים שנה וזאת, רק בזכות המצוינות הרפואית שלנו. יש כאן יחידת מפרקים מעולה בה נעשים ניתוחים חדשניים שהם ממש בחזית המדע והקידמה. ליחידת כף היד שלנו מגיעים הורים רבים עם ילדיהם משום שמנהל היחידה, ד"ר פז, מומחה בתחום מומי כף יד בילדים. רבים מגיעים לטיפול ביחידה המצוינת שלנו לניתוחי עמוד שדרה. אני בהחלט גאה בצוות שלי כאן – צוות מצוין עם רופאים מעולים בתחומם, צוות סיעודי ברמה גבוהה ופיזיותרפיה שבה מטפלים מהשורה הראשונה. ואכן, אנו רואים שהציבור פונה אלינו מתוך הכרה ברמה המקצועית הגבוהה של הצוות", הוא משתף בהערכתו ומציין: "היום, המערך האורתופדי במאיר נחשב לאחד הגדולים בארץ עם כ-60 רופאים ו-80 מיטות אשפוז. בשונה מבתי החולים הגדולים האחרים, אנו מכילים תחת אותה מוטת שליטה ניהולית, את כל יחידות האורתופדיה המודרנית. יש בכך יתרון עצום, כי חולים הסובלים במקביל מבעיות אורתופדיות שונות, מקבלים את כל הטיפול לו הם נדרשים תחת מעטפת אחת. זה נכון רפואית וזה לטובת המטופל".

תמיד ידעת שאתה רוצה להיות רופא?
"בצבא שרתתי כחובש ועבדתי עם רופאים. ככל שהשחרור התקרב המחשבה ללמוד רפואה התחזקה. החלטתי לנסות ואכן התקבלתי. אחד הסבבים המעניינים היה באורתופדיה, שם נחשפתי הן לעולם הטכנולוגי והן לסיפוק שיש לאורתופד מהתוצאה המיידית – לראות איך סייעת לאדם לחזור וללכת לאחר הניתוח".

"אני מדמה את התחום לחוקר או בלש במשטרה שמנסה לפצח תעלומה"

את ההסבר לבחירה בתחום עמוד שדרה הוא מסביר באנלוגיה לעולם הבילוש: "בתחום האורתופדיה לצד הפן הטכנולוגי (כמו קיבועים ושתלים) והצד הטכני (כמו החלפות מפרקים) ישנו חלק קליני מאוד מפותח – כלומר לדעת להגיע לאבחנה הנכונה שממנה נגזר הטיפול המתאים שיעזור למטופל. בתחום של עמוד שדרה לרופא צריכה להיות יכולת לחשיבה רוחבית מקיפה. מה זאת אומרת? כשאדם מגיע לרופא הוא מגיע עם תלונה ולא עם אבחנה. הוא יכול לבוא למשל ולתאר תלונה על תחושת זרמים ברגל המציקה לו, שזו בעיה היכולה לנבוע ממגוון רחב מאוד של סיבות. למשל: פריצת דיסק, גידול שלוחץ על העצב, סוכרת שהחמירה, ואפילו ממחלה נוירולוגית כמו טרשת. לכן רופא שעוסק בתחום הזה חייב לבוא מתוך בסיס ידע מאוד מאוד רחב ואני מדמה זאת לחוקר או בלש במשטרה שמנסה לפצח תעלומה. לעיתים מטופל מגיע ואומר "המליצו לי לעבור ניתוח" וכשאתה מקשיב לתלונות ושואל את השאלות הנכונות אתה מגלה שהאבחנה היא בכלל אחרת. יש חשיבות עילאית להקשבה לחולה, לקליניקה ולחשיבה הנכונה. אני יושב עם החולים זמן רב כדי להבין מהם את הבעיה: היכן כואב, מתי כואב, איזו פעילות מחמירה את הכאב ואיזו פעילות מקלה אותו ולאחר מכן מגבש לעצמי השערה מה יכולה להיות הסיבה. בהמשך אני בודק את החולה. במידה והבדיקה תואמת להשערה וההדמיה מסבירה אותה ואת הבדיקה הגופנית, יש אבחנה. מרגע זה קל לקבוע מה הטיפול הנדרש וכעת אני יכול לומר למטופל מהם הסיכויים שהטיפול יצליח. לא מספיק ידיים טובות – צריך שהידיים תהיינה מחוברות לראש חושב", הוא מסביר.

"לא מעט אנשים מגיעים עם ציפייה לניתוח כשהפתרון אינו ניתוחי", הוא מציין. "כך למשל, יש לעיתים אנשים הסובלים מתסמונות כאב הגורמות לכאבים מאוד קשים כשחלק מהכאב מקרין לגב והם חושבים שאפשר לפתור זאת בניתוח. אלא שזו לא בעיה פתירה בניתוח והאבחון כל כך חשוב. האחריות שלנו מאוד גדולה. ההחלטות יכולות להיות הרות גורל ולהשפיע על האדם – על הקריירה שלו ועל כל המשפחה הסובבת אותו. מנתח צריך לדעת שכאשר שהוא נותן המלצה לניתוח הוא צריך לעשות זאת בחרדת קודש ולדעת שזה הדבר הכי נכון להציע ומתוך ידיעה מוחלטת שהוא יכול לעזור לחולה. הסיפוק הכי גדול הוא לראות אדם אצלך במרפאה, שלפני הניתוח בקושי הלך והיה מרותק לכיסא גלגלים או הלך בקושי עם הליכון וכעת הוא הולך בצורה רגילה, ללא עזרים וללא משככי כאבים".

