קצת על עצמך: "אני דינה דושקין אונגר, בת 38, מרעננה, עליתי מארגנטינה בשנת 2003. אני נשואה לאשר ואנחנו הורים להילה בת ה-9, אדם בן ה-6 ורוני בן השנתיים. אני עובדת בהנהלת חשבונות בקונסוליה הארגנטינאית כבר 13 שנים ומאוד נהנית מהעבודה שלי. בזמני הפנוי אני הכי אוהבת לבשל, לחפש מתכונים ולנסות דברים חדשים. אני פריקית של גאדג׳טים וטכנולוגיה שקשורים לבישול ואפיה. המטבח שלי נראה כמו חנות מגניבה מאוד לכלי בישול".
רקע בעיר: "הגעתי לרעננה לפני כמעט 10 שנים, כשהייתי בהריון עם הילה. אשר, בן זוגי, גדל ברעננה ותמיד רצינו שהילדים שלנו יגדלו בעיר הזאת. לפני שהגעתי לרעננה גרתי באשקלון, לשם הגעתי למרכז קליטה במסגרת תוכנית לאקדמאים. את התואר הראשון שלי למדתי בחיפה, וכשסיימתי את התואר עברתי לכפר סבא. כשהתחתנתי עם אשר שנינו ידענו שאנחנו רוצים לעבור לרעננה, אנחנו מאוד אוהבים את העיר. אנחנו מאוד מרוצים מהחינוך שהילדים שלנו מקבלים ברעננה".
מאיפה האהבה למטבח: "מאז שהייתי קטנה אני זוכרת את אמא שלי מבשלת. היא תמיד טענה שהיא שונאת לבשל, אבל הייתה בשלנית מדהימה. אני זוכרת את עצמי יושבת במדרגות ליד המטבח ומסתכלת עליה, מבשלת ואופה. מאז, המטבח מסקרן אותי. אני מאוד אוהבת לראות תכניות בישול, גם בזה הייתי צופה עם אמא שלי. אוכל זה עולם ומלואו, אפשר ללמוד כל כך הרבה על אנשים, על מקומות ועל תרבויות דרך האוכל. לבשל זו דרך להביע אהבה".
שף או קונדיטור אהוב: "יש הרבה שפים ארגנטינאים שאני אוהבת, אני מנסה להמשיך לעקוב אחריהם גם במרחק של 14 אלף קילומטר. בארץ אני מאוד אוהבת את קרין גורן, היא מנגישה את האפייה לכולם, ובדרך כלל אי אפשר ליפול עם מתכון שלה".
מנה אהובה: "כארגנטינאית גאה אני חייבת להגיד שסטייק טוב תמיד יהיה בחירה קולעת בשבילי".
בישול או אפייה: "אפיה בהחלט! זו הדרך הכי טובה לפנק, יש משהו בדיוק שבאפיה שנותן לי ביטחון. אני יכולה לקנות אוכל בחוץ, אבל קינוחים קנויים לא נכנסים אלי הביתה (אלא אם זו גלידה משובחת). אפיה זו ממש תרפיה בשבילי".
מה התבלין שלך: "אני מאוד אוהבת תערובות של תבלינים, לגוון ולנסות טעמים חדשים. אם אני צריכה לבחור תבלין אחד הייתי בוחרת בראס אל חנות. יש משהו ממש מיוחד בשילוב של הטעמים שמאוד מדבר אלי".
מה בתפריט של יום שישי: "יום שישי אצלנו זה לא משהו קבוע, פעם יכול להיות פסטות עם רטבים מיוחדים, פעם בשרים. אם אראה מתכון מגניב אני אנסה אותו בימי שישי. בדרך כלל אני אחראית על הקינוח".
המנה הראשונה שהכנת: "אני זוכרת פעם אחת כשהייתי בערך בת 11, ההורים שלי ישנו צהריים ואני החלטתי שאני מכינה עוגה, ערבבתי כל מה שהיה נראה לי שיש בעוגה, כולל יין אדום, והכנסתי לתנור. יצא משהו לגמרי לא אכיל, מן גומי בצבע בורדו שמצא מהר מאוד את דרכו לפח. אמא שלי עזרה לי לחפש מתכון שאוכל להכין לפעם הבאה".
המומחיות שלך: "בעיקר קינוחים, זה מה שאני הכי אוהבת לעשות".
המנה הכי מוזרה שהכנת: "היה לי שלב בחיים שהייתי מנסה 'להבריא' כל מתכון, להוריד סוכר, להוריד שומן ולהחליף קמחים. פעם הכנתי עוגת red velvet עם סלק ועוד כל מיני חומרים שלא מתאימים לעוגה. היום אני אומרת שקינוח זה קינוח, ואני אישית מעדיפה שיהיה טעים".
מה לא תסכימי לבשל או לאכול: "רגל קרושה. אני באמת לא מבינה מי המציא את המאכל הזה, בבית שלי היו קוראים לזה ביידיש 'חולודץ', אני רק שומעת את השם הזה והוא עושה לי בחילה".
מתכון לשבת: אלפחורס
המצרכים (40 יחידות):
250 גרם קמח
200 גרם קורנפלור
שקית אבקת אפיה
קמצוץ מלח
200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר (לא מרגרינה)
200 גרם סוכר
כפית תמצית וניל
שתי ביצים
שני חלמונים
400 גרם ריבת חלב
קוקוס טחון או סוכריות לעיטור.
הוראות הכנה:
מערבבים בקערה את החומרים היבשים (קמח, קורנפלור, אבקת אפיה, מלח). בקערה נפרדת מערבבים חמאה עם סוכר עד לתערובת אחידה, מוסיפים ביצים, חלמונים ותמצית וניל ומערבבים. מוסיפים את המצרכים היבשים ומערבבים עד שנוצר בצק (לא יותר מדי). את הבצק עוטפים אותו בנייילון נצמד ונותנים לו לנוח חצי שעה במקרר.
מחממים תנור ל-180 מעלות. מקמחים משטח עבודה ומרדדים את הבצק לעובי של חצי סנטימטר. קורצים בעזרת חותכן עגול עוגיות ושמים בתבנית מרופדת נייר אפיה. אופים 7 דקות, העוגיות לבנבנות וזה בסדר, לא לאפות יותר כי הן יתייבשו.
נותנים לעוגיות להתקרר לחלוטין, וממלאים בריבת חלב (הכי קל עם שקית זילוף). מזלפים שכבה אדיבה אך לא מוגזמת על עוגייה וסוגרים עם עוגייה נוספת. לוחצים בעדינות כדי שריבת החלב תבלוט מעט מחוץ לעוגייה, ואז מגלגלים על קוקוס טחון. חוזרים על הפעולה עם כל העוגיות. שומרים בכלי אטום. אפשר גם להקפיא.
בתיאבון!
שבת שלום
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
צ׳ול
האלפחורס הכי טעימים שיש – זה בטוח!