"אני רק מבקש את הזרע של הבן שלי ואז נעזוב ולא נחזור לעולם"

תושבי כפר סבא אירית ואשר שחר, הוריו של סרן עמרי שחר ז"ל, שנהרג לפני חמש שנים, ממשיכים במאבקם להביא ילד מזרע בנם ולגדל אותו כבנם. בימים אלה מתכוננים בני הזוג לעתירה לבג"ץ נגד החלטת שופט העליון מני מזוז, שלא לאשר להם לערער לעליון על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר להם להביא את הילד לעולם. "אנחנו לא מפסיקים להילחם. אנחנו רוצים נכד מזרעו של עמרי בכל מחיר", אומר השבוע האב אשר.

עמרי שחר, קצין חיל הים, נהרג בתאונת דרכים ביוני 2012 והוא בן 25. אחרי שהמדינה סירבה לאשר את בקשת הוריו להביא לעולם נכד מזרעו של עמרי, התירה להם שופטת בית משפט לענייני משפחה, בהחלטה תקדימית עולמית, לגדל בעצמם בביתם את הילד כבן. הילד אמור להיוולד ללא מעורבות הורה ביולוגי כתוצאה מהפריית זרעו באמצעות תרומת ביצית מתורמת אנונימית, ביצית שלאחר הפרייתה תושתל ברחמה של אם פונדקאית שתלד את התינוק.

לאחר הפסיקה לטובת המשפחה, ערערה המדינה על ההחלטה. הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי קיבל בינואר השנה את ערעור המדינה וקבע שהזוג שחר לא יוכל להביא לעולם ילד מזרע בנם. ראש ההרכב, השופט צבי ויצמן, קבע כי "נדרשים אנו להוכחה ברורה כי רצון המנוח היה להביא ילד מזרעו אשר יינטל בנסיבות וגורל שכזה. לא הובאו ראיות ברורות כי המנוח חפץ היה כי הילד שיוולד לו יוולד לעולם של יתמות מלידה, מבלי שיהא נוכח בחייו אף אחד מהוריו הגנטיים, לא אבא ולא בעלת הביצית ולא האם היולדת. אין מדובר בהמשכיות טבעית, המשכיות שמנוח סביר יכול היה לדמיין בעיני רוחו קודם לפטירתו ולרצות בה".

אירית ואשר שחר. צילום עזרא לוי

בקשה של בני הזוג לערער לעליון נדחתה על ידי השופט מני מזוז. עכשיו מתכוננים אשר ואירית שחר לקרב הבא, עתירה לבג"ץ ותביעת המדינה וכל הגורמים האשמים, לדבריהם, במות בנם.

"התחלנו את התהליך הזה כשהייתי בן 50", אומר שחר, "היום אני בן 56. המדינה פשוט מעכבת אותנו. המדינה היא זו שהתנגדה וביקשה אישור של בית משפט, ואנחנו עשינו את זה. עשינו הכל לפי החוק. עמדנו מול מיטב המומחים, אתיקה, פסיכולוגיית הילד, שכול, מסוגלות הורית, פסיכולוגים קליניים ואפילו מבחינת ההלכה. כולם נתנו חוות דעת ובסופו של דבר השופטת פסקה שטוב לו לילד לגדול אצלנו ולתת לנו את המבחנות. אז למה המדינה שוב מתנגדת? אין פה צד שלישי. אנחנו לא מתכוונים לוותר.

"בנובמבר בשנה שעברה המדינה החליטה שאין לנו זכות על זרע בני. זה מאבק קשה אבל אין פה שאלה בכלל, כי אין מישהו בעולם שלא רוצה דור המשך לילדים שלו, שהם יתבגרו ויתחתנו וימשיכו בחייהם. מה ביקשנו? שיאפשרו לנו לקחת את המבחנות, להפרות אותן ולהביא ילד, המשכיות לבן שלי?".

ולמה לא פניתם לבת הזוג לשעבר שתהרה מזרע הבן?

"לבת הזוג שהיתה לבן שלי יש בן זוג אחר כיום, והיא המשיכה בחיים שלה, ולכן היא לא יכולה לעשות את זה, להביא לנו ילד מהזרע של הבן שלנו. חוץ מזה שאנחנו לא נעשה לה את זה. אתה לא יכול לעצור בחורה צעירה בת 27 שרוצה להמשיך הלאה בחיים שלה. אם זה היה מגיע מיוזמתה זה משהו אחר, אבל היא רוצה להיות כמו כולם".

