הטור של מיכל טראוריג

כאלה כמו אליה קדוש יש כאן בערימות. הבעיה היא שהמדינה לא מגינה על הרופאים

סוף סוף החלפתי את הגילטי פלז'ר שלי מאביבית בר זוהר לקבוצת הפייסבוק אמהות מבשלות. סיפורה של קבוצה שיש בה הכל

בית ספר יסודי בגבעתיים גרם לחנה בית הלחמי ומיכל טראוריג לצאת לקרב על שיעורי הבית. ומה דעתכם? כנסו והצביעו

הקרם, הקמט, המתנשף והמחוך: השנה הזו הייתה די מביכה

בערך שבוע לפני ראש השנה מתחיל העיסוק האובססיבי. כתבות בטלוויזיה, תחקירים באתרי האינטרנט ושלל דעות ברשת החברתית. וכולם מתעסקים בדבר אחד, הנהירה לאומן בראש השנה. חסידי ברסלב נוסעים לאומן בראש השנה כי הם מאמינים שרבי נחמן, שקבור שם, ימתיק את הדינים שלהם ושל הקרובים להם במשך כל השנה. "ראש השנה שלי עולה על הכל", הוא […]

קמפיין ההלבשה התחתונה לנשים של חברת AERIE הוא צעד קדימה, אבל צעד קטן

הסיבה שהורים ממהרים לתת ריטלין נורא פשוטה, הילד חייב להיטמע במערכת, הוא חייב לקחת בה חלק אפילו אם היא לא מצליחה להתמודד איתו

חיי נידונו לפחד. הפחד שאפחד, שאשתתק וידיי ירעדו. ועם זה, ולא מעט טראומות מהעבר, הייתי צריכה לעלות על מטוס

אני לא מבדרת אותו מספיק, לא כיף איתי. הוא יגדל ויטנף אצל הפסיכולוגית על השעמום הגדול עם אמא משעממת שלא לקחה אותו להשתכשך בסחנה

מותו הטרגי של אמיר פיי גוטמן ז"ל היה הטריגר של כל ה"הייטרים" בעולם לצאת מקונכיות השנאה שלהם

לנשים האלה, כמו לבנות, האחיות או האמהות שלכם, מגיע עתיד טוב יותר. והוא מתחיל בבחירה שלכם, גברים

מיום ראשון ניסיתי להזמין מקום במסעדה לסופש. לא הצלחתי, אבל לפחות הבנתי למה

"טיפים להורים לילדים שנמצאים בחופש הגדול", זעקה הכותרת. נכנסתי לקרוא. כבר בטיפ הראשון נהיה לי שחור בעיניים

בני הנוער של היום הם לא מפלצות, הם לא יותר גרועים מאיתנו והם לא עושים סקס בגיל צעיר יותר מזה שאנחנו עשינו

בגללם ובגללן, אנשים מנסים לקשור בין תלונות על הטרדות מיניות לדיעה פוליטית שונה

אני חייבת להודות שגם לי יוצא לפעמים (בעיקר כשאני חווה נדודי שינה) לעלעל בדפיהם של רווקי ארצנו באינספור האפליקציות שהסלולרי שלי מציע

זה מה שהסביר לי פעם אותו בחור, שהסתבך קצת כשניסה לנהל איתי שיחה על הסקאלה שבין שמנה לרזה

אומרים שמצעד הגאווה מתריס, אומרים שזכויות ההומואים והלסביות כבר הושגו. הדברים האלה רק מחזקים את הצורך במצעד. ולא רק בתל אביב. הטור של מיכל טראוריג