"אני כותבת מתוך אהבה רבה ומקווה להמשיך לכתוב עד אינסוף. כל סיפור חדש שלי גורם לי סיפוק עצום". כך אומרת הסופרת אירית שטייף שושני מהרצליה, שבימים אלו הוציאה לאור את ספרה ה-17 שנקרא "מחוברות בסרט".
אירית (נשואה, אם לשלושה וסבתא לשמונה נכדים) נולדה בפולין ונזכרת בערגה כיצד הגיעה לעולם הספרות: "משחר ילדותי אהבתי לכתוב סיפורים. בגיל שבע, כשנזקקתי לראשונה לטיפול שיניים, אבי הבטיח שיקנה לי המון ספרים, אם אתנהג יפה ולא אבכה. ואכן כך היה. אהבתי במיוחד את סיפוריו של האנס כריסטיאן אנדרסן, כמו הברווזון המכוער, מוכרת הגפרורים הקטנה. נולדתי בפולין ושפת האם שלי פולנית. היום השפה הדומיננטית שלי היא עברית, כמובן. את התואר באוניברסיטה עשיתי בפילוסופיה ותולדות האמנות ולאו דווקא בספרות. אבל יש בכל זאת קשר בין התחומים, כי כתיבה ספרותית כמוה כאמנות – היא יצירה אסתטית. לפני שאני שולחת את כתב היד להוצאת ספרים, אני מבקשת חוות דעת מבני משפחתי ולרוב מתחשבת בה. הבית שלנו תמיד רחש כתיבה. יקיר, בן זוגי שהיה פרופסור לפיזיקה לפני שיצא לגמלאות, כתב בעיקר ספרי פילוסופיה ואני בעיקר ספרים לבני נוער וגם ספרי שירה ופרוזה למבוגרים".
אירית, ספרי על עלילת הספר הנוכחי שהוצאת. מה הרקע לכתיבתו ולמי הוא מיועד?
"עלילת הספר מספרת על מור, בת ה-13 שאינה סולחת לאמה שנטשה אותה בילדותה אחרי הגירושים מאביה ועברה לגור בקנדה הרחוקה, שם היא הקימה משפחה חדשה. האם מצידה מתאמצת להתקרב אל בתה שמפגינה כלפיה אדישות בלי הרף. מור משתוקקת להיות שחקנית קולנוע ומשתתפת בחוג לתסריטאות. היא יודעת שהתסריט שתכתוב יהיה על נערה שיוצאת למסע חיפוש אחר אמה, זאת שהייתה לה פעם לפני שעזבה אותה. יכול להיות שהיא כותבת על עצמה ואולי היא גם תשחק בסרט? הרעיון לכתיבת העלילה ריתק אותי, לאחר שהתוודעתי למקרים כאלה בעיתונות ושמעתי גם סיפורים אישיים, אתגר אותי להתמודד עם הנושא הכאוב. הספר מיועד לנוער בגילאי 11- 14/15 והוא ראה אור בהוצאת דני ספרים בעריכתו של חגי ברקת".
את כותבת לבני נוער שהם בוודאי בגיל נכדייך. איך את מוצאת את השפה המשותפת עם בני הדור הצעיר?
"אני טוענת תמיד שיש גיל כרונולוגי וביולוגי וגם נפשי. אני מרגישה מאוד נערית וקלילה בנפשי ומתחברת מאוד לדמויות צעירות. ולפעמים אני נהנית להשתטות עם נכדותיי ונכדיי ומרגישה לגמרי חברה שלהם".
מהיכן את שואבת את הרעיונות לספרייך הרבים?
"מהעולם. כלומר מסיפורים אישיים, מהחדשות, מאסוציאציות. כמובן שאלה מהווים גרעין לעלילה שאני מפתחת כיד הדמיון הטובה".
רוצים להישאר מעודכנים?
כסופרת ותיקה, איך שינה האינטרנט את עולם קריאת הספרים והאם יש עתיד לספר הכתוב?
"כיום יש מגוון אפשרויות לקריאת ספרים: ספרים דיגיטליים, ספרי שמע והספר המודפס שעדיין שומר על מעמדו ומועדף על קוראים רבים. אני עצמי אוהבת את הגרסה המודפסת ונראה לי שעדיין לא נס ליחה והעתיד עוד לפניה".
איך את רואה את עולם הסופרים החדשים? האם הכתיבה היא שונה מבעבר?
"בעבר הרחוק, כשסופרים כתבו בעט, הכתיבה הייתה יותר מורכבת ומתישה. במחשב אפשר לכתוב ולמחוק, לשמור ולגבות, להעתיק ולהדביק בלי הרף. גן עדן ממש".
האם מה שחווינו בשנה האחרונה בא לידי ביטוי בספר שהוצאת לאחרונה והאם זה ישפיע על כתיבתך בעתיד?
"כשפרצה המלחמה, הרעיונות בספרי "מחוברות בסרט" היו כבר מגובשים והייתי בתהליך כתיבה מתקדם וסופי. לכן העלילה לא הושפעה מהטראומה הקשה של המלחמה הזאת. אני נמצאת עכשיו בשלבים סופיים של ספר אחר לקוראים צעירים יותר שעלילתו מתרחשת בימי המלחמה הזאת. אני מאוד אוהבת בעלי חיים ובמיוחד כלבים ומספרת את הסיפור הזה דרך אהבתי זו".
עד מתי בכוונתך לכתוב ספרים?
"אני מאמינה שכל עוד אהיה בריאה וצלולה אכתוב. וזאת תפילתי. אני כותבת מתוך אהבה רבה ומקווה להמשיך לכתוב עד אינסוף. כל סיפור חדש שלי גורם לי סיפוק עצום. אני מרגישה שכל קורא שפותח את ספרי מחייה את הדמויות שיצרתי ונרקם בינינו קשר סמוי, למרות שאיננו מכירים זה את זה במציאות".
תגובות