מאמא מיה! אוריאל שי כובש את הרשת והוא הכי אופטימי שיש

בגיל 16, ילד שלא מכיר את העולם לפי דבריו, עמד אוריאל שי על פסגת העולם. בעונתה השנייה של "כוכב נולד", התכנית שעונה קודם לכן עשתה את נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו לכוכבי ענק בארץ, השתלב הנער הצנוע מהבית המסורתי בהרצליה בנבחרת של התכנית. החזרה לקרקע המציאות היתה מדכדכת וכואבת, בוודאי על רקע זיכרון לכתה של אמו האהובה אסתר ז"ל שנים ספורות קודם לכן.

אבל עזבו אתכם דיכאון! חמוש בשם משפחה מחודש, אוריאל שי, שאלתיאל בעבר, הוא כיום זמר בעלייה, עם שני להיטים גדולים ברשת, האחד עבר מזמן את רף מיליון הצפיות וההאזנות ביו-טיוב; השני, "למה מאמא", מלווה בקליפ פארודי ומבדח עלה לרשת לפני ימים ספורים ומאיים לעקוף את אחיו הבכור. חצי ספוילר: חשבתם שהאמא הפולנייה מתערבת וקובעת לבנה את החיים? קבלו את הגרסה המזרחית, בהשתתפות כוכבי האינסטגרם אלי אליהו וברי יחזקאל. ועל הדרך הוא גם אב צעיר ומאושר, והוא ואשתו קארין חובקים בת ראשונה, אור אסתר, שנולדה ימים ספורים לפני הריאיון לצומת השרון.

מהמשפחה ומהבית בו גדל לצד שלוש אחיות ברחוב מלכי יהודה במרכז העיר ינק אוריאל את האהבה לשירה ולמוזיקה. "למדתי בבית ספר ממלכתי דתי בר אילן. מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב לשיר. זה בא אצלנו בגנים. אבא שלי היה שר בשפה הפרסית בבית כנסת ובאירועים משפחתיים, וגם אמא שלי ז"ל אהבה לשיר. וזה התפתח כשלמדתי פיוטים בבית הכנסת. התחלתי לשיר בשבתות חתן בבית הכנסת "עקדת יצחק" ליד התחנה המרכזית".

אוריאל שי. צילום אלוני מור

לקחת את זה קדימה, למקומות אחרים?

"בגיל 16 הלכתי לאודישנים של כוכב נולד. הייתי ילד קטן, פעם ראשונה על במה גדולה. עברתי אודישן, ועוד אודישן, וזה תפס תאוצה והגעתי לנבחרת, עם הראל סקעת והראל מויאל שזכה באותה השנה ונשאר חבר טוב עד היום".

ב"כוכב נולד", לעיני השופטים ריקי גל, צדי צרפתי ומנהל הליקון רוני בראון, שר אוריאל בין היתר את שירה של ריטה "ציפור זרה", ואת הלהיט של אתניקס "ציפור מדבר", בביצוע דאנס קצבי לצדם של אלון ליטבק וג'קי טולדו.

"ואז הגיעו החיים האמיתיים", הוא נזכר. "בצבא שירתי בלהקה צבאית, להקת "מיתר" שהיא להקת הבקו"ם, ואחרי זמן קצר גם פיקדתי על הלהקה, שזה היה נחמד מאד. ותוך כדי כך, ולאחר השירות הצבאי, התחלתי לאסוף חומרים לאלבום. הקלטתי 16 שירים אבל לא הייתי מרוצה מהכיוון ומהדרך והחלטתי לגנוז את האלבום ולעשות אתנחתא עם ההקלטות. המשכתי להופיע, אבל לא הייתי מרוצה מהתוצאה הסופית. גם מהניהול לא הייתי מרוצה ורציתי להחליף מנהל".

 איפה הופעת אם לא הוצאת אלבום? הכירו אותך?

"הזמן הזה, אחרי שהייתי בוגר ראליטי והופעתי הרבה, ואחר כך העניין בך יורד ולא מופיעים הרבה, זה לא קל. אחרי הצבא לא הרבה זכרו אותי. הופעתי, אבל לא בתדירות גבוהה. עברתי קצת משברים אישיים ונכנסתי לחרדות מסוימות. הייתי צריך לייצב את עצמי ואת הקריירה שלי. אני אדם רגיש, וכל הפיק הזה, לקבל חשיפה מאד גבוהה ולהיות למעלה, בקצה הסולם, ופתאום זה נגמר ואתה מרגיש שאתה לא שווה כלום. אתה מחפש את עצמך, ואתה עוד ילד, זה לא פשוט. זה גורם לטלטלות, אני בסך הכל בשר ודם. במהלך השירות הצבאי נכנסתי קצת לחרדות, שנמשכו גם אחרי שהשתחררתי מהצבא. בגלל זה באה התקופה הזו של האתנחתא, אחרי התקופה של כוכב נולד והצבא".

מנקודה זו, שממנה אפשר רק לצמוח, ערך אוריאל שי מספר שינויים חשובים, הראשון שבהם היה לעזוב את הניהול הקודם. "אני עם ניהול חדש, של אדם דוד, שאני עובד איתו כחצי שנה והוא עשה אצלי מהפך גדול ואני מופיע הרבה, עם חשיפה רבה. הוא בנאדם עם רעב אמיתי להצליח והוא לא ינוח לרגע עד שיצליח.

