האם צריך למסד את הזנות בישראל?

שני דימנט

הזנות פוגעת בכבוד האדם. בדרך כלל היא מתאפיינת בניצול מצוקה, ומי שלכוד במעגליה חשוף לפגיעות, לסכנות ולקלון חברתי. השיקום מהזנות הוא קשה ולעתים בלתי אפשרי בדיוק כמו עולם ההימורים או עולם הפשע. זנות היא תעשיה משעבדת, הרסנית ואלימה. מבדיקה שעשיתי נדהמתי לגלות כי תעשיית הזנות בישראל מגלגלת למעלה ממיליארד שקל בשנה. אותי זה שיתק! ידוע לי כי חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), ראש ועדת המשנה לסחר בנשים ובזנות, פועלת בימים אלו ביחד עם שרת המשפטים, איילת שקד, תחת ועדה שהקימה בשיתוף עם משרד הרווחה וכולי תקווה כי ישראל תצטרף למדינות שאימצו חקיקה מתקדמת ויובהר כי לא ניתן לקנות את גופה של אף אישה בכסף”.

(שני דימנט, תושבת רעננה ופעילה במועצת הנשים של העיר)

שלומי חננאל

“מודל מיסוד הזנות בעולם, נוסה ונכשל במדינות מערביות כמו שבדיה והולנד והפך את המדינה להיותה סרסור. במקום להילחם בסרסורים וסוחרי הבשר העלובים, המדינה תרדוף את הצרכנים, זה חסר סיכוי ונדרשים חוקים נאורים שיעלו את גיל העוסקות בזנות שימנעו מנערות צעירות נפילה לתהום הרסנית כזו. אני מקווה שזנות והעוסקים בכך ייעלמו לחלוטין, לטובת אהבה כנה ואמיתית בין בני אדם”.

(חננאל שלומי הוא הבעלים של בית הקפה אחוזת הלחם)

עידו קפלן

“זנות זו תופעה שתמיד הייתה ותמיד תהיה. נתעלם לרגע משאלת המוסריות שבהצעה למסד תופעה חברתית שלילית במקום למגר אותה, כפי שנעשה כלפי תופעות פוגעניות אחרות כמו רצח או גניבה. בפועל, רוב הציבור אינו מודע למשמעויות המיסוד ולכישלונו בעולם. בזנות ממוסדת, הנשים הנמצאות בזנות הן במעמד של עובדות עצמאיות המשלמות מיסים ומקבלות ביטוח רפואי מהמדינה. לכאורה פתרון טוב: הסרסור יוצא מהחוק והאישה הנמצאת בזנות היא הבוסית של עצמה. אך בפועל, לא רק שעבודתן היא השפלה יומיומית, הן גם צריכות להתחלק ברווחיהן עם המדינה שבתכלס, הופכת להיות בערך הסרסור שלהן. הכי חמור: הסחר בנשים מתרחב עקב המיסוד וכפי שאמרנו בהתחלה, זו תופעה שאיננו רוצים למגר”.

(עידו קפלן הוא אחד מהבעלים של בר מסעדה שנקין)

גלית צימרמן וינשטוק

“ההתייחסות של משרדי הממשלה והציבור לנושא הזנות הינה פטרונית, מתחסדת ונוטה להתעלם מהרצון של הנשים עצמן. המצב החוקי היום הינו, שעיסוק בזנות הוא חוקי אולם שידול לזנות נחשב לעבירה. ומהו השידול? שידול כולל השכרת דירה לצורך עיסוק בזנות. השכרת חדר במלון לצורך עיסוק בזנות, עבודה משותפת של מספר נשים בדירה אחת ועוד. המטרה לכאורה להגן על הנשים, למנוע מצב של ניצול וסרסרות. בפועל החוק גורם לכך שיש יותר זנות ברחוב, בתנאים שמהווים פגיעה באשה ומותירים אותה חשופה וחסרת הגנה. במדינות שונות הוחל חוק המסדיר את הזנות. ברוב המקרים החוקים לא שיפרו את מצבן של הנשים ולא צמצמו את התופעה. לכן אני בעד התרה של זנות, כולל שידול ומצד שני שיפור השירותים הסוציאליים הניתנים לנשים במעגל הזנות. זאת הדרך היחידה בעיני לא להגביר את הסכנה בה הן נמצאות מחד ולעזור למי שרוצה לצאת מהמעגל מאידך”.

(גלית צימרמן וינשטוק היא עובדת סוציאלית ומנהלת הוסטל לנפגעי נפש)

לימור גוטהלץ

“המצב הוא שבתעשייה המשגשגת הזו ובתופעות הלוואי שלה מנצלים את אלו שנסיבות החיים לא חייכו אליהם. במהלך השנים ניסו מודלים שביקשו להילחם בכך, כעת יש תמימות דעים מימין ומשמאל כי יש לעשות מעשה. לשאלת האפקטיביות של המיסוד לא בטוח שהמהלך הזה ימגר לגמרי את התופעה, הדגש הוא על צמצומה, הפיכתה ללא נגישה, לתופעת שוליים קיצוניים, שאנשים יחשבו פעמיים. המיסוד כולל בתוכו גם פן שיקומי למבקשים לצאת מהמעגל הקשה וזה בהחלט רצוי והכרחי לתת לאותם אנשים את ההזדמנות הזאת לבחור בדרך אחרת”.

(לימור גוטהולץ היא עורכת דין ומגשרת)