דוכנים, פקחים ושוטרים: המאבק בתוכנית המתאר של הרצליה מתלהט

כמה תושבי הרצליה, פעילים במטה המאבק נגד תוכנית המתאר של העיר, מתלוננים על כך שעיריית הרצליה מתנכלת להם בגלל פעילותם נגד קידום התוכנית. הם מספרים שמאז החלו, לפני כחודשיים, בפעילות שטח הכוללת הצבת דוכני החתמה נגד התוכנית, הם חווים היתקלויות עם פקחי עירייה, שוטרים וביום שישי שעבר גם עם קב"ט קניון שבעת הכוכבים כשהקימו דוכן החתמה מחוץ לקניון.
"ביום שישי שעבר הצבנו דוכן החתמה נגד התוכנית בכניסה הצפונית של הקניון. שולחן ההסברה הועמד בפינה צדדית של הכניסה לקניון,, מבלי להפריע לפעילות המקום, ומבלי שהפעלנו אמצעי הגברה", מספר אחד הפעילים, "למקום הגיע הקב"ט של הקניון עם קבוצת אנשים וטען שאנחנו נמצאים בשטח פרטי של הקניון. אמרנו לו שהיינו פה גם בשבוע שעבר והוא טען שאנחנו משקרים. תוך רבע שעה הגיעו למקום שתי ניידות משטרה עם שבעה שוטרים. הקב"ט ביקש מהשוטרים שיפנו אותנו מהשטח, מבלי להוכיח שמדובר בשטח פרטי. לבסוף השוטרים הזיזו אותנו לחניון של הקניון, שם הקמנו את הדוכן תחת השמש".
מקניון שבעת הכוכבים נמסר: "הקניון לא מאפשר כל פעילות, מכל סוג, בשטח הקניון ללא תאום מראש. לא ייתכן שגוף כזה או אחר יבחר להשתלט על שטח פרטי ולעשות בו כשלו. מאז ומעולם הקניון לא הסכים לפעילות פוליטית כזאת או אחרת בשטח הקניון, לא מחאה נגד ולא בעד גופים פוליטיים או עירוניים. אנחנו חושבים שנכון להשאיר את הקניון, כמקום בילוי, ולא להפכו לבמה להפגנות. אין לנו כוונה לשפוט האם מחאה כזו או אחרת לגיטימית או לא וכך קיבלנו החלטה גורפת לא לאפשר פעילויות אלו בשטח הקניון (כולל הכניסות לקניון)".
גם שבוע קודם לכך הקימו הפעילים דוכן מחוץ לקניון שבעת הכוכבים. אז, לדבריהם, הגיעו למקום פקחי העירייה ודרשו מהפעילים לפנות אתת הדוכן. "טענו שמדובר בתהליך דמוקרטי ודרשנו התערבות של המשטרה", מספר אחד הפעילים, "למקום הגיעו שוטרים בלבוש אזרחי ולאחר שראו שלא מדובר בהפרעה לסדר הציבורי הם הלכו והתירו את המשך הפעילות".
בסך הכל, מאז החלו הפעילים להציב את דוכני ההחתמה בעיר, היו חמישה ניסיונות של העירייה לפנות את הדוכנים. ובשני מקרים, לטענתת הפעילים, מנעה מהם העירייה לקיים מפגשים במתנ"ס הרצליה הצעירה.
נזכיר שבחודש מרץ הפקידה העירייה את תוכנית המתאר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. המחוזית הפקידה את התוכנית להתנגדויות,, כשהמועד האחרון להגשת התנגדויות לתוכנית הוא 30 ביוני. לפי התוכנית אמורה העיר להוסיף עד שנת 2030 יותר מ־30 אלף יחידות דיור ובכך להכפיל ויותר את מספר התושבים בעיר. המתנגדים טוענים שתוספת כזו של יחידות דיור תביא לעומס על התשתיות, הכבישים, מוסדות החינוך ותשנה את אופייה של העיר.
