על הקשר בין הרב שריקי, "קוד הלבוש" בבתי הספר והאונס באילת | הטור של חנה בית הלחמי

המונח "תרבות האונס" מתייחס לתרבות שמוכוונת כולה להחפצה וניצול מיני של נשים, כנורמה מקובלת. יש מקומות בהם זה בא לידי ביטוי ישיר, כמו למשל בזנאות: גברים שמשלמים לאישה בזנות על מנת לאנוס אותה בתשלום, וכולם עד האחרון שבהם אנסים ברשות ומקבלים לגיטימציה ציבורית, חברתית, מוסרית ואף הקלות מפליגות מהחוק. האישה מוצגת (במצג שווא, יש לומר), כמי שבחרה לעסוק בזנות כמקצוע רווחי, למרות שרובן המכריע הגיעו לזנות פשוט כי היה אנס כלשהו שניצל אותן וסירסר אותן לחבריו מתחת לגיל ההסכמה, או כתוצאה מטראומה קשה של פגיעה מינית ואלימות שספגו בילדותן. יש מקומות בהם זה בא לידי ביטוי באופן עקיף, כמו למשל בניצול סמכות רוחנית או סמכות בכלל לשם תקיפה מינית של נשים.

אם יש בשורה טובה בסיפור הזה, היא שבעידן ה- MeToo# מי שנתפס משלם על כך מחיר, גם אם לעתים נמוך מדי ומאוחר מדי. אבל הרוב לא מגיעים למיצוי דעת הציבור או למיצוי הדין. הרוב, פוגעים וממשיכים לקורבן הבא. תמונת הנושא שלי בפייסבוק, מאז האונס הקבוצתי באילת של נערה בת 16 על ידי אוסף טורפים אלימים, הוא של "הסטיקריות" (חפשו בפייסבוק: HaStickeriot), עם הכרזה: "מדוע כל אישה מכירה אישה שנאנסה אך אף גבר לא מכיר אנס". ותחשבו על זה. בלי תירוצים בבקשה.

תרבות האונס זה גם בתי הספר ששולחים נערות בשורטס הביתה, לעתים תוך השפלתן הפומבית. זוהי השנה הראשונה בה אין לי אף ילד/ה במערכת החינוך, אולם בחרתי להמשיך לעסוק בנושא המזעזע הזה. מזעזע פעמיים: פעם מעצם הסקסיזם והמיצוב הפדופילי של ילדות ונערות כגוף המעורר מחשבות על זיונים, ופעם שנייה, שנשים הן לרוב אלו שמשמשות סרסוריות לדבר עבירה. ממש קונספט "שפחות הפטריארכיה". ידעו כל מורה, מחנכ/ת, סגנ/ית, מנהל/ת שזה מה שהם/ן. ולא, אין למישטור המכנסיים שום קשר לקוד לבוש.

מה עוד היה לנו השבוע? אה, כן – ה"רב" שריקי. צ'מעו: עוד לא נולד הרב שיוכל לאבחן סרטן שד או לגרום לפוריות או להביא לזיווג, אלא אם הוא גם כירורג שד או גניקולוג או שדכן מקצועי. תפסיקו ללכת לרבנים. אתן/ם יודעות/ים טוב מהם איך לנהל את חייכן/ם. תפסיקו להאמין בהם או להם. כשיש רב ש"מתמחה" בנשים או בצניעותן, תחשדו בו. תשאלו שאלות: למה הוא כל כך אובססיבי לגבי נשים? מה לגבר חרדי ולהתמחות ביזארית על גבול הסטייה באבריהן המוצנעים של נשים שאינן אשתו? גם כשרב הופך לתעשייה, תחשדו בו. כשיש רב סלב, תחשדו בו. כשרב מסוים הופך לאופנתי, ל"טרנד", זה די ברור שהוא שרלטן. רב, שמושחתי ומושחתות הממשלה עולים/ות אליו לרגל, תברחו ממנו כל עוד נפשכן/ם בכן. רב שמייחס לעצמו (או גורם לאחרות/ים לייחס לו) תכונות על טבעיות כמו רנטגן, אולטרסאונד, ראייה על חושית או תיקשור, די ברור שהוא רמאי. וככל שאני מטילה ספק גדול בכל מוסד הרבנות, הרי שדי ברור שרב אמיתי, הוא בנאדם, לפני הכל, ואז גם מורה רוחני ומורה דרך. לא סלב, לא מייחס לעצמו תכונות על טבעיות, לא אובססיבי על כלום, מגלה אחריות כלפי צאן מרעיתו. ואם יש לכן ספק לגבי רב כלשהו, אז אין ספק. כל מה שאמרתי כאן, נכון גם לגברים שממנים את עצמם לגורו רוחני לנשים ובכלל.

זה המקום לקנח בציון לשבח והערכה לכל מי שמנסות ומנסים למגר את תרבות האונס, ולאישה צעירה אחת שהשיגה השבוע הישג גדול במיוחד. שמה יעל שרר, היא "שלנו" מהשרון, מכפר סבא, מייסדת ומנהלת "הלובי למלחמה באלימות מינית", ובזכות מלחמתה העיקשת, החכמה והשיטתית לאורך שנים הודיע השבוע משרד הבריאות שיפתח "חדר אקוטי" בבתי חולים ברחבי הארץ. "חדר אקוטי" הוא חדר אליו מגיעות נאנסות מיד אחרי האונס לטיפול רפואי וללקיחת דגימות, שישמשו מאוחר יותר להגדלת הסיכוי לאיתור ולמיצוי הדין עם האנס.  שאפו ליעל ולצוות שלה.

באשר לאנסים מאילת ולכלל הגברים המבצעים אונס בכל תצורה שהיא, רק אומר שאינני שותפה לאלו המייחלים לעונש מוות או כריתת איברים (אני נגד שניהם, זה לטור אחר). רק שכולנו בני תמותה, ותקוותי העמוקה היא, שעד בוא יומם, יסבלו לפחות כמו אותן נשים להן הם הסבו סבל.

חנה בית הלחמי. צילום: עידו רימון

חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה