גם אתם מרגישים שדף הפייסבוק של העירייה לא מספיק "פייסבוקי"?

החניה החברתית צילום חנה בית הלחמי

1 הכל "חברתי" היום. הרשתות החברתיות כבשו אותנו בסערה לפני כעשור, כשהן מייצרות דינמיקה חדשה לחלוטין. אני יושבת, למשל, בבית קפה בתל אביב ומקבלת הודעה על חבר או חברה שנמצאים חצי קילומטר ממני. היכולת הנפלאה הזו לחבר חיבורים, פורצת לנו גם מחסומים כמו אנונימיות ופרטיות. כל פוסט שאני מעלה אצלי בסלון, מתויג ברעננה. אפשר להילחם בזה (מלחמת מאסף אבודה, לטעמי), או לנצל את זה לטובתנו. למשל, מצוקת החנייה במרכזי הערים. בשכונה שלי, למשל, רוב החניות נתפסות על ידי מכוניות של העבודות והעובדים בסביבה, ושמורות לבעלי/ות תו אזורי אחרי שש בערב. מרכז העיר, אזור מסחרי, וצרכי החניה בו רבים. מגבלת החניות אינה משהו שהעירייה יכולה, למשל, לפתור. יש ככה וככה שטח לחניה בטבורה של עיר, ואם נתייחס למגמת החידוש העירוני והבנייה, הרי שהשטח הזה טיבו להצטמצם, ביחס הפוך לצמיחה המתמדת במספר המכוניות. אז מה אפשר לעשות? רשת חברתית של חניות, כמובן. איך לא חשבנו על זה?
ככה יצא, ששמעתי באחרונה על המיזמים המדהימים בפשטותם, של רישות חברתי בין החניות של כולנו. מחפשים/ות חניה לשווא במרכז רעננה? פתחו אפליקציה ותראו, איזו חניה של חבר/ה מהאפליקציה, פנויה כרגע. כן, זה עולה כסף. רשת חברתית, אין פירושה כלכלת חליפין. זה לא "בארטרים". אבל המחיר שפוי, ות'כלס, כשדחוף לנו לחנות ממילא נפתח את הארנק. כסף גדול, לא נעשה מזה אמנם, אלא רק בבחינת "אין מתנות חינם".
כמו כל המיזמים החברתיים, זה התחיל בתל אביב. יש שם כבר שתי אפליקציות פעילות, ומאות מקומות חניה זמינים. כעת, זה מתחיל לחלחל אלינו, לאזור השרון. עשיתי מעשה, ורשמתי את החניה שלי באחת האפליקציות הללו. ואני מזמינה אתכם/ן לעשות בדיוק את אותו הדבר. ימים שלמים וארוכים עומדות החניות הללו ריקות, בעוד ברחוב מפרפרים המון נהגות ונהגים, בעצבים ובמצוקה, למצוא חניה לחצי שעה כדי לקפוץ לבנק או לעירייה או למש שזה לא יהיה. אז יאללה, הצטרפו לעידן השיתופי, תגאלו את החנייה משממונה, תעשו מעשה טוב ותרוויחו שני גרוש על הדרך. ככל שתהיינה יותר חניות רשומות באפליקציות הללו, תהיה פה פחות מצוקת חניה.
2 ואם אנחנו בענייני רישות חברתי, אז חוץ מאפליקציות חניה, שהן יוזמות פרטיות, האם הערים שלנו "חכמות"? יצא לי השבוע להשתתף בדיון כזה, במסגרת לימודים. עיר חכמה היא עיר דיגיטלית. ואכן, העיר שלי מתברכת באתר (מסובך, שלא ניתן למצוא בו כלום), דף פייסבוק (שכתוב בסגנון הכי רחוק שיכול להיות מ"פייסבוקית" עדכנית) ואפילו ווטסאפ למוקד העירוני (שנאלצתי מספר פעמים לגבות בפניה אישית). ולפני שאתם/ן מצקצקות/ים על עירייה מסוימת, זה לא ייחודי לעיר שלי, שאני לא טוענת כאן נגד שרותיה, כי זה מאפיין את כולן. רק תרגיעו את התחרות בין הערים, בסלוגנים וסיסמאות.