את המסרים החשובים הללו מקפיד ד"ר אוחנה להעביר כל הזמן למתמחים שלו. הוא משתף בדבר החשיבות שהוא רואה בחינוך הדור הבא של האורתופדים: "בתפקיד שלי אני רואה ערך עליון לחנך את המתמחים לפי התובנות שהגעתי אליהן בחיים".

"המתמחים אצלנו הם מהטובים בארץ", הוא אומר בגאווה. "הם עושים אבחנות מדויקות, נותנים טיפול מצוין למטופלים, יודעים להפעיל את הצוות הבכיר בצורה נכונה ונותנים טיפול מצוין למטופלים ואכן אנו רואים במדדים נתוני הצלחה נהדרים", הוא אומר.

מה בדבר חדשנות?
"אני מודה שאני פריק של טכנולוגיה וחדשנות. כל דבר שיש בו חדשנות או טכנולוגיה אני מיד אומר שאני רוצה לקדם", הוא אומר בחיוך. "בימים אלה אנו מקדמים את אחת משיטות מדידת הצלחת הטיפול הכי חדשניות בעולם שנקראת PROMS – פיילוט שבו המטופלים מעריכים את הצלחת הניתוח וזה משודר לרופא. מדובר בכלי הערכה מאוד נחשב שיכול להראות למנתח עד כמה הניתוח או הפעולה שנעשתה למטופל, אכן עזרו. החולה מדווח איך הוא מרגיש לפני ואחרי הפרוצדורה שעבר באמצעות שאלונים מתוך מחקרים מתוקפים, והוא עושה זאת On line. זה היום הדבר הבא ובחמש השנים הקרובות זה יהפוך להיות סטנדרט. בנוסף, שני התחומים החזקים מאוד שנכנסו לתוך עולם האורתופדיה הם רובוטיקה וניווט. הניווט נותן למנתח כלי שמראה לו שהשתל שהכניס לגוף החולה אכן ממוקם במקום הנכון ובעמדה הנכונה. התחומים הללו מתפתחים היום בצורה מדהימה בעולם והטכנולוגיות מגיעות מהמון מקורות, כמו ניווט ממוחשב על סמך צילומים כמו CT MRI, או תמונות ברזולוציה גבוהה אשר מצלמות את גוף החולה והופכות את התמונות לתלת מימד ודרך זה הרופא יכול לנווט.

מה לגבי רובוטיקה?

"לגבי רובוטיקה – הרובוטיקה קיימת היום בהרבה תחומים: בעיקר בהחלפות מפרקים ובעמוד שדרה. יש אצלנו רובוט בפעילות שגרתית שאנו משתמשים בו בניתוחים להחלפת מפרקי הברכיים. המנתח מכניס סוג של חיישן לתוך הברך המכוון את המנתח איך לבצע את חיתוכי העצם באופן הכי מדויק, תחת אותו מתח של רקמות כפי שצריך להיות בברך בריאה. כרגע יש אצלנו מוצר ניסיוני אותו אנו חוקרים המבוסס על מציאות רבודה. מדובר בכלי שבו אנו סורקים את המטופל באמצעות סי.טי לפני הניתוח. המנתח מרכיב על הראש קסדה של מציאות רבודה וכשהוא מפעיל את המתקן הוא רואה את תמונת ה-סי.טי על גוף המנותח. הוא גם יכול לראות החתכים באופן וירטואלי, להתלבט באיזו זווית או גישה להכניס את השתל לגוף החולה ורק אז לבצע זאת".

מטופל שזכור לך במיוחד?
"את המטופלים שאני זוכר במיוחד אני תמיד זוכר בגלל הסיפור האנושי. לא מזמן היה לי פה איש צעיר שאיבד את הרגל בעקבות תאונת דרכים. כשאדם עובר קטיעה של רגל בנסיבות של טראומה זו מכה מאוד קשה. אף אחד לא חושב כשהוא יוצא בבוקר מהבית שהוא עלול לסיים את היום בלי רגל, זה קשה. זה לא כמו עקב מחלה כשאתה יודע שזה סיכון שלה. מכיוון שהמטופל היה מאוד עצוב, ניסיתי כל הזמן לעודד אותו. בשלב כלשהו עלה בראשי רעיון להפגיש אותו עם חבר שלי שהוא רופא בכיר בארץ, אשר עבר קטיעה דומה גם כן בעקבות תאונה. חשוב לציין כי קטיעה מעל הברך היא קשה במיוחד מכיוון שפרוטזות לקטיעות מעל הברך הן מאוד מורכבות. אותו חבר ערך מחקר מעמיק על סוגי הפרוטזות הטובות ביותר לפציעות מהסוג הזה ובחר לעצמו את המתאימה ביותר. לאחר ששוחחתי עמו הוא הסכים להגיע. חשבו על הסיטואציה: מגיע למחלקה רופא בכיר, מומחה בתחומו. אינו גובה תשלום על המפגש. יושב עם המטופל משוחח אתו, מעודד, מדריך ומסביר על הפרוטזה שתאפשר לו לחזור וללכת. עושה את זה מתוך אנושיות וחמלה – שני מושגים חשובים שבגללם הלכנו ללמוד רפואה. הביקור הזה ריגש את כולנו. נתן לי המון סיפוק לדעת שהמטופל הזה יצא מכאן ויחזור ללכת בעזרת הפרוטזה הנכונה והטובה ביותר עבורו", הוא אומר בהתרגשות ומוסיף: "אתה כל הזמן צריך להיות יצירתי בפתרונות הסוציאליים, לחשוב מחוץ לקופסא על מנת לעזור לחולה".

חזון לעתיד?
"החזון הוא להמשיך להצעיד את המחלקה קדימה – שתהיה המובילה במדינת ישראל – באיכות הרופאים, במחקר, בחדשנות ובטיפול בחולים. אנחנו כבר לגמרי בדרך לשם".