צילום אילוסטרציה רויטרס

השותפה הערביה שלי במעונות לימדה אותי לצאת מהתבנית | הטור של ליאת קמחי

מי שלא מחייך אלי הוא לא נחמד. יפה שווה טיפשה. היצר ההישרדותי הקדמון שלנו הפך במרוצת השנים למערכת אמונות מגבילה שמפלגת ביננו. זה לא חייב להיות ככה

פורסם בתאריך: 18.6.20 14:41

כמה קל ונוח זה לשים אנשים בתבניות. מי שלא מחייך אלי הוא בנאדם לא נחמד. אם הגבר לא שילם בדייט הראשון הוא קמצן. יפה שווה טיפשה. לכל אחד ואחת מאיתנו יש סט של תבניות שאיתן אנחנו מסתובבים בעולם ומכיל את אמונותינו הקדומות על כלל האנושות. לא חבל?

התבניות הללו הן יצר הישרדותי. מטרתן להיזהר מסכנה אורבת בקלות ולהתגונן מפניה. כי אם נדע להיזהר ולהתרחק מהשונה לא יאונה לנו כל רע. אבל היצר ההישרדותי הקדמון שלנו הפך במרוצת השנים למערכת אמונות מגבילה שמפלגת ביננו. במקום שיהיה לנו טוב אנחנו ממררים לעצמנו את החיים.
אם נתייחס אל כל אדם כאדם, ולא כקבוצה המשתייכת לעדה, מגדר, צבע, נטייה מינית, קבוצה פוליטית, אמונה – נוכל להכיר עוד בנאדם בחיינו. ולא סתם, אלא מישהו שהוא שונה לגמרי מכל מה שאנחנו מכירים. שילמד אותנו דברים שמעולם לא שמענו עליהם. שלא היה לנו מושג שקיימים. ואולי דווקא להפך, נגלה שלמרות השוני שקיים על פניו אנחנו גם דומים. אני יודעת שזה קשה להתגבר על התבניות המפלגות. אבל אפשר לנסות. קצת בכל פעם.

בתקופת האוניברסיטה גרתי במעונות ואחת השותפות שלי היתה ערביה מוסלמית. מעולם לפני כן לא ניהלתי שיחה אישית עם ערבי או ערביה. מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר בכחמישית מאוכלוסיית המדינה. ובכל זאת לא הזדמן. החיים במחיצתה באותה השנה פתחו לי את העיניים. גיליתי כמה זה מורכב להיות ערביה וגם לרצות לצאת לבלות ולדעת שאי אפשר. כמה זה קשה גם ללמוד באוניברסיטה וגם לעבוד בשתי עבודות במקביל כי אין בכלל תמיכה מהבית ועדיף שתחזור לכפר. כמה זה מבאס לרצות בן זוג ולחשוש שמישהו יראה וילשין לבני המשפחה. החלום הכי גדול שלה היה בזמנו שניסע לתל אביב ונצא לרקוד בלי שאף אחד יכיר אותה.

גם אני חוטאת כמובן בתבניות. זה הרי כל כך טבעי להניח הנחות על אנשים על סמך משפט שהוציאו מהפה או פעולה אחת או שתיים שעשו. בריאליטי זה ניכר בקלות: לשנוא היום את הדוגמנית המפונקת ואת חתול הרחוב האלים, ובפרק הבא דווקא לחשוב שאולי הם לא כל כך נוראיים כי פתאום הנסיבות השתנו והתכונות הטובות שלהם מתבלטות. או לחשוב שבני הזוג שהתחתנו על עיוור מאמללים אחד את השנייה ובפרק שאחרי לרצות שיישארו יחד באושר ובעושר עד עצם היום הזה כי הם ממש מתאימים.

מה שעוזר לי להימנע משיפוטיות כלפי אנשים זה לזכור שאין לי באמת מושג מה עבר עליהם. אין לי מושג מה קרה להם בעברם שהביא אותם להיות מי שהם ולנהוג כפי שהם נוהגים היום. אולי חמוץ הפנים פוטר בדיוק לפני שעה. ייתכן שהגבר הקמצן קיבל ייעוץ גרוע מחבר אסרטיבי, והיפה התרגלה ללהג שטויות כי הבינה שזה מה שמצפים ממנה ועל זה משלמים לה כסף. ואולי גם לא. אז מה?

ליאת קמחי. צילום מתוך עמוד הפייסבוק

ליאת קמחי


הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה


תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר