בתוך כל הצונאמי של MeToo שהפך ל- YouToo, הבשורה הטובה היא הגברים, שנפל להם האסימון. זה כבר עשרות שנים שאני טוענת מעל כל במה, שנמאס לי מ"האוהל האדום" – המרחב הנשי המודר, בו אנחנו מקוננות אחת על כתפי רעותה על הזוועות שאנחנו עוברות שם בחוץ, כאילו הן סוד סקטוריאלי, בעוד הזוועות הללו נמשכות באין מפריע.
טענת המוצא שלי הייתה מאז ומתמיד, ששינוי יגיע מהאוהל המקביל של הגברים, זה שבו הם ילמדו לקחת את אותה אחריות מגדרית שאנחנו לוקחות על עצמנו, כקבוצה. והנה זה קורה. לכולם ברור היום, שאם מאה אחוזים מאתנו עברו הטרדה מינית, ורובנו גם מעבר לכך – הרי שרוב הגברים, בין אם במכוון ובין אם מבלי דעת, שותפים לזה. לא כי הם עבריינים, אלא כי זו התרבות, בה יש להם עשרות פריבילגיות שקופות המקשות עליהם לראות מה עושה התנהגות "נורמטיבית" לנשים סביבן.
כשאני מדברת בהרצאות על "מבחן הסמטה החשוכה" (מה חושבת ומרגישה אישה בפתח הסמטה, לעומת גבר), לגברים ברור שלאשה מסוכן יותר. אולם יש להם "פתרונות" (מעקיפת הסמטה, דרך לבוש צנוע ועד למידת קרב מגע). זה לרוב לא הם, אלא עלינו, הנשים, לשנות את המצב. ובכן, כעת הם הבינו, שזה הם. זו אחריותו של כל גבר להיות זה שמייצר מרחב בטוח לנשים באשר הן. בחרתי להדגים את השינוי הזה בטקסט מכונן, שקבלתי מבחור צעיר כבן שלושים, ושאישר לי לפרסמו. הנה הטקסט:
"אז קודם כל אני מודה ומתוודה שעד שהכרתי אותך בפייסבוק הייתי בטוח שאני אחד הפמיניסטים הגדולים שיש, ודרך הפוסטים שלך (והיכולת שלי להתמודד עם הנבוט שהורדת לי על הראש בלי לברוח) ומשם חשיפה לעוד חומרים פמיניסטים הבנתי שלמעשה הייתי אידיוט ולא ידעתי כלום, ועד כמה שדברים שנראים לי מובנים מאליהם וטבעיים הם בעצם תרבות אלימה וקשה שנשים חיות בתוכה. תהליך הלמידה וההתבגרות והחשיפה והלמידה הופך אותך לאדם אחר עם יחס שונה לחלוטין כלפי נשים. אבל עדיין יש את האדם שהיה קודם… שאמנם אף פעם לא אנס, לא תקף מינית ולא עשה שום דבר פלילי, אבל כן היה בסך הכל ילד שאף אחד אף פעם לא לימד אותו איך זה להיות אשה ומה עובר על אשה ומה היחס הנכון לתת לאשה ומן הסתם עשה לא פעם טעויות והפגין חוסר רגישות כלפי נשים. וכך גם רוב הגברים. ואני מדבר על גברים בגיל שלי שהם יחסית צעירים".
למותר לציין, שהתרגשתי מאוד למול הווידוי וההצהרה הללו, לכשעצמם והמחווה הספציפית מולי. עמל יומיומי של שנים, של נשים רבות מספור, שהתנקז לגל חשיפות חסר תקדים, נושא פירות ממשיים: שינויים תרבותיים בתפיסת הגבריות, מפוגענית לאנושית. הוא לא לבד, הרשת מלאה בגברים שמספרים סיפור אחר וחדש על תפיסת עולמם המשתנה.
אז קחו את הציטוט הזה, של הבחור האמיץ הזה, והגיתם/ן בו יומם ולילה, והיגדתם/ן לבניכם/ן. כי תכלס, עם המסר ההפוך, אתם שוטפים לנו את התודעה בלי סוף. תחליפו דיסק, יצמח משם עולם טוב יותר לכולנו.
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, מאמנת ארגונית- מגדרית, אושיית דיגיטל ופעילה פמיניסטית.
תגובות