הטור של חנה בית הלחמי

התגובות המתלהמות בעקבות הביקורת שלי על “התינוקת של במבה” מוכיחות שצדקתי. וגם כמה מילים על “מילת נשים”

נמאס לכם מהמושחתים? קבלו עשרה טיפים שיעזרו לכם להתנתק מהכאוס שמסביב

השבוע התברר שבעיני עם ישראל האמירות הגזעניות שצוטטו מפי במאי הדוקו, ושעליהן התנצל, שוות בערכן להאשמות באונס שביצע לכאורה שחקן הכדורסל המנוח

על ה"עצירה" המתוכננת של הרכבת בהרצליה, השבוע הקשה של השמאל והכנסת הכי גרועה לנשים

רק שכשמדובר בגבר המעשים הללו נחשבים למיומנות פוליטית, לכוח, להוכחה ניצחת לנאמנות לדרכו שלו. כשמדובר בסתיו שפיר, זו "בגידה", ו"חוסר נאמנות"

ההרוגים באסון המעלית בתל אביב בשבת שעברה הם בעיניי נרצחים. נרצחו על ידי הזלזול, היוהרה והאטימות. ומילה על החטאים של הרב הראשי לישראל ורבנים אחרים

יותר עניים, יותר מלחמות, עליה מטאורית של פונדמנטליזם דתי ולאומני בכל העולם ולא רק. אז מה אפשר לעשות כדי שבשנת 2030 נסכם עשור מצוין?

משאלה שנהגית לחלל העולם הופכת למטרה מוגדרת שאנו חותרות/ים אליה. תשאלו את חברות קהילת "עץ המשאלות"

עלילת הטור הזה מתרחשת בערב בו הצעירה בילדי התגייסה לצבא, ואני אצה רצה למלא את תפקידי כאמא, אבל אין לו דורש. הבית ריק, ושום דבר לא זז בו מאז שיצאתי ממנו בבוקר

לנו, הנשים, יש הרגל הרע של לשים את עצמנו אחרונות בסדר העדיפויות. יש מקרים שזה עלול לעלות לנו בחיים

בלונדון יש פקקים בלתי נסבלים, אבל גם תחבורה ציבורית מפוארת. בלונדון ראש ממשלה שחשוד בפלילים עף כמו טיל ממשרתו. נסעתי ללמוד את השיטה, אחזור לספר

יום הגבר הבינלאומי הוא הזדמנות לקדם גבריות חדשה. חבל שהיו מי שעשו בו שימוש יחצני דוחה לקידום פייק ניוז ודימוי רע לנשים, תוך מצג שווא של קורבנות גברית

אני מסתובבת בעולם כמו מי שנושאת שני טון על הגב. הסיבות מרובות. הנה כמה בקשות, שאני שולחת כאן ליקום

מה אפשר ללמוד מבובספוג על ביטחון נשים במרחב הציבורי, ועוד כמה מילים על אירוע ההתרמה של הרב פירר

תמיד יימצאו אמנים ש"לא שמו לב שאין נשים במופע", או נשים שמשמשות בתפקיד כ"שפחות הפטריארכיה". אל תשתפו עם זה פעולה

היעדר אמפתיה, תחושת זכות יתר, אפס סובלנות לביקורת. התגובות להן זכיתי כשהעזתי לבקר בפומבי את מטרד הרעש שמייצר בית הכנסת המאולתר שמול ביתי

שנים של הזנחה פושעת של התחבורה הציבורית, והשקעה מופרכת באוטוסטרדות ומחלפי ענק, גורמות לכולנו לבלות יותר בפקקים ופחות עם המשפחה

ככל שהנושא יהיה פחות טאבו וידובר יותר, כך נצליח להיות סולידריים ולסייע ליותר א/נשים במשבר לא להגיע למסקנה הכוזבת שהחיים נגמרו