גינזבורג: "לא יכול להיות שמלמדים היום באותן הכיתות שאני למדתי". צפו בפאנל על עתיד מערכת החינוך ברעננה

בועידת החינוך של רעננה, שהתקיימה אמש בפעם השנייה ברציפות בבית ביד לבנים, התקיים פאנל בנושא "החינוך ברעננה, לאן?", בו השתתפו ראשי העיר של רעננה שלעבר ח"כ איתן גינזבורג, ממפלגת כחול לבן, נחום חופרי, ויפה להבי, מנהלת תיכון אוסטרובסקי לשעבר. את הפאנל הנחתה העיתונאית ואשת התקשורת מירב בטיטו.

לחצו כאן לראות מה אמרו המשתתפים בראיון ל-"צומת השרון" טרם ועידת החינוך

בפאנל שוחחו הארבעה על הקשיים והאתגרים במערכת החינוך העירונית. "גם עיר חזקה כמו רעננה, כוללת בעיות תקציביות", אמרה יפה להבי, "העירייה לא יכולה לממן הכל. חשוב לזכור שלמנהלת בית ספר יש הרבה מאוד כוח וחופש, ללכת בעקבות הערכים שלה, לפעול ולקדם. אחד הדברים הראשונים שעשיתי במסגרת תפקידי כמנהלת תיכון אוסטרובסקי, כינסתי את המורים, ואמרתי להם שאנחנו הולכים לחולל שינוי, שכל מורה אחראי לקבוצת הלימוד שלו. זה אומר, שאתה כמהר תגיד לי מה אתה צריך, ואני אספק את המשאבים. אבל אתה אחראי שהילד יתחיל בי' ויסיים בי"ב את המקצוע שלך, רצוי עם תעודת בגרות מלאה. הייתה התנגדות, אבל בסופו של דבר זה נכנס לדנ"א של בית הספר, שהגיע קרוב למאה אחוזים לזכאות בבגרות. במצד שני, מה שהייתי רוצה לעשות ולא יכולתי, זה לתת למורים עוד, לתגמל אותם. יש הרבה מורים שנותנים מעל ומעבר מזמנם וממה שהם חייבים לתת. יש סל מאוד מצומצם שניתן לתגמל בעזרתו. מורה שחוזר ממסע ישראלי, אפילו מפולין, הוא זכאי לאיזושהי הכרה, לא רק במילים. אנחנו חיים בעולם שבו הגמול הממשי, הוא שם המשחק. זה דבר שלא הצלחתי לעשות, למרות שניסיתי לא מעט".

"לא הצלחנו להפוך את ההוראה למשהו יותר רלוונטי לתלמידים שלנו", הוסיף נחום חופרי, כיום ראש מינהלת "מהייטק להוראה" במכון מופ"ת ובעברו מנהל תיכון אוסטרובסקי וראש אגף החינוך בעיריית רעננה, "כדי להפוך את ההוראה ליותר רלוונטית, צריך לאפשר למורים להתכונן, ללמוד, לתכנן תכניות. על פי ה-OECD, כמות השעות שמורה עומד מול כיתה בישראל, היא בין הגבוהות בעולם. אני מצטער שלא הייתי מספיק חכם ומנוסה לדעת כמה חופש יש למנהלים כשהייתי מנהל אגף חינוך בעירייה, מנהל תיכון וראש עיר. זה משהו שלמדתי מאוחר יותר מהילדים שלי, ומהסתובבות במערכת החינוך הארצית, שהייתה חסרה לי לפני התפקידים הללו".

"אנחנו צריכים ללמד תלמידים בצורה אחרת", אמר גינזבורג, "לא יכול להיות שאנחנו היום מלמדים באותן הכיתות שאני למדתי, באותן כיתות מרובעות, בין אותן קירות. הדבר היחידי שהשתנה זה הלוח. ומי יכול לעמוד בעומס כל כך גדול של מקצועות? אנחנו צריכים להכין את התלמידים לחיים האמיתיים. אנחנו צריכים לתת לרשויות המקומיות להכווין את מערכת החינוך לכיוון שהן מאמינות בו, עם יד מכוונת מלמעלה, אבל עם הרבה מאוד חופש".

מירב בטיטו, ח"כ איתן גינזבורג, נחום חופרי ויפה להבי בועידת החינוך ברעננה. צילום: עזרא לוי

במהלך הפאנל, הוסיף גינזבורג ודיבר גם על הצורך בפתרונות לילדים בגיל הרך. "גם בגילאי לידה עד גיל 3 יש צרות גדולות. אני משלם על הילדים שלי 32 אלף שקל בשנה על גן, זה מחיר של מכללה", הוסיף גינזבורג, "יש לנו מחסור אדיר בסייעות שצריך לטפל בו. מי שמתעסק בתחום החינוך יודע, שהתנאי היחידי של סייעת להיכנס למקצוע הוא דופק. אנחנו נותנים להם שכר בושה, למי שמתעסק עם ילדים קטנים, שצריך לחתל אותם ולהדריך אותם, וצריך הרבה מאוד סבלנות ויכולת הכלה. צריך לעשות שינוי בפרדיגמה, ולהבין איך אנחנו נותנים יותר סמכויות לרשויות המקומיות ולמי שיותר קרוב לשטח".

בהמשך, דיברו המשתתפים על השינויים שהיו רוצים לראות במערכת החינוך. "אחד הדברים שמקשים בתחום הזה, זו החלוקה לגילאים כפי שהיא קיימת היום", אמרה להבי, "יסודי, חטיבה ותיכון. זה גרוע מבחינת הילדים. המעברים האלה, עושים להם את הנורא מכל. אם הייתה בתיכון עוד שנה אחת, שיתחילו מט', אנחנו נוכל לעשות בתיכונים הרבה יותר. ואני חושבת שברעננה זה צריך להיות כך. ילד שמסיים כיתה ו', הוא לא ילד בוגר. הוא ילד שעדיף שיישאר בחממה שלו. ואז זה ידחה את כל נושא העישון, הסמים והסקס, הוא לא יראה את זה בכלל. לשמור קצת יותר על הילדות. הרי הסיבה שלשמה הוקמו חטיבות הביניים היא כבר לא קיימת. זה היה למען אינטגרציה ולוודא שהמורים יהיו אקדמאים. היום כבר לא צריך את זה. זהו צעד שרעננה חייבת לעשות למען ילדיה".

"כדי לעשות שינוי במערכת החינוך, צריך לשנות את הפרדיגמה של מקבלי ההחלטות", הוסיף חופרי, "בתקציב העצום של מדינת ישראל, לו היינו מלמדים פחות מקצועות עם פחות שעות, היינו מקבלים הרבה יותר. אם נצליח לגרום לכך שבמקום לתת כל כך הרבה שעות לתלמידים, נתגמל את המורים טוב יותר ונביא מורים טובים יותר, גם אנחנו נוכל להגיע להישגים ולמימוש יעדים שאנחנו רוצים".