קצת על עצמך: "אני יובל עמית, בן 40, נשוי ליוליה ואבא לשתי בנות צעירות – אמה ודניאלה. גדלתי בהרצליה, ואחרי שיצאתי לראות עולם ולתור את הארץ לאורכה ולרוחבה, חזרתי למקום שמרגיש בשבילי בית – הרצליה עיר ילדותי. גם מבחינה מקצועית ניסיתי מגוון עיסוקים ותחומים. אני עורך דין וכלכלן בהכשרתי, בוגר אוניברסיטת תל אביב. עבדתי מספר שנים במגזר הציבורי. עם לידת הבת הראשונה שלי הייתי בהתלבטות עם עצמי – האם אלה החיים המקצועיים שיהיו לי? האם כך ייראו חיי? אחרי תהליך של חיפוש, התנסות והתפתחות עברתי לעולם הבישול וההסעדה. כיום אני בעל עסק של בישול אוכל ביתי ללקוחות פרטיים. העסק נקרא 'אבא יובל' ומשווק באתר יאמי".
רקע בעיר: "אני הרצלייני כמעט מלידה. נולדתי בתל השומר, ועוד כשהייתי עולל המשפחה עברה להרצליה בעקבות האחים של אבא שלי. יש לי אח תאום ששמו מעין, וכל הילדות היינו מוכרים ומזוהים כתאומים שובבים. למדתי בבית הספר היסודי יוחנני, שהיה מול הבית, משם עברתי לחטיבת רעות בוסתן בשכונת יד התשעה. בתיכון החדש, ששינה את שמו לתיכון מקיף היובל, למדתי במגמת גרפיקה ואומנויות ופרויקט עיצוב דוכן הפלאפל שעשיתי עבר בהצטיינות".
מאיפה האהבה למטבח: "אני לא אכלן, ואין לי אובססיה לחפש חידושים והמצאות בעולם הקולינריה. מצד שני, כל מאכל שאהבתי מילדות שאפתי ללמוד להכין בצורה מדויקת ומושלמת. זה התחיל בפיצה ביתית, עבר להכנת קובה מטוגנת, חומוס וכדורי פלאפל. בהמשך, בימים בהם השף אהרוני שלט ביד רמה בקולינריה הישראלית הייתי לומד ממנו להכין מתכונים מעדות שונות ועמים שונים. בכל מקרה, מכל מלמדיי השכלתי, וכל הזמן ממשיכים ללמוד ולהשתכלל".
שף או קונדיטור אהוב: "השף שמבחינתי משקף הנאה במטבח, הרמוניה ואווירה הוא השף חיים כהן, שתוכניתו בערוץ הראשון 'שום פלפל ושמן זית' לימדה אותי שיש לעסוק באוכל ברצינות ומקצוענות אך לדעת ליהנות מהעניין ולא להתייחס לכך בכובד ראש".
מנה אהובה: "פיצה. בכל מקום ובכל מצב לא אסרב לפיצה".
בישול או אפייה: "אני מתחבר יותר לתחום הבישול, שבו אפשר להיות גמישים יותר. אפייה דורשת דיוק והקפדה על תהליך עבודה טכני".
מה התבלין שלך: "מלח. בלי מלח אין טעם לתבשיל ואין חיים לסלט. עם כל השאר אפשר להסתדר ולאלתר".
מה בתפריט של יום שישי: "אני מעדיף לאכול בשר בשעות הצהריים ומאכלי גבינה בשעות הערב, לכן ארוחת שישי שלי מורכבת ממיני מאפים וגבינות ומבחר סלטים".
מה המנה הראשונה שהכנת: "סנדוויצ'ים מושקעים וסלט קצוץ דק-דק. הייתי קוצץ את הסלט לארוחת הבוקר של שבת, בזמן שיתר בני המשפחה הכינו ביצים, לחם קלוי, גבינות, שתייה וכל השאר".
מה המומחיות שלך במטבח: "אני מתמחה בבישול מזרחי מסורתי. אני גאה מאוד במרקי הקובה שאני מכין. בגלגול קובות נדרשת מיומנות רבה כדי להכין אותן בצורה מדויקת. מבחינתי האתגר הוא ללמוד להכין מאכלים מסורתיים שהדור הקודם ידע להכין, כמו עלי גפן ממולאים ועוגיות מסורתיות".
המנה הכי מוזרה שהכנת: "בשנים הראשונות ניסיתי לפרוץ גבולות ולפתח דברים חדשים. הכנתי בשר עטוף בחזה עוף, כל זה עטוף בניילון נצמד ומבושל במים רותחים כדי לשמור על הצורה שנוצרה. יצא לא ממש מעורר תאבון".
מה לא תסכים לבשל או לאכול: "עם הגיל הפכתי לשמרן יותר עם מה שאני אוכל, כדי לא להזיק לבריאות ולמשקל. אני עם העדפה מובהקת לכל מה שנחשב היום טבעוני – שימוש רב בירקות, פירות וקטניות, לכן בשנים האחרונות העיסוק שלי הוא באוכל בריא. כל השאר לא נכנס אלי לצלחת".
מתכון לשבת: פיצה ביתית
המצרכים לבצק:
כוס וחצי מים פושרים
2 כפות שמן זית
כפית וחצי מלח
שתיים וחצי כפיות סוכר
4 כוסות וחצי קמח לבן
2 כפיות שמרים יבשים
להכנת הבצק:
לשים את כל המצרכים יחד באופה לחם או מעבד מזון ומניחים לתפיחה למשך שעה וחצי. כמות הבצק שתפח מספיקה לכשלושה בסיסי פיצה. לאחר התפיחה מחלקים את הבצק לשלושה כדורים שווים. מומלץ לפתוח את הבצק על משטח מקומח עם קמח מלא, בפתיחה ידנית, או בעזרת מערוך.
הכנת הרוטב:
מערבבים יחד עגבניות מרוסקות מקופסת שימורים, שום כתוש, כף שמן זית, מלח, פלפל, אורגנו יבש או בזיליקום טרי. לפי הטעם, אפשר להוסיף גם רסק עגבניות וחצי כפית סוכר למיתון החמיצות של העגבניות. ניתן לבשל את הרוטב אבל לא חובה.
הכנת הפיצה: פותחים את הבצק ומורחים עם כף שכבה דקה ואחידה של רוטב עגבניות. ניתן לשים את התוספות מעל או מתחת לגבינה, לפי ההעדפה האישית. תוספות כמו כמו זיתים ותירס רצוי לסנן מנוזלים. מפזרים גבינה צהובה מגורדת, מוצרלה או תערובת גבינות ומפזרים מעל הכל מעט אורגנו.
את הפיצה מניחים על נייר אפייה בתוך תבנית מקומחת, ואופים בתנור בחום של 250 מעלות למשך כשבע דקות (אפייה מהירה בחום גבוה). רצוי להיעזר בטיימר. הפיצה מוכנה כשהגבינה מבעבעת. מרימים מעט את הפיצה כדי לוודא שהתחתית אפויה. חותכים למשולשים עם גלגלת-סלייסר לפיצה ומגישים חם.
בתאבון!
שבת שלום
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות