“ילדים בבתי ספר יסודיים לא יודעים את ההגדרות של מושגים מתמטיים”

אורה שיינרמן אלוני, תושבת העיר, מתמטיקאית ואשת חינוך שבמשך שנים רבות עסקה בהוראת מתמטיקה ובהכנה לבגרות ופסיכומטרי. לפני כשלוש שנים פיתחה שיינרמן אלוני, יחד עם חברתה, תושבת העיר, ענת ליטני (אשתו של הזמר דני ליטני), את ערכת הלימוד ללוח הכפל “easy times table” שנמכרת באתר הקניות העולמי אמזון ובבתי הספר ברחבי הארץ. בנוסף, חיברה שיינרמן אלוני את הספר “מילון מתמטי לילדים” המכיל מעל ל-200 מושגים במתמטיקה לגילאי 6-12.
את דרכה בעולם החינוך התחילה שיינרמן אלוני כמורה בבית הספר האקסטרני אנקורי ורוטנברג ברמת השרון. לפני כ-15 שנה היא החליטה לעבור לחינוך בבתי ספר יסודיים שם הבינה את הקשיים של תלמידים בגילאים הללו. “הבנתי שבבתי ספר יסודיים אני יכולה להשפיע על התלמידים”, אומרת שיינרמן אלוני, “גיליתי שבגלל שילדים בבית ספר יסודי לא מספיק יודעים הגדרות של מושגים מתמטיים הם נתקעים בגיאומטריה שנחשב למקצוע יותר קשה, זה עקב אכילס של כמעט כל התלמידים ועל זה רציתי להשפיע”.

אורה שניירמן. צילום: עזרא לוי

שיינרמן אלוני היא אם לשלושה ילדים, שניים מהם עובדים בתחום ההייטק ואחת עוסקת בתחום חקר המוח. היא מספרת כי מאז ומתמיד תחום המתמטיקה משך אותה. “תמיד הייתי טובה בתחום הזה בבית הספר”, היא אומרת, “מאוד אהבתי מתמטיקה ובמיוחד גיאומטריה. בשנות השישים ידענו ללמוד בעל פה, דקלמנו פרקים מהתנ”ך, דקלמנו שירה וידענו גם נוסחאות מתמטיות. כולם ידעו את לוח הכפל בעל פה והיינו במקומות הראשונים בעולם במבחנים ההשוואתיים. היום הלימוד בעל פה הוא כאילו מיותר, בגלל שהידע זמין, יש פתרונות מהירים לכל דבר וכאילו לא צריך לשנן. כתוצאה מזה אנחנו במקומות האחרונים במבחני ה OSCD בכל תחום. ביפן עד היום כמעט ורק משננים חומר והם במקומות הראשונים בעולם בכל מבחני האורייניות. השינון יוצר מיומנויות וזיכרון לטווח ארוך וכתוצאה מכך הידע גדל. במתמטיקה צריך לזכור בעל פה מיומנויות יסוד כמו נוסחאות ולוח הכפל. כשם שרופא שנדרש לתת אבחנה לכאב גרון לא יכנס מייד לאינפומד אלא יעשה סריקה בראש של כל מה שהוא למד וזוכר בעל פה. גם שחקן תיאטרון נדרש לזכור טקסט בעל פה. וגם התלמידים צריכים ללמוד חלק מהדברים בעל פה”.
את הערכה ללימוד לוח הכפל פיתחה שיינרמן אלוני לפני כשלוש שנים. הערכה כוללת דיסק בו מדקלם הזמר דני ליטני, הילד שמשתמש בערכה שומע את הדקלום, חוזר עליו ועושה שני דפי תרגול ביום. כשהוא מסיים  הוא עובר למשחקים. כ-170 קלפים מחכים לו בערכה שדרכם מתרגלים את כל ארבעת פעולות החשבון. יש גם שתי קוביות של 12 פאות כל אחת, והקוביות מתרגלות את הכפל והחילוק. “לוח הכפל זו צרה צרורה” מסבירה שיינרמן אלוני, “ילדי כל העולם לא יודעים היום ללמוד בעל פה. לא ספרות, לא תנ”ך ולא לוח הכפל. הם לא יודעים בעל פה כי נהוג לחשוב שהבנה היא החשובה אבל לימוד בעל פה מפתח זיכרון לטווח ארוך ועוזר מאוד להבנה, לכן פיתחתי את השיטה הזאת ללימוד לוח הכפל”.
הערכה שפיתחה שיינרמן אלוני תורגמה לאחרונה לאנגלית וכיום היא נמכרת באתר הקניות העולמי אמזון ובבתי ספר ברחבי הארץ. “באמזון נמכרת הערכה בתוך כל המדינות בארצות הברית וכרגע אנחנו עובדים על גרסה אירופאית. באמריקה זה נמכר טוב, גם ילדי אמריקה מתקשים בלוח הכפל. כל ההורים ואנשי החינוך מבינים שחייבים היום לדעת בעל פה. במינסוטה עשו מחקר בבתי ספר תיכוניים, נתנו לתלמידים שיודעים א לוח הכפל בעל פה ולילדים עם מחשבון ביד לעשות מבחן והתלמידים שידעו את לוח הכפל בעל פה הצליחו הרבה יותר”.
ובארץ?
“עיריית לוד מזמינה ממני זו כבר השנה השלישית 1,200 ערכות לכל ילדי כיתות ג’ בעיר. ויש להם תוצאות מדהימות. אפילו מבחן המיצב שלהם בכיתה ה’ עלה בזכות הערכה”.
איזה תגובות את מקבלת על הערכה?
“אני מקבלת מחמאות רבות. לפני כשנתיים עשינו פה ברעננה פיילוט באחד מבתי הספר, נתנו לנו 19 ילדים מכיתות ג’-ד’ חלשים במיוחד שלא ידעו את לוח הכפל ועוד דברים. בזמן מאוד קצר הילדים האלה מציון 57 הגיעו לציון 94 בכל מקצועות המתמטיקה. אמא אחת אמרה לי שפעם ראשונה הבת שלה חזרה עם חיוך ענק על השפתיים. אמא נוספת אמרה שהילד שלה רץ לסבתא שלו לדקלם לה. הם יצאו מאושרים הילדים. עיריית לוד ששמעה את זה החליטה לרכוש את הערכות”.
יש ויכוחים על חשיבות מקצוע המתמטיקה כמקצוע חובה. מה דעתך?
“זה ויכוח מיותר. מתמטיקה זה הבסיס לכל המקצועות, הנדסה, סטטיסטיקה, כלכלה ורפואה. אני חושבת שזה ידע בסיסי שכל ילד צריך שיהיה לו ושנפסיק להיות מפונקים ונתחיל לדרוש את כל המקצועות האלו. כשבנט נכנס לתפקיד שר החינוך הוא הכריז שהוא מעלה את הזכאות לחמש יחידות והכין תוכנית שלמה שהוא טוען שהצליחה, לי קשה להאמין. אני כתבתי לו מכתב והצעתי את עזרתי מתוך הניסיון שלי. הצעתי לו שאחרי כיתה י”ב יאפשר בהוראת המורים המלמדים בבית הספר לפתוח קורסים בבית הספר לחמש יחידות. בין סיום התיכון לצבא, וגם שיהיה בקשר עם הצבא שידחו למי שצריך את הגיוס. התוכנית שהגשתי מצאה חן בעיני משרד החינוך אבל הם אמרו שאין תקציב לזה”.
יש עוד מקצועות שילדים מתקשים בהם בארץ?
“במקצוע הלשון יש קושי, ונראה לי שגם בספרות ותנ”ך. ברגע שויתרו על ידיעה בעל פה של פרקים בתנ”ך ודקלומים ושירה בעברית אז נהיה קושי ואני חושבת שחבל. אני חושבת שיש בארץ מורים מצוינים וכמובן שיש גם פחות טובים”.