לצד הטרגדיות הגדולות והסיפורים קורעי הלב, נחשפנו בשנה האחרונה לאנשים ומשפחות מיוחדות. מלח הארץ על מלא. אחת מהמשפחות האלו, היא ללא ספק היא משפחת גרינגליק מרעננה, ששכלה בסוף חודש דצמבר האחרון את בנה, רס"ן (במיל') שאול ז"ל, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 26 היה בנופלו. שאולי, כך כונה, היה הילד השלישי מתוך חמישה של צביקה ורותי ומלבד הוריו הותיר אחריו גם את ארבעת אחיו: רותם ומיכל, הגדולות ממנו, רועי ודניאל הקטנים ממנו.
אנחנו הכרנו את הסיפור של שאולי ומשפחתו בעיקר דרך המוזיקה, וזאת לאחר שוויתר על המשך השתתפותו בתכנית "הכוכב הבא" כדי לשרת במילואים, עד הסוף הנורא מכל. משפחתו המוזיקלית ממשיכה בדרכה המיוחדת להנציח את זכרו, בעיקר דרך הופעות משותפות ברחבי הארץ.
שאולי גרינגליק ז"ל (מימין) עם שי שמריז ז"ל בפעילות בעזה. בית כנסת ייקרא על שמם. צילום פרטי
עם צביקה, אביו של שאולי, דיברנו השבוע יממה לאחר שביקר שתי משפחות שכולות, דבר שהוא נוהג לעשות מאז שבנו נפל בקרב. הפעם היו אלו משפחתה של סמ"ר אגם נעים ז"ל מקיבוץ משמרות, החיילת הראשונה שנהרגה בקרבות במלחמה אחרי הקרבות ההירואיים ה-7.10, וסמל תומר קרן ז"ל מחיפה שנהרג בצפון. צביקה מסביר מדוע חשוב לו לבקר את המשפחות השכולות הטריות: "רק מי שחווה את האובדן והשכול יכול להבין טוב מכולם מה המשפחות האלו חוות כעת. המטרה שלי בביקור אצלם זה להראות להם שיש חיים גם אחרי האובדן הגדול, להראות להם שיש אור למרות שעכשיו הם נמצאים במקום הכי חשוך מבחינתם. אני מעריך שעד כה ביקרתי כ- 20 משפחות שכולות וזה גם דבר שמחזק אותי להמשך הדרך".
איך אתם כמשפחה מתמודדים עם האובדן של שאולי?
"יחד עם העצב העצום על מותו של שאולי, אנחנו מאמינים שאפשר להמשיך לחיות לצד האבל וזה הכל תלוי בנקודת ההתבוננות על החיים. לא נתנו לעצמנו לשקוע בדיכאון שיוריד אותנו למטה אלא תמיד להסתכל על הצדדים החיוביים. זה לא יעזור לאף אחד אם נשקע בדיכאון, צריך להתמודד עם זה ולהמשיך לחיות וזה מה שאנחנו עושים".
ואת זה אתם עושים בעיקר דרך המוזיקה.
"נכון. אנחנו לא מאמינים בלבקר את הקבר שלו בבית העלמין והיינו שם פעמים ספורות מאז שנפל. אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להנציח אותו היא דרך המוזיקה שתמיד הייתה חלק חשוב מאוד מחיינו ולשם אנחנו מביאים את שאולי איתנו. לעולם לא נשכח איך שאולי היה מושיב את רועי על הפסנתר ושר לנו. כולם מכירים אותו מהאודישנים בתכנית "הכוכב הבא", אבל אנחנו מכירים את הכישרון שלו מגיל צעיר. הרמנו מופע שנקרא "החיים ממשיכים לנגן" ואיתו אנחנו מופיעים ברחבי הארץ ומקבלים המון מחמאות".
שאולי גרינגליק ז"ל בכוכב נולד, צילום מערוץ 12
איך תרצו עוד להנציח אותו?
