"חלוקת התקציב צריכה להיות הוגנת לכל נקודות ולכל האיזורים בארץ"

קארי פכטר:

צילום: עזרא לוי

"ידוע שיש מחלוקות סביב נושא ההתנחלויות. במקרה זה, ומאחר ומדובר בחיי תושבים השייכים למדינה והם חלק בלתי נפרד ממנה, הרי שיש כמובן להקצות עבורם משאבים וכל הוצאה אחרת למען בטחונם, ואיכות חייהם.סלילת כבישים נועדה לאפשר לאנשים להגיע לעבודה ולהיות נגישים לערים אחרות בארץ, לא מקובל למנוע זכות מאדם בגלל שהוא מתגורר במקום מסויים. לא מונעים מאדם זכויות או אפליה בגלל שיש לו אמונה מסויימת או רצון להתגורר במקום מסוכן. אין מדובר בעניין פוליטי כאשר מדובר על אזרח ישראלי והמדינה מחוייבת לדאוג לצרכיו ולמחייה נאותה, כמו למגורים ולכבישים ועוד. במקרה דנן אני רואה לנכון להקצות תקציבים עבור סלילת הכבישים מאחר ומדובר בתושבי ישראל הכביש אגב נועד לאפשר מניעה של פיגועים וזו החלטה חשובה למניעת חיכוך ושמירה והגנה על חיי אדם. צריך לציין שהתנחלות במקום מסויים בארץ אינה מונעת מאזרחים קבלת זכויות, בוודאי מבחינה מוסרית ואנושית , מדינת ישראל שייכת לכולם ולא לקבוצה כזו או אחרת".

חננאל שלומי:

"ההתנחלויות הן עובדה קיימת .כל התנחלויות הוקמו ואושרו על ידי ממשלות ישראל לדורותיה, הן בראשות הליכוד והעבודה .התנחלויות כמו מושבים ישובים וקיבוצים קולטות משפחות מכל רחבי העולם .חובה על כל ממשלה לדאוג לגישה ובטחון  באמצעות כבישים בהם יסעו רכבים ואוטובוסים .פיתוח יאפשר הרחבת הקיים לצד  הקמת ישובים ושירותי מסחר בדרך ופרנסה לכלל התושבים באיזור. זו דרך לחיים משותפים. אני תומך בשיוויון פיתוח כבישים וכל דרך וכביש שתאפשר גישה בטוחה ונגישה לכל ישוב וכפר בכל מגזר יהודי, ערבי דרוזי צרקסי וכו'.כל כביש ודרך מוארת  הם בסיס לצמיחה והרחבה , התפתחות ונוחות".

שני דימנט:

"השאלה שלדעתי צריך להתייחס היא האם כאשר מדובר על יישובים הכוללים סדר גודל של כ- 400,000 תושבי מדינת ישראל מעבר לקו הירוק, משרתים בצה"ל, משלמים מיסים- לא זכאים לתשתיות? אין לי שום כוונה להתייחס למאחזים בלתי חוקיים – כשמם כן הם- בלתי חוקיים ועל כך אני מפרידה אותם בדעותיי. מאחר ומדינת ישראל שותפה מלאה למגורים באזורים אלו הרי שלא מדובר בעניין פוליטי, כן צריך לתת לכל תושב במדינת ישראל תשתיות. כל עוד אין הכרעה או לפחות יוזמה מדינית הרי שכל יישוב הוא באחריותנו ואין סיבה להפלות אותם. אין ספק שפינוי מסודר והוגן יכול לפתור את הבעיה הזו. יחד עם זאת 800 מיליון שקלים זה הרבה מאוד כסף וחייב להיות סדר עדיפויות ברור. מה עם הפריפריה? שכונות המצוקה? מה לגבי כבישים  מסוכנים ולא מעט כאלו אשר לצערנו פוקדים יום יום תאונות קשות- למה לא מסדרים את אותם כבישים? למה הנכים צריכים לשתק מדינה שלמה בשביל לקבל את המינימום שבמינימום? בהחלט הייתי שוקלת חלוקת תקציב הוגנת אם מדובר פה על 800 מיליון שקלים. ושוב, כל עוד מדינת ישראל היא חלק בלתי נפרד מההסכמה על מגורים באזורים אלו, הרי שחובתה לדאוג לתשתיות".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

מרי פארי הלן:

"הכל שאלה של מה בא קודם, האם סלילת הכבישים בהתנחלויות תקבע את כוונת ישראל שלא לפנות את ההתנחלויות, או האם ההוצאה הגרנדיוזית הזו של 800 מליון ש"ח, תהיה על חשבון משלמי המיסים על בניית כבישים בהתנחלויות וכבישים אלו יועברו בבוא היום לידי הפלשתינאים. מנקודה זו, הדיון יכול להתרחב לכמה אפיקים, ואולם בבחינה מדוקדקת יותר המדינה מימנה בעבר וגם תמשיך לממן כבישים בהתנחלויות, גם אם באישור תקציב וגם ללא אישור תקציבי כאשר לדוגמה אין תקציב, והצבא סולל מתקציבו לצורך "תרגיל", דרך חדשה ולאחר מכן מע"צ סוללים את הכביש עם אספלט. באופן כזה לא נדע לעולם מאיזו שורה הגיע התקציב משום שבמערכת הביטחון שורתההוצאה הזו תוכנס להגדרה בתקציב של תרגיל צבאי, וככה נסללים כבישים בהתנחלויות. מצד שני, לכל אזרח ותושב בארץ מגיעות זכויות שוות, וכלנו רוצים לנסוע בכבישים בטוחים, ולכן חלוקת התקציב צריכה להיות הוגנת לכל נקודות ולכל האיזורים בארץ, כולל פיתוח תשתיות חבורתיות בפריפריות, ובכבישים שהם מסוכנים. אולי  באמת עדיף שהמצב הזה יישאר כפי שהוא, וכך ניתן יהיה לנתב את התקציב הגדול לשיפור ולסלילת כבישים באיזורים אחרים בארץ".