"בדרכי החדשה יש לי כבר שני שירים מאד מצליחים. אחד מהם, "למה מאמא", הוצאנו ב-28.12.17 והשיר עומד כבר על 145 אלף צפיות ביו טיוב, ובפייסבוק קרוב ל-300 אלף (הראיון נערך בתחילת השבוע, י.נ). זה מטורף. בקליפ החלטתי לשתף פעולה עם כוכבי רשת אמיתיים, זה שיר מקפיץ, כיפי. ידעתי שהשיר טוב ומתאים לקהל צעיר, ולכן החלטתי לצרף שני כוכבי רשת מוכרים, אלי אליהו וברי יחזקאל".

אוריאל שי. צילום יוסי פורטל

לא חששת שלא ייקחו אותך ברצינות בגלל הקליפ הזה?

"לא. עד היום עשיתי רק שירים אמנותיים. כל השירים שהוצאתי היו שירים עמוקים, שירי נשמה. ואמרתי לעצמי שיאללה, אני בנאדם צעיר, רוצה לפנות לקהל צעיר, בא לי לנסות משהו חדש שיפנה לקהל הצעיר וישמח אותו. ואף שיר שלי לא קיבל תגובות כאלה. אפילו ב"מחר חופש" שמזוהה איתי לא קיבלתי כאלה תגובות. חיילים שרים אותו בבסיסים ושולחים לי סרטונים, ילדים עושים סטורי ומעלים לאינסטגרם. הוא מושמע הרבה אצל אליקו ואצל ירון אילן, שאני מתארח אצלו השבוע".

בין ההשפעות עליו מציין אוריאל את שלומי שבת כזמר שאת שיריו הוא אוהב מאד. "גדלתי על שלומי שבת, אני ממש אוהב אותו, הוא אחד האמנים שגרמו לי להיות זמר. הלחנתי לו לפני ארבע שנים את השיר 'גשם אהבה', שהפך ללהיט".

שינוי נוסף לטובה בחייו של אוריאל אירע ממש לאחרונה, כשלו ולאשתו נולדה בת ראשונה. "את קארין אשתי, שהיום היא סטודנטית למשפטים, הכרתי בחדר כושר שם היא היתה מנהלת. חיזרתי אחריה תקופה די ארוכה, התחלנו לצאת, לאט לאט עברנו לגור ביחד, ולפני שנה החלטתנו להתחתן והיום יש לנו תינוקת, אור אסתר, שהשם השני הוא על שמה של אמא שלי זכרה לברכה".

אוריאל שי. צילום יוסי פורטל

ספר על אמא שלך בבקשה.

"היתה לי אמא שהיתה יקרה ללבי. אשה צדיקה, טובת לב, רחמנית וגם שרה יפה. כשהייתי ילד היא חלתה בסרטן. המחלה ליוותה אותנו בבית כי היא לא האמינה ברפואה הקונבנציונאלית אלא ברפואה טבעית, בתזונה נכונה ובחיים על פי הטבעונות. היא שרדה כמה שנים ובסוף נפטרה בגיל 46. עשתה את השליחות שלה. היא נפטרה בבית, לנגד עיני ועיני המשפחה. מה שבורא עולם רצה, זה מה שהיה".

וכל הזמן הזה לא אושפזה בבית חולים?

"לא. ביום שהחליטה ללכת לבית החולים היא נפטרה בבית. היתה לה אמונה מאד גדולה שהיא תחלים ותבריא, ואפשר רק ללמוד מהאמונה הגדולה שלה בחיים. זה משהו שאני לוקח ומוליך אותי. הייתי בן 13 כשזה קרה, והמחלה של אמא שלי ליוותה אותי לאורך הילדות כי היא נמשכה משהו כמו עשר שנים".

יוצא שחלק ניכר מהילדות שלך עבר לצד אמא חולה. זה בטח לא קל.

זה ללכת לאסיפות הורים בלי אמא, רק עם אבא. זה להתבייש שחברים יבואו הביתה ויראו אותה סובלת. זה משפיע על הנפש, הביא איתו הרבה פחדים. כילד היה לי מאד קשה עם זה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

כילד, נדרשת גם לטפל בה?

"גם, גם הייתי צריך לטפל באמא, אני והאחיות שלי ואבא שלי. זה לא קל".

בין האולפן וההקלטות אוריאל עובד כמורה למוזיקה בבית ספר נתיב בהרצליה. "זה בית ספר לילדים עם בעיות התנהגות ונוער בסיכון, מכיתות א' עד ח'. אני מלמד שם מוזיקה, שירה ונגינה על גיטרה. יחד עם עוד כמה חברים הקמנו להקה שמופיעה באירועים של בית הספר ואירועים אחרים, יש שירים שכתבנו ביחד ואנחנו מבצעים גם קאברים ללהיטי מיינסטרים כמו "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין או "עוף גוזל" של אריק איינשטיין. התלמידים מנגנים ושרים איתי כמו גדולים".

אוריאל שי. צילום אלוני מור

ספר זיכרון אחד שיש לך מהתלמידים.

"יש ילד שהגיע לפני שנתיים לבית הספר, ילד קשה שלא ידע לקרוא או לכתוב, משתולל, מתפרע. יום אחד הוא ישב איתי בחדר מוזיקה, הוצאתי גיטרה וניגנתי והוא פתח את הפה והוציא קול שאני לא יודע מאיפה זה בא. לקחתי אותו פרויקט, לימדתי אותו שירים חדשים ובזכות המוזיקה הוא הצליח לקרוא את המילים ולשיר אותן. זה סיפוק מאד גדול".

ומה היום? לאן פניך מועדות?

"פני מועדות לייצר מוזיקה, להוציא אלבום, להופיע על כל במה אפשרית, לרגש את הקהל, להצליח. אני פונה לעתיד ורוד. כיום אני הכי אופטימי שיש".