"בקרוב ייחנך בית כנסת חדש באריאל שייקרא על שמם של שאולי ורס"ן שי שמריז ז"ל, מ"פ שנפל איתו באותה פעילות מבצעית בעזה. יש גם התארגנויות פרטיות של אנשים טובים להכנסת ספרי תורה בבתי כנסת ברעננה לזכרו של שאולי. כמשפחה דתית, כמובן שאלו דברים שמרגשים אותנו מאוד".
כמי שאיבד את בנו, יש בך כעס על הדרג המדיני או הצבאי?
"ממש לא. מה יעזור לי אם אכעס? אני לא מאשים אף אחד במותו של שאולי. זאת תוצאה של מלחמה. יש אחראים למה שקרה לנו ב- 7 באוקטובר אבל אני לא רואה בהם אשמים. בשביל זה תוקם ועדת חקירה ממלכתית שתכריע בשאלה מי אשם ומה דינו. זה לא מתפקידי".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך אתה מתייחס להפגנות הרבות והקרע בעם?
"זה דבר נורא שכואב לי באופן אישי. הגענו למצב איום ונורא של פילוג וקרע, דבר שהחליש מאוד אותנו כמדינה ואני מצר על כך. הרי אם תפגיש בחור מהציונות הדתית עם חילוני אז הם יסתדרו והכל יהיה בסדר. הבעיה היא לא המיינסטרים שבמרכז אלא בקיצוניים מכל צד שלוקחים אותנו למקומות לא טובים, כולל הפרשנים באולפני הטלוויזיה משני הצדדים. נותר רק לקוות שהדבר הזה לא יחריף כי הקרע הזה בעם הוא ממש לא טוב לנו".
לאחרונה שיתף חנוך דאום פוסט שכתב צביקה והתייחס לריבוי מספר החיילים שנפלו מאזור מזרח רעננה בלבד, בו מתגוררת המשפחה. "במרחק של 500 מטר מתגוררות 7 משפחות שכולות מהמלחמה הנוכחית", כתב צביקה והוסיף: "פגשתי שכן שאמר שכדאי לדבר עם איזה רב שיברך את האזור שאנחנו גרים בו. אמרתי לו, הפוך, זה אזור מבורך עם בנים ובנות שנלחמים עבור עם ישראל. למקום הזה צריך לבא ולהתברך. ואנחנו לא בודקים מזוזות כי כנראה כאן המזוזות כשירות מאוד. מכאן הולכים להילחם על הבית, לא חס וחלילה למסור את החיים, לקדש את החיים. והלוואי שהם יהיו אחרונים".
לצביקה חשוב שנזכיר את שמות ששת החיילים הנוספים המתגוררים באזור מגוריהם ונפלו בקרב: רס"ן משה בראון ז"ל, רס"ן דניאל טואף ז"ל, רס"ר (מיל.) דניאל בן הרוש ז"ל, רס"ר (מיל.) דן ווידנבאום ז"ל, סמלת שיראל מור ז"ל (תצפיתנית), ראובן מרק אסולין ז"ל.
צביקה: "זה צירוף מקרים יוצא דופן כאשר מדובר על 7 חיילים וחיילת שכולם גרים רק באזור של רחוב רבוצקי והאוניברסיטה במזרח רעננה. אין לי הסבר לזה, אבל ברור שמדובר באוכלוסייה טובה מאוד שמוכנה לעשות הכל כדי להגן על המדינה שלנו".
רות שפירא
שמעתי את צביקה גרינגליק מדבר בליל תשעה באב בבית יד לבנים אחרי קריאת איכה. אנשים כמוהו מאחדים ומקרבים גם חילוניים כמוני. כל אימת שאני רואה את הסטיקר של שאולי "במותו ציווה לנו לעשות חיים" – לבי מתמלא באהבה ועצב. איזה אנשים נהדרים!