קצת על עצמך: “שמי פנינה דקל, בת 65, עבדתי 40 שנה בתור תופרת. לפני 12 שנה, כשנולדו הנכדים שלי, עזבתי את העבודה כדי לעזור לטפל בהם. כסבתא לנכד עם צרכים מיוחדים הנושא מאוד נגע ללבי ורציתי לעשות משהו משמעותי ולסייע לילדים עם צרכים מיוחדים, וכבר חמש שנים שאני עובדת בעיריית הרצליה כסייעת רפואית לילד בגן. אני מסייעת לגננת בתחום היצירה ואנחנו חושבות יחד על דברים לעשות עם הילדים ומכינות אביזרים למסיבות. בשנה האחרונה אני לומדת פעם בשבוע בתדמור קורס של בישול גורמה. אני חובבת אמנות, עשיתי ויטראז’ים במשך תקופה ואני אוהבת לצייר”.
רקע בעיר: “נולדתי וגדלתי בהרצליה להורים שעלו לארץ מלוב. הורי, שמחה ויצחק גולן, היו מראשוני שכונת נווה עמל ובעלי תחנת ממכר הלחם הראשונה בשכונה. אבי מכר תמורת בולים יותר מ-1,000 כיכרות לחם ביום. למדתי בבית הספר היסודי גורדון ולאחר מכן התחלתי לעבוד. אני נשואה כבר 47 שנים ליעקב שעלה להרצליה ממרוקו בגיל 4. יחד גידלנו בעיר את שלושת ילדנו – דגנית, כפיר ויצחק, ואני סבתא גאה לשמונה נכדים”.
מאיפה האהבה למטבח: “גדלתי בבית בו המטבח היה פיזית במרכז. הורי עבדו קשה במספר עבודות כדי לפרנס משפחה בת שמונה נפשות. הדרך שלהם להראות אהבה היתה דרך המטבח והבישולים. תמיד היה משהו חם וטעים לאכול, הארוחות היו אלו שאיחדו את המשפחה ומשם הגיעה אהבתי למטבח והחשיבות הגדולה לבישולים למשפחתי בעיקר בסופי שבוע. לפני מספר שנים הפקנו ספר מתכונים לזכר הוריי והוא מלווה את כל האחים והנכדים עד היום במטבח בהכנת מנות מיוחדות לחגים”.
שף או קונדיטור אהוב: “חיים כהן, אני אוהבת את האותנטיות שלו, את המנות מהבית והסיפורים על המשפחה”.
מנה אהובה: “סופריטו, מנה שחיים כהן מכין ומזכירה לי את האוכל של אמא שלי. זה אוכל שמחמם את הלב ובא מהנשמה. להורים שלי לא היה כסף והיינו משפחה גדולה וזה אוכל שיכול להשביע רעב של שישה ילדים. גדלנו על זה”.
בישול או אפייה: “בישול. אני מאוד אוהבת להעמיד סירים, וכמה שיותר. אני נהנית גם מאפייה אבל אני פחות אופה כי זה משמין. בחגים מסוימים אני עושה דברים אותנטיים, כל מיני עוגיות מיוחדות. הבת שלי דגנית רשמה אותי לפני שלוש שנים לסדנה של עוגיות מרוקאיות, אז את כל העוגיות הכנתי למימונה”.
מה התבלין שלך: “פפריקה, אין כמעט תבשיל שאני לא משתמשת בה”.
מה בתפריט של יום שישי: “באופן קבוע אני מכינה קוסקוס, מפרום, שעועית, מרק ירקות עשיר, פלפל ממולא – המנה שבני כפיר שמתגורר בארה”ב הכי אוהב, דגים – מרוקאי או חריימה, קציצות עם בטטה ותפוחי אדמה או אפונה או שעועית, עוף בתנור, אורז וסלטים חמים וקרים, למשל סלט ברוקולי חי, סלט תפוחי אדמה וסלט שורש עם רכז תפוזים. בזמן האחרון אני מכינה מנות מהלימודים שלי בתדמור, למשל בצק פילו מגולגל ודגים מיוחדים”.
המנה הראשונה שהכנת: “בתחילת חיי הנישואים הכנתי מנות פשוטות יותר כמו שניצל. זה היה הכי קל וזה יצא בסדר. כשהתחתנתי אפיתי עוגה והיא יצאה לי כמו ביסקוויט. היא פשוט לא תפחה. עם השנים למדתי לבשל ולאפות מהניסיון והייתי מכינה לבן שלי יצחק, מגיל אפס ועד היום, עוגת קצף וקצפת. זו העוגה היחידה שהוא רוצה ליום ההולדת שלו. עכשיו הכנתי עוגת קצף וקצפת ליום ההולדת העשירי של הנכד שלי אוריה”.
מה המומחיות שלך במטבח: “אוכל טריפוליטאי אותנטי, הכל ובגדול”.
המנה הכי מוזרה שהכנת: “מעיים ממולאים. הניקוי של המעיים גרם לבני יצחק לעזוב את הבית. זו היתה הפעם הראשונה שהכנתי את זה בבית וגם הפעם האחרונה. זה מאוד טעים אבל מאז אני לא מעזה להכניס את זה הביתה”.
מה לא תסכימי לבשל או לאכול: “אוכל לא כשר”.
החריימה של פנינה דקל
מתכון לשבת
חריימה טריפוליטאי
המצרכים (שש מנות):
דג לוקוס במשקל קילוגרם וחצי, פרוס לפרוסות בעובי של 2 ס”מ
חצי כוס שמן לטיגון
1 בצל גדול, קלוף וקצוץ דק
2 כפות רסק עגבניות
שתיים וחצי כפות פפריקה חריפה
5-4 שיני שום, כתושות
כפית וחצי כמון
כפית וחצי קימל טחון
מיץ מלימון אחד
אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר רחב, מוסיפים את הבצל ומטגנים כשתי דקות תוך ערבוב. מוסיפים את רסק העגבניות, הפפריקה והשום ומטגנים עוד שתי דקות תוך ערבוב. מוסיפים מים בהדרגה ותוך ערבוב ומביאים לרתיחה. ממשיכים בבישול עד להסמכה. מסדרים את פרוסות הדג בסיר בשכבה אחת, ואם יש צורך, מוסיפים עוד מים רותחים עד שהדגים יהיו מכוסים. מוסיפים את מיץ הלימון, מערבבים קצת, מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר ומבשלים 20-15 דקות. בסוף מוסיפים את הקימל והכמון.
שבת שלום
בתיאבון!
תגובות