מטה המאבק נגד תכנית המתאר הוקם לפני כשמונה חודשים, לאחר פגישה של כמה תושבים עם מהנדס העיר מייק סקה בחודש ספטמברר בשנה שעברה, "אז הבנו את השלכות התכנית על העיר הרצליה", כלשון אחד התושבים הפעילים. בחודשיים האחרונים החלו פעילי מטה המאבק בפעילות שטח, הכוללת הצבת דוכני החתמה נגד התוכנית באזורים שונים בעיר וכן הפגנות קבועות מדי יום שישי מול ביתו של ראש העירייה משה פדלון, שבמסגרתן גם התעמתו עם שוטרים. כיום, אומרים במטה המאבק, פועלים במסגרת המטה כ־100 תושבים מכל אזורי העיר, מתוכם 30 שמפעילים באופן קבוע את דוכני ההחתמה. בקבוצת הפייסבוק שפתחו הפעילים, "הרצליה איכות חיים", 700 חברים. עד כה אספו הפעילים בדוכנים למעלה מ־4,000 חתימות.
הניסיון הראשון לפנות דוכן החתמה היה בחודש מרץ, בעדלאידע בפורים. "הגיעו פקחים מטעם העירייה שקיבלו הוראה לסלק אותנו", משחזרר אחד הפעילים, ישראל כספי, "הם  דרשו שנקפל את הדוכן ואמרנו שזו זכותנו המלאה והדמוקרטית. לאחר מכן הם הביאו כוחות של שיטור קהילתי שטענו גם הם שאנחנו לא יכולים לעמוד שם. ביקשנו שיביאו גם את משטרת ישראל. לאחר חילופי דברים עם קצין המשטרה שהגיע למקום, המשטרה עזבה ואפשרה לנו להמשיך את פעילות ההחתמה. המשכנו לעמוד שם שלוש שעות ללא הפרעה. החתמנו כ־500 אנשים".
מאוחר יותר באותו חודש הציבו הפעילים, בשני מועדים שונים, דוכני החתמה בפינת הרחובות שדרות ח"ן וסוקולוב במרכז העיר. הפעיליםם טוענים כי היה ניסיון לפנות אותם מהאזור על ידי פקחי עירייה, על אף שלא הפריעו לסדר הציבורי. "הם באו ותלשו לנו שלטים, אמרו שהצבת הדוכן לא חוקית ושאנחנו מפריעים לתושבים", משחזר אחד הפעילים במאבק, "אמרנו להם שזה מפגן דמוקרטי ומותר לנו קיים אותו. לאחר מכן הם הביאו עוד פקחים כדי להקשות עלינו. ביקשנו לערב את המשטרה במקרה ורק אז הם התפנו. המשטרה אמרה שאנחנו מקיימים אירוע חוקי".
באותו חודש, טוענים הפעילים, העירייה גם מנעה מהם לקיים מפגש במתנ"ס אשכול פיס זאב שבשכונת הרצליה הצעירה, שם הם מתכנסיםם בתדירות של פעם בשבועיים. "מנכ"ל העירייה יהודה בן עזרא אמר באופן חד משמעי למפעילי המתנ"ס שלא לאפשר לנו להיכנס בשום פנים ואופן, שהוא לא מכיר בנו", אומר אחד הפעילים, ישראל כספי, "זו חוצפה ועזות מצח והוראה בלתי חוקית בעליל. אני מאמין שההחלטה לא לאפשר לנו לקיים שם מפגש נבעה ככל הנראה מחלוקה של כ־2,000 פליירים על ידי פעילי מטה המאבק לתושבי הרצליה, נגד תכנית פינוי בינוי בשיכון דרום".
יום למחרת, ב־31 במרץ, בעיצומה של אחת מישיבות מטה המאבק במתנ"ס, הגיעו למקום כוחות משטרה בליווי חיילי משמר הגבול, ודרשוו מהפעילים להתפנות מהמקום. "נכנסנו לאחת הכיתות במתנ"ס, כרגיל, ופתאום הגיעו ארבע ניידות משטרה יחד עם רכב פיקוח של העירייה, 12 שוטרים, חיילי משמר הגבול חמושים, ודרשו מאתנו תעודות זהות כאילו אנחנו פושעים", אומר כספי.
התערבות העירייה בפעילות המתנגדים המשיכה גם בחודש אפריל. "ב־7 באפריל הגיעו עובדים מאגף שאיפ"ה (שיפור פני העיר) בהפגנתיות,, לצלם תמונות של פעילים שהקימו דוכן בשדרות ח"ן", מספר פעיל במאבק, "הם עשו זאת במכוון כך שנראה שמישהו מתעד אותנו".
