ביום שישי האחרון חולקו "טלפונים בטוחים", מהדור הקודם, ל-63 מתוך 99 התלמידים בשכבה שעולה לכיתה ג' בבית הספר היסודי יוחנני בהרצליה, כחלק ממיזם "תנו לגדול על שקט". איילת שמר זוארץ, דפנה נוימן ותמר גורן, שלוש אמהות לתלמידים בשכבה הן שיזמנו את הפרויקט בתחילת שנת הלימודים ופעלו להוציאו לפועל יחד עם מנהלת בית הספר נירה אלפן.
"במסגרת בית הספר, היינו בהרצאה של גלעד האן בנושא סמארטפונים, בטיחות ברשת והתנהלות של ילדים בוואטסאפ, באפליקציות וברשתות החברתיות ושמענו על כל הסכנות בכל המדיות האלה", מספרת שמר זוארץ שיש לה תאומים בשכבה, "מיד אחרי ההרצאה החלטנו שאנחנו לוקחות את זה על עצמנו כפרויקט ונפגשנו עם מנהלת בית הספר שמאוד תמכה בנו ועבדה איתנו בשיתוף פעולה מלא לאורך כל השנה. יצא שלכל אחת מאתנו יש ילד באחת משלוש הכיתות בשכבה".
מה עשיתן בתור התחלה?
"הפצנו סקר בקרב ההורים בעניין רכישת טלפונים בטוחים לילדים וראינו שיש לנו שיתוף פעולה מצד ההורים ואז החלטנו ללכת על זה. היו לנו תוצאות מעל המצופה. אנחנו והמנהלת נירה התייחסנו בתור פיילוט והופתענו לטובה".
למה אתם חוששים שלילדים יהיו סמארטפונים, הרי בבית הם חשופים אליהם.
"מה שבעיקר מפחיד אותנו הוא לתת סמארטפונים לילדים שהם צעירים בגילם ושאינם בנויים להתנהלות בקבוצות וואטסאפ או בכלל במדיה חברתית. אני חושבת שהם צריכים לבסס את הכישורים פנים אל פנים ורק אחר כך לעבור להתנהלות בקבוצות הוירטואליות. לילדים יש את הטאבלטים והסמארטפונים בבית בהשגחת ההורים. זה לא טלפון אישי שלהם והם לא מתנהלים בו באופן שוטף. המטרה של הטלפונים הבטוחים היא לשמור על קשר עם ההורים ולא יותר מזה. אני לא חיה באיזושהי אשליה שנצליח להשאיר אותם לעולמים בעולם הפיות והנסיכות, אבל אני ריאליסטית וחושבת שכטלפון ראשון זאת חוויה שהיא קצת יותר עדינה. בכל הכיתות יש לרוב הילדים או למחצית הכיתה טלפונים בטוחים, לאחרים אין טלפונים ויש בודדים עם סמארטפונים. אולי אם היו מגיעים עוד הורים להרצאה או שהיינו מקיימים הרצאות נוספות בעניין, היינו מצליחים למנוע את רכישת הסמארטפונים".
למה חילקתם רק עכשיו את הטלפונים?
"מראש כיוונו לזה שהמכשירים, נוקיה 105 מהדור הקודם, יחולקו לקראת היציאה לחופש הגדול. לרוב התלמידים בכיתה ב' אין טלפונים ניידים ואין להם גם צורך בהם, וידענו שהמעבר בין כיתה ב' לכיתה ג' הוא יותר קריטי כי בכיתה ג' יש יותר ילדים שמתחילים לחזור לבד הביתה ומספר הילדים שנמצאת בצהרון הולכת ויורדת וכמות הסמארטפונים הולכת וגדלה. לכן חשבנו שזו נקודת הזמן הכי נכונה מבחינתנו לעשות את המהלך הזה. פנינו גם לשכבת ג', ששם ידענו שלא ממש נצליח כי כבר איחרנו את המועד, ופנינו גם לכיתות א', שם חילקנו שלושה מכשירים".
שיתפתם את הילדים בתהליך הזה? איך הם הגיבו לרעיון?
"שיתפנו את הילדים והיתה גם נציגות של ילדים שנפגשה איתנו ועם מנהלת בית הספר, במטרה שהם יהיו שגרירים של הנושא הזה בכיתות. דיברנו בקבוצה יחד איתם על כל הנושא הזה ועל החשיבות של טלפונים בטוחים המוטו המרכזי היה – שמירה על קשר בטוח. הבטיחות והמוגנות. בהמשך, כשהגענו לשלב הקניה, גם המורות בכיתות דיברו עם הילדים על הנושא הזה וקיימו דיון. הילדים מאוד משתפים פעולה. הקושי המרכזי היה של ההורים. היה חשוב לנו להגיע למסה קריטית של ילדים שיהיו בלי סמארטפונים כי ידענו שאם יהיה מיעוט זה לא יתפוס. גם כשהגענו לרכישה בפועל ראינו שחלק גדול מההתלבטות של ההורים היתה שהילד שלהם לא יהיה לבד עם טלפון כזה. ברגע שיותר ויותר הורים יצטרפו לקנייה זה נתן מוטיבציה להורים המתלבטים להצטרף. הילדים שקיבלו את הטלפון די מתלהבים מהעניין והם מרגישים בוגרים ואחראים. מצד שני זה עדיין נשאר בגדר משהו שהוא בטוח ומוגן. אני ממש אשמח שזה יקרה גם בבתי ספר אחרים ואנחנו רוצים להפוך את זה לפרויקט נרחב בעיר ואני מקווה שנצליח. קבעתי כבר לדבר עם אמא מבית הספר גורדון שהתעניינה בפרויקט".
- מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת העדכונים של צומת השרון הרצליה בוואטסאפ באמצעות הקישור כאן.
אור
מעולה שמחה מאוד על המהלך כן ירבו