בינואר 2020, לפני כשלוש וחצי שנים, חשפנו ב"צומת השרון" את סיפורו העצוב של ד', קצין בכיר בצד"ל לשעבר, אשר מתגורר בצד הדרך על כביש 4, בתפר שבין כפר סבא לרעננה, בטרמפיאדת החיילים בצומת רעננה, במה ששימש בעבר כבוטקה של "הדודות" של האגודה למען החייל.
באותו ראיון סיפר ד' את סיפור חייו המורכב. בגיל 17 התגייס לצבא דרום לבנון והגיע לדרגת אלוף משנה ובשנת 1978 הגיע לארץ לאחר מבצע ליטני דרך אירופה. ללבנון הוא חזר ביוני 1982 כדי לסייע לצה"ל אחר שהוחלט להרחיק את אש"ף מגבול ישראל לבנון למרחק של 40 קילומטר. בשנת 2000 חזר לישראל עם יציאת צה"ל מלבנון. הוא התחתן והתגורר בכרמיאל וכעבור מספר שנים התגרש וכאמור בשנים האחרונות הוא מתגורר בצומת רעננה. הוא סיפר כיצד הגיע בכלל לאזור השרון: "האישה תבעה אותי. טענה שאני עלול להיות אלים בגלל עברי הצבאי ושהיא חוששת שאני אפגע בה. לצערי הרב השופט, על פי העבר הצבאי שלי, האמין לה ולא אפשר לי להגיד מילה והרחיק אותי 14 חודש מאזור הצפון לאזור השרון".
חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2020, פרסמנו כתבה נוספת על מצבו ובה סיפר הפעיל החברתי אמנון טוקר, שבאותה תקופה הגיע כל כמה ימים לבקר אותו ולדרוש בשלומו: "לפני כשבוע, בזמן שתפס תנומה קצרה, הגיח נחש והכיש אותו בראשו. הוא הובהל על ידי עובר אורח שהיה במקרה במקום לבית החולים מאיר, שם קבעו שאם היה מגיע באיחור של 10 דקות, לא היה נותר בין החיים. הוא אושפז במשך מספר ימים ובמהלך האשפוז, איבד את השיניים התותבות שלו. עכשיו בנוסף לסבל, הוא מתקשה לאכול".
רוצים להישאר מעודכנים?
מתברר שמאז לא הרבה השתנה וחייו של ד' אף הפכו לקשים יותר. מי שמנסה לעזור לו בשנה וחצי האחרונות הוא איציק בוחבוט, תושב השכונה הירוקה בכפר סבא שסיפר השבוע: "אני מכיר אותו כבר שנה וחצי אבל הבנתי ממנו שהוא כבר כמה שנים נמצא שם. עד היום לא הצלחתי להבין ממנו מה שמו האמיתי. הוא לא משתף אותי בזה. כאשר שאלתי אותו על המשפחה שלו הוא לא ענה לי. רק אומר שהוא מסתדר. כואב לי הלב לראות אותו גר בחדר מלא לכלוך וצחנה, ישן על מזרון, הכל שם מסריח, עצוב לי מאוד לראות אותו ככה".
מה אתה עושה עבורו?
"שלוש פעמים בשבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, אני עובר שם אחרי העבודה ומביא לו ארוחה חמה. גם בחגים, ראש השנה ופסח אני מקפיד להביא אוכל חם. בעבר הבאתי לו ציוד ובגדים וסידרתי לו ברז שיוכל להתקלח. ממה שאני רואה מצבו הבריאותי לא טוב והוא ממש איבד ממשקלו לעומת מה שהיה בעבר. אני עוזר לו כעשיית מצווה".
אתה יודע אם יש עוד אנשים או רשויות שעוזרות לו?
"האמת שלא. הוא לא מספר לי. אני רק מביא לו את האוכל והוא לא ממש מתקשר איתי. אומר לי תודה וזהו. לפעמים אני רואה שהביאו לו עוד דברים, אבל לא יודע ממי. פעם היה שם מישהו שנתן לו למכור פרחים וכל הכסף הלך אליו אבל זה היה מזמן. פניתי לאחרונה לראש עיריית כפר סבא, רפי סער, שאמר לי שהוא יבדוק ברווחה איך ניתן לעזור לו".
מה זה אומר עלינו כחברה שבן אדם חי במקום כזה מרכזי בתנאים כאלו וללא עזרה?
"זה אומר עלינו שאנחנו לא רואים את האנשים העניים ולא עוזרים להם וזה מאוד עצוב לי. הייתי מצפה מהרשויות שלפחות פעם בתקופה ידאגו לנקות את המקום שהוא חי ולעזור לו בדברים בסיסיים. אני רוצה שיעזרו לו להרגיש שהוא גר בבית ולא בחירבה".
מעיריית כפר סבא, שהמקום נמצא בתחום שיפוטה, נמסר: "מדובר באדם שאינו תושב העיר. למרות זאת ומתוך דאגה לשלומו ולבריאותו, הוצע לו סיוע מספר פעמים על ידי אגף שירותים חברתיים-קהילתיים שלא ניתן לפרטו מפאת צנעת הפרט, אך לצערנו הצעות הסיוע נתקלו בסירוב מצדו. אנו נמשיך לקיים סיורים במקום במידת הצורך, ולעקוב מקרוב אחר המקרה".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אחש צד"ל-כשהיינו צריכים אותם ניצלנו אותם לא פחות לתת להם לחיות ולסיים את חייהם בכבוד להחזיר על מה שעשו למעננו לא. בלעדיהם התוצאה הייתה אחרת. חבל שלא יודעים להחזיר להם טובה הם לפחות נתנו למעננו את החיים בעוד יש כאן אוכלי חינם שחיים בדרום ת"א ועוד מקומות בארץ שרק עושים לנו רע
שרון
זו בושה, על זה תפגינו ! צדלניק צריך להגיע למצב כזה?! דיוק וזרוק! ממש כואב הלב!
שם
בקצב הזה עם המחירים האלה כולנו נהיה עניים. ואני לא מדברת רק על מחירי הבתים/דירות, אלא גם על המחירים של הירקות והפירות, והכול.