אירועי הניסיונות לפנות את דוכני ההחתמה המשיכו גם החודש, כשב־5 במאי הוזעקו שוטרים לפנות דוכן החתמה של פעילי מטה המאבקק שהוצב מחוץ לבית הספר הנדיב בהרצליה. לטענת הפעילים, למקום הגיעו שוטרים מהשיטור העירוני, בליווי שוטר משמר הגבול, שדרשו להפסיק את פעילות ההסברה. "חמשת הפעילים שנכחו במקום העמידו את שולחן ההסברה וההחתמה במרחק 15 מטרים מחוץ לשער בית הספר, מבלי להפריע להורים ולהולכי הרגל", אומר פעיל במאבק, "פעילי הקבוצה הסבירו לשוטרים כי מדובר בפעילות שאינה נוגדת את חוק העזר העירוני או כל חוק אחר, ומהווה זכות דמוקרטית ולגיטימית. לאחר דין ודברים נענו הפעילים להרחיק את שולחן ההסברה לצד השני של הכביש, מול בית הספר. השוטרים לא הסתפקו בהזזת השולחן ודרשו מכל הפעילים למסור פרטים אישיים כאחרוני העבריינים".
"בעירייה מחפשים אותנו. יש כאן דוגמאות לכוחניות שמתאימה אולי לארדואן או לפוטין ולא למדינה דמוקרטית", אומר אחד הפעילים, תושב גןן רש"ל, "כשנודע לנו על תכנית המתאר באוגוסט שנה שעברה, נפגשנו עם ראש העירייה שהבטיח שיתוף פעולה עם התושבים וזו הייתה גם הבטחתו בבחירות, והדברים נכתבו על פלייר שחילק בזמן הבחירות: 'פדלון יקדם את פיתוחה העתידי של השכונה, יקים צוות היגוי מקומי הכולל נציגות של התושבים שיהיה שותף מלא לפיתוח ותכנון עתידי של השכונה, שמירת צביונה הירוק, השקט של השכונה והגדלת השטחים הירוקים'. אבל מה שהוא עושה זה לפגוע בשטח הירוק".
בתוך כך, במקביל לפעילות מטה המאבק, התייצבו ביום שלישי שעבר גם חברי סיעת דרך חדשה שבמועצת העיר, יחד עם עשרות תושבים,, בצומת צמרות במטרה לעורר את מודעות הציבור להשלכותיה של תוכנית המתאר על העיר. הם הניפו שלטים נגד התוכנית וחילקו לנהגים ולעוברים והשבים פלאיירים עם מידע על התוכנית. "נוכחנו לדעת כי רוב תושבי הרצליה כלל אינם מודעים לתוכנית ולהשלכות שיהיו לה על איכות חייהם בעיר", אומר חבר המועצה תום סטרוגו, יו"ר סיעת דרך חדשה, "ההיענות הייתה גדולה. רוב האנשים הביעו התעניינות ואמרו שילמדו עוד על התוכנית באמצעות האינטרנט. התוכנית הזאת גובשה ללא שיתוף מלא של ציבור התושבים. תכנית בסדר גודל כזה, שיוצרת חזון אורבני חדש לעיר, חייבת להיעשות באופן שקוף ומשותף לתושבים ולרשות המקומית".
תגובת עיריית הרצליה: "אנחנו לא מתעסקים עם מהות או תוכן הדוכן"
מנכ"ל העירייה, יהודה בן עזרא בתגובה: "לא ביקשנו מהפעילים להתפנות מהקניון ולא פינינו אותם", הוא אומר, "אנחנו מכבדים את הזכות שלל ההחתמות וההפגנות, העיקר שלא יפגעו בסדר הציבורי. לקניון הגיעו שוטרים וראו שהפעילים נמצאים בשטח של הקניון ולא בשטח ציבורי. אנחנו לא מתערבים במקום הזה. ההוכחה הניצחת לכך שאנחנו לא מפריעים למפגינים היא שבמשך חודשיים הם מקימים דוכן בשדרות ח"ן ואף אחד לא בא אליהם בטענות. זה לא מפריע לסדר הציבורי וזה בסדר גמור. הפעם היחידה שהעירייה פעלה שם ואמרה להם לזוז הייתה בערב יום הזיכרון, כשתלמידים של תיכון היובל חילקו נרות זיכרון לתושבים, ולכן הפקחים ביקשו מהם לזוז".
והמקרה בבית ספר הנדיב?
"בית ספר הנדיב הוא רחוב צר אשר בשעות שיא, בהן הורים באים לאסוף את ילדיהם, הופך לכביש חד סטרי ולא דו סטרי. מדובר בכביש מסוכן. הגיעו תלונות מהורים בבית הספר על כך שהילדים יכולים להיפגע מכיוון שהדוכן השתלט על המדרכה בסמוך לבית הספר. זה לא חוקי להקים דוכני החתמה בשעות הלימודים מתחת לטווח של 50 מטר מבית הספר. מדובר במפגע בטיחותי".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "פינוי מבוצע רק במקרים שאין תיאום מראש והפרעה לסדר הציבורי, אנחנו לא מתעסקים עם מהות או תוכןן הדוכן". לגבי טענות הפעילים על כך שהעירייה לא מאפשרת להם להפגש במתנ"ס בהרצליה הצעירה, מסרה העירייה: "עיריית הרצליה מאפשרת ואף מעודדת מפגשים ציבוריים לדיון משותף בהחלטות הנוגעות לכלל הציבור. אולם, דמוקרטיה אינה אנרכיה, פעילים המעוניינים לערוך מפגשים מוזמנים לפנות לעירייה בצורה מסודרת ולא באמצעות עלונים שקריים ומסיתים שיש בהם לכאורה הוצאת לשון הרע ודיבה".
עוד מסרה העירייה: "תכנית מתאר הינה מסגרת תכנונית, אסטרטגית, לטווח ארוך, שמדינת ישראל מחייבת את הרשויות המקומיות להכין אחתת לכל עשר שנים. למרות זאת, לעיר הרצליה לא היתה תוכנית שכזו ב־50 השנים האחרונות. כוונת הגופים המתכננים היא שהרשות תהיה ערוכה ומוכנה, מבעוד מועד, לתהליכי פיתוח ובנייה שונים הצפויים בעתיד, בטווח של 30-20 שנה, תוך היערכות לצפי של הגדלת מספר התושבים. לשם כך חשוב שלעירייה יהיו תכניות מגירה מוכנות לתוספת גני ילדים, בתי ספר, מבני ציבור, מקומות חנייה, תכנון תשתיות בהתאם ועוד.
"מדובר בתכנית האמורה להתקדם בהדרגה ובשלבים, כאשר כל שלב מתקיים תוך שיתוף מלא של הציבור והינו פתוח לדיון להשגותת ולהתנגדויות. בהכנת תכנית המתאר של עיריית הרצליה דאגה העירייה לשקיפות מלאה ולשיתוף הציבור בכל שלבי התכנון. כך למשל, כבר בתחילת הדרך נערכו שלושה סבבי מפגשים, בהם לקחו חלק תושבים יחד עם גורמים עירוניים שונים לרבות עובדי ציבור, אנשי מקצוע ועוד. במסגרת המפגשים הללו גובשו חזון התכנית, החזון העירוני וכמו כן מטרות התכנית. על פי עקרונות השקיפות, עם סיום הכנת מסמכי התכנית הם הועלו לאתר האינטרנט העירוני והיו פתוחים בפני הציבור. לאחרונה, ערב הפקדת התכנית, נערך מפגש נוסף לשיתוף הציבור אליו הוזמנו כלל תושבי העיר. במסגרתו הוצגה התכנית ונערך דיון פתוח בהשתתפות ראש העיר. חשוב להבהיר כי התוכנית היא מסגרת תכנונית בלבד ולא ניתן להוציא ממנה היתרי בנייה. התכנית מעניקה לעירייה סמכויות רבות, ודווקא בזכות זאת העירייה יכולה להתנגד למצבים בהם המדינה היא שרוצה לקדם בנייה רווייה ורבת קומות (כמו בתעש למשל) וכן לשלוט על עיתוי הפיתוח".