סרן עמרי שחר ז"ל

בימים אלו הוקרן בערוץ יס דוקו הסרט הדוקומנטרי, "מדינת ישראל נגד אירית ואשר שחר". שידור הסרט עורר ברשתות החברתיות מחדש את הדיון אם המדינה צודקת בהחלטה למנוע מהוריו לעשות שימוש בזרע בנם. "את הסרט על הבן שלנו עשו חצי שנה אחרי שהוא נהרג והוא שודר רשמית השנה בפסטיבל הסרטים בחיפה, לפני פחות מחודש. הוא גם שודר בהקרנת בכורה בסינמטק תל אביב וביס דוקו. הקשר בינינו לבין הבמאית שירלי ברקוביץ נוצר במסגרת עמותת אור למשפחות. זו עמותה שמסייעת לאלפי הורים שכולים בכל מיני דרכים, לא בתמיכה כספית אלא בליווי ההורים, מארגנת להם אירועים, מלגות, הרמת כוסית בחגים, ממש כמו משפחה שתומכת. כולל ייעוץ זוגי להורים, דברים לנשמה ובתמיכה נפשית, להוציא את ההורים השכולים מהשכול, שיחזיקו בחיים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

למה אתם לא מקבלים את החלטת בית המשפט?

"למה שנקבל את ההחלטה הזו? במיוחד לאחר שהשופטת יוכבד גרינוולד אמרה שטוב לו לילד שייוולד למשפחת שחר. עברנו מבחן מסוגלות הורית. יש לנו אישור להביא ילדים לעולם. יש לנו אסמכתא מאוניברסיטת חיפה. ואז, בבית המשפט המחוזי פסקו נגדנו בלי שום טיעון מוצדק. פנינו לעליון שם מינו את מני מזוז, מי שבזמנו, ב־2003, היה היועץ המשפטי שכתב את הכללים דאז שהוא לא מאפשר המשכיות, רק אם יש אלמנה. ואז פסלו לנו את זכות הערעור. הוא לא אב שכול, ולא קבר את הבנים שלו, ולא יודע מה עובר על הורים שכולים. אני שואל, מה זה עניינה של המדינה מה קורה עם הזרע של הבן שלי. להתקשר אלי מיד אחרי שהבן שלי מת ולבקש ממנו איברים כן אפשר, ואני צריך לתת, אבל לקבל את הזרע של הבן שלי אני לא יכול?".

עמרי ז"ל, אירית ואשר שחר

ומה הלאה?

"אנחנו עכשיו צריכים לתבוע את המדינה. אין לנו ברירה אחרת. אני רוצה את הזרע של הבן שלי, וכשאקבל אותו לא אעשה את זה בארץ, אני אביא את הילד בחו"ל. כיום כבר אין לי בעיה לעזוב את הארץ. שירתי מעל 40 שנה בצבא ואני רק מבקש את הזרע של הבן שלי ואז נעזוב ולא נחזור לעולם. הבעיה היא שהמדינה מחזיקה בזרע, ובגלל שאין אלמנה בסיפור הזה היא לא מאשרת להביא ילד לעמרי ז"ל. אז מה זה אומר? שכל חייל שהולך לצבא ומת אין לו המשכיות? איפה תרומת המדינה לחיילים שנהרגים ולא מקבלים כלום?".

אתם ממשיכים להילחם.

"בהחלט כן. אנחנו צריכים לעשות הפגנות, לשנות את החוק או להגיש תביעה. 'אירית ואשר שחר נגד מדינת ישראל'. אנחנו עכשיו צריכים לתבוע את המדינה. אין לי מושג איך אני עומד לעשות את זה. אני אמכור את הבית ואעשה את זה. אני לא מתייאש, לא משנה מה, אגור באוהל ואני אעשה את זה. זה עצוב מאוד בעיני שאני בן של משפחה שנתנה מעל 100 שנות צבא ואז המדינה נלחמת בי, נגד הרצון שלי שתהיה לבן שלי המשכיות. אני לא מבין את זה. אנחנו מפרסמים ברשת החברתית ובפייסבוק וגם בחוץ לארץ. מי שרוצה או יכול לסייע לנו לתבוע את המדינה או לייעץ לנו בתחום הזה, שיפנה אלינו. אני אומר את זה בכעס שאני רוצה לתבוע את כל הגורמים: משרד הביטחון וצה"ל, שאחראים למות הבן שלי. אני רוצה המשכיות לבן שלי. כולם מתעלמים מזה, מהמשכיות של החיילים, קוברים חיילים בלי המשכיות. עשרות אלפים של אנשים לא מתגייסים לצבא, מכל המגזרים, גם חילונים וגם דתיים, והם מתחתנים ויש להם המשכיות ואילו הבן שלי שהיה לוחם, מפקד סיירת, מצטיין רמטכ"ל, הוא צריך להיקבר ערירי. זה לא מקובל עלי בשום פנים ואופן".