יש הסבורים שהבחירות הוכרעו. אני לא מתפלאת על התבוסתנות הזו, כי ככה זה כשאנחנו נתונים כבר שנים לשלטון טרור חברתי, פשיסטי, מפלג ומסית. הכל כל כך כוחני ועכור, שלא פשוט לראות את האור בקצה המנהרה. אבל בכל זאת – אני פונה ללב שלכם/ן: צאו להצביע. יש כל כך הרבה א/נשים שלא יוצאים להצביע, שזה הייאוש האמיתי. מי שקובעים/ות את עתידנו העכור ואת ההתדרדרות הבלתי נמנעת של מדינת ישראל, אינם/ן מצביעי הליכוד או המפלגות הדתיות או מצביעי הימין בכללם. אלא כל מי שלא יוצאים להצביע. הקול שלהם/ן חזק מכל פתק שאחרים/ות שמים/ות בקלפי. כשני מיליון איש ואישה שנשארים בבית, מבכים (בצדק) את הרס החברה הישראלית בידי שלטון עוועים מושחת ומפלג, הם שמנציחים ומנציחות את השלטון הזה. כלומר אתם: מי שלא טורחות וטורחים לגשת לעשר דקות לקלפי, בכל מיני תירוצים מופרכים ותבוסתניים, כגון: ממילא הוא יבחר".
לא, הוא לא יבחר "ממילא". הוא יבחר בזכותכם/ן. למעשה, שווה לו לפתות את ידו הקפוצה ולשלוח לכם/ן זר פרחים עם כרטיס תודה יום לאחר הבחירות, כי אתם/ן הבטחתם/ן את בחירתו. סרבנות בחירות איננה אקטיביזם – היא סוציופטיות חברתית, ומשת"פיות עם כל מה שאתם/ן מתנגדים לו. וגם אם אתם סטלנים מנותקים, שלא בראש שלכם/ן להשתתף במשחק – שתו אספרסו חזק, גשו לקלפי ונסו להתפקד ולא להכניס בטעות שני פתקים למעטפה. אבל עשו את זה!
עוד לא מאוחר להחליט אחרת. עוד לא מאוחר לצאת לבחור. אם אתם/ן מחפשים סיבה טובה, אז שבוע לאחר הבחירות יש לי יומולדת. אני ממש מבקשת שזו תהיה מתנת היומולדת שתעניקו לי: צאו להצביע.
חשוב לזכור, בזמן שמבלבלים לכם/ן במוח (שוב) עם קונספט "המפלגה הגדולה" – שמי שינצחו הם הגוש הגדול, לא המפלגה הגדולה. מי ששם או שמה פתק ימינה מהמרכז – תומכ/ת דה-פאקטו בגוש שחותר למדינת הלכה פונדמנטליסטית ומושחתת. ממש לא מנחמות אותי התחזיות, לפיהן גם אם יזכו, עד אמצע שנה הבאה תהיינה שוב בחירות. לא צריך יותר מכמה חודשים רעים כדי להעמיק את ההרס. מה שנבנה בעשרות שנים, יכול להיהרס די מהר. וכולכם/ן מבינים/ות את זה. זה כבר לא שמאל/ימין. זה כבר שחיתות מול ניקיון כפיים, פונדמנטליזם דתי חשוך ואלים מול מדינה של כל אמונותיה, הרס הלכידות ומלחמת אחים מול אחווה ישראלית. תבלעו רוק, גם אתם אתם/ן לא רגילים להצביע משמאל למרכז, ושימו פתק בעד ניקיון כפיים, מדינת כל אמונותיה ואחווה ישראלית. אם אתם/ן דואגים/ות לילדיכם/ן ונכדיכם/ן – זו הדרך היחידה בה תמנעו את הגלות הבאה. וכפי שקודמותיה נוצרו בשל שחיתות לאומנית ופונדמנטליזם דתי, זה עלול להתוות את הדרך גם לבאה בתור.
אז בעצם, זה צו 8 לכולנו. שמאל וימין לא מעניינים יותר. המדינה והחברה הישראלית לגווניה – כן. צאו להצביע.
באשר אלי, ברור לי מזמן למי אני מצביעה: למחנה הדמוקרטי. הרשימה היחידה שיש בה 50 אחוז נשים בעשירייה הראשונה, הרשימה היחידה שהכינה מצע בר-יישום (ולא סיסמאות קליטות ונטולות אופק ריאלי), רציני ומפורט בכל תחומי החיים, הרשימה היחידה שלא מזגזגת סביב סוגיית ביבי והשחיתות. למשל, מספר שבע ברשימה היא פרופסור יפעת ביטון: מהמרשימות במשפטניות, במנהיגות ובמחוללות התמורות בנושאי זכויות פרט במדינת ישראל. והכל במקצוענות ומצויינות שקטה ובהתמדה לאורך שנים. אין לכם/ן אפילו מושג כמה אתם/ן חייבים/ות לה. מי מצטרפ/ת אלי להכניס את פרופ' יפעת ביטון לכנסת?
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת, וממנהלות קבוצת חמ"ל הורים לחיילות וחיילים
אלי
רק ביבי!!!!!