מאחר וההתפלפלויות בשטייטל היהודי עשויות מעולם שלם של מטאפורות, האוכפות על החברה היהודית את כוונת המכוון – הפטריארך, ההגמון, הגבר, הקפיטליסט וזה שגוזר קופון מעמדתו הכוחנית, חשבתי עצמי, שזמן קורונה הוא זמן מצוין להוסיף קצת התפלפלויות משלי.
באופן טבעי, רגע לפני פסח, נודדת הדעת אל עשר מכות מצרים. אז בואו נראה מה היה לנו פה;
1. מכת דם: לכאורה אין לנו נהרות ונחלים כי הם יובשו על ידי התיעוש הדורסני ועשורים של הון-שלטון, שאיפשרו למשאבי הטבע שלנו להגיע כמעט לכדי הכחדה, תוך שהם ממלאים את כיסי בעלי ההון ומרוקנים את אלו של הציבור. על פי הפירוש ההלכתי דמים הם גם כספים. אנחנו כולנו קרבנות של שלטון שיצר כאן פערים כלכליים חסרי תקדים. וגם כעת, כשכל המדינות המתקדמות מזרימות בין 20-10 אחוז מערך התמ”ג (התוצר המקומי הגולמי) בחזרה לכיסי האזרחיות והאזרחים על מנת למנוע קריסה כלכלית ורעב, כאן שלטון העוועים הזה מזרים שלושת רבעי האחוז (0.75%) בלבד וגורם לכולנו להקזת דמים קשה.
2. מכות צפרדע וכינים וערוב: הכל יש כאן. במרכזי הערים יש מכת חולדות ועכברים מטורפת בשל היבריס הבנייה האינטנסיבית שחושף את המכרסמים ומוציא אותם ממחילותיהם. כאילו באו אלו מתחת לאדמה לומר לנו שהפרענו יותר מדי לכדור הארץ. שיעור הלוקים באלרגיות, כולל אלרגיות מסכנות חיים, הוא כנראה מהגבוהים שהיו אי פעם. בקיצור, הגזמנו. יצאנו מאיזון. הגוף מגרד לנו. החלפת מזון האדמה באוכל תעשייתי חונקת אותנו. המכרסמים פושטים עלינו. הנוריות האדומות מהבהבות.
3. מכת דֶּבֶר: מגפת דֶּבֶר מוזרה כילתה את כל בהמותיהם של המצרים. כמוה, ככה, Out Of The Blue, הפך שוק החיות בווהאן שבסין, למי שמדביר את כל דפוסיה הבריאותיים, המערכתיים, השלטוניים, הכלכליים והחברתיים של האנושות.
4. מכת שחין: היא כמובן הקורונה, שכמו השחין אינה מבדילה בין חיות לבני אדם, עוברת בין היונקים, ומזכירה לנו בכך שהגיעה העת להתכנס לטיפונת ענווה. כולנו בהמות, גם אם נדמה לנו שהאלוהים שהמצאנו זורח לנו מהאחוריים ומושח אותנו למלוכה על שאר המינים.
5. מכת ברד: הברד במצרים, שכילה הכל, כלל גם אש. לנו היה חורף של הצפות נוראיות, אובדן חיי אדם ושריפות חסרות תקדים שהשתוללו חסרות שליטה במשהו כמו רבע מכדור הארץ. תקראו לזה התחממות גלובלית, תקראו לזה שינויים במזג האוויר, זה נשאר אנחנו שבסוג של השמדה עצמית הורסים את האדמה שאנחנו דורכים ודורכות עליה וחוטפים ממנה בחזרה ביג טיים.
6. מכת ארבה: מי זוכר/ת שרק לפני שבועות מספר חששנו שנחילי ארבה ענקיים יגיעו אלינו מכיוון אפריקה? איכשהו, הם התפוגגו כשהחלה הקורונה. בינתיים, עושה רושם ששיעורי ההידבקות בקורונה באפריקה, ששלחה אלינו את הארבה, נמוכים יחסית. נקמתה המטאפורית של היבשת השדודה?
7. מכת חושך: מה לא הוחשך פה? הכל. חושך מטאפורי. אין טיסות, אין הפלגות, בנייני משרדים שעבדו 24/7 מוחשכים כעת, הרחוב ריק, ובזכות כל זה השמיים הכחילו. אותם שמיים שחולקים כולנו, ושבחלק מהעולם לא היו כבר שנים תכולים כפי שהם אמורים להיות, בשל הזיהום הענקי שאנו מייצרים בחמדנות ותאוות בצע הגוברים על ההיגיון. מה תלמד האנושות מחוויית ההחשכה הזו? אני מקווה שתלמד משהו, ולא תחזור לסורה מהרגע שיתאפשר לחמדנות האנושים לצאת בחזרה אל הרחוב.
8. מכת בכורות: בקורונה הזו העולם קובר את מתיו, שהולכים לעולמם לבד, ללא מעגל קרוביהם סביבם, ללא פרידה.
בפסח הזה, נהיה הרבה פחות מוחצנים והמוניים. נשב בבתים בתאים משפחתיים מצומצמים ונהגה אולי, רק אולי, במכות שהטלנו על עצמינו ושהביאו למצב הזה בו אנו נמצאים. תוסיפו פרשנות חתרנית משלכם/ן לעשר המכות, ונהלו סדר שלא כהלכתו, אלא סדר אנושי – כהלכתכם/ן.
כן כן, נכון, הוא עולמי, המצב. הוא הבעיטה הכי גדולה שנתן כדור הארץ במפשעתה של הגלובליזציה הקפיטליסטית והתאגידית, שרואה בכולנו ובכל מה שקיים בעולם משאב לעשיית רווחים. אם יש מצב שהבעיטה הזו תושיב אותנו רגע להתארגנות על משטרים סולידריים יותר, אולי הרווחנו ממנה משהו.
חנה בית הלחמי
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת
תגובות