קארי פכטר
"חיסון נגד שפעת מתחלק לשתי קצוות בעיקר, רופאים טוענים שכדאי להתחסן במיוחד כאשר מדובר באנשים מבוגרים עם מערכת חיסון לא חדה במיוחד ולתינוקות , מאידך רבים טוענים שהחיסון לא עוזר כי יש בו חומר מוחלש עם המחלה עצמה . קשה שלא לקבל את עמדת הרופאים שהרי הם אלו האמונים על בריאותינו וחשוב להקשיב להם, יחד עם זאת אף שאינני רופאה אני חושבת שכל אדם אחראי לעצמו ולבריאותו ואף שעמדת הרופאים מציעה לחסן את כלל האוכלוסייה אני מכירה רבים שלא התחסנו ולא נדבקו מעולם. מאידך היו מקרים של אנשים שהתחסנו וכן נעשו חולים. יש מקרים שקשה להכריע מה עדיף או מה כדאי ונכון , במקרה דנן אני סבורה שכל אזרח בעל יכולת לקבל החלטה אישית יחשוב מה כדאי לו לעשות וכל אחד ואחת יפעלו בהתאם לנתונים שהם מכירים. הרי כל הזמן יש פרסום לעניין חשיבות החיסון ואם למרות זאת מחליטים אנשים שלא להתחסן זו זכותם הבלעדית. אפשר להציע אבל לא לחייב וכאשר לא מדובר בחובה כמו תרומת דם יש להשאיר את שיקול הדעת לאזרחים. כמובן חובה על הרפואה למצוא פתרונות לבעיה מבחינה עקרונית ולא להעביר את האחריות לאזרח. מערכת הבריאות זקוקה לתקציבים גדולים יותר כדי שניתן למנוע תחלואה שלא לצורך ולפעול למציאת פתרונות גם במחקר ובהגדלת עניין הידבקות במחלות בבתי החולים, צמצום ימי אשפוז ועוד". (קארי פכטר היא פעילה חברתית).
גלית צימרמן וינשטוק
"אני בעד כל החיסונים שמציע משרד הבריאות. סומכת עליהם בעניין הזה. כולל חיסונים לילדים, כולל חיידק הפפילומה וכמובן שפעת. אני מאמינה לסטטיסטיקה של משרד הבריאות בנושא זה ונוטה להתייחס בחשדנות לסיפורים של אנשים פרטיים על כך ש 'מעולם לא חליתי עד שלא קיבלתי את החיסון'. אנחנו מתבגרים, הוירוסים נעשים יותר ויותר עמידים, ולכן אנחנו יותר חשופים משנה לשנה. חוץ מזה שאף אחד לא יכול להוכיח שהוא נהיה חולה מהחיסון. תמיד יכול להיות צרוף מקרים אומלל. ולכן אני אומרת: למה להסתבך בצרות כשאפשר להימנע מכך? וכך כל שנה אני מתחסנת, הילדים שלי מחוסנים ואני משפיעה על מי שאני יכולה ללכת להתחסן".
(גלית צימרמן וינשטוק היא עובדת סוציאלית ומנהלת הוסטל לנפגעי נפש)
שני דימנט
"שפעת היא מחלה חריפה של דרכי הנשימה, שנגרמת מווירוס השפעת (Influenza). הווירוס עובר שינויים תכופים וקבועים, דבר המקשה על מערכת החיסון לזהות אותו ולכן הוא מדביק גם מי שנדבקו בו בעבר וגורם לתחלואה עונתית. חיסון השפעת הוא חשוב ובהחלט ממליצה להתחסן מידי שנה על מנת למנוע תחלואה של המחלה שעלולה להתפתח ולהסתבך. יחד עם זאת וממחקרים שנעשו התגלה כי דווקא קבוצות הסיכון שהם תינוקות/ ילדים עד גיל חמש וקבוצות הגיל מעל 65 ומעלה- חיסון השפעת יעיל אך במידה נמוכה ביחס לשאר קבוצות הגיל. הקבוצה המוגנת ביותר הינה ילדים החל מגיל 5-17 אשר לומדים ומקבלים את החיסון באמצעות מערכת החינוך עם יעילות של כ-70%. ארגון הבריאות העולמי מייחס את העדיפות הגבוהה ביותר לחיסון נשים הרות, ולאחריהן קבוצות סיכון אחרות כולל ילדים בגילאי שש ומעלה, שלהם יש את שיעורי התפרצות השפעת השנתית הגבוהים ביותר והם התורמים באופן משמעותי להתפרצות שפעת. בסופו של יום זוהי החלטה שלנו אך בהחלט ממליצה להתחסן".
(שני דימנט, תושבת רעננה ופעילה במועצת הנשים של העיר)
שלומי חננאל
"מחלת השפעת מורכבת מוירוסים וחיידקים אשר מידי עונה קיץ או חורף מרכיבים מערכות התקפיות על מערכת החיסון האישית ותוקפות בצורות שונות את גופינו. בשנים האחרונות התקפות הללו התחזקו ונוצרו מחלות קשות עד תמותה. השפעת הינה מחלה שיכולה לגרום לדלקות ריאות ומעבר למחלות עונתיות לגרום לנזקים בלתי הפיכים. הדעות במחלוקת בעניין חיסון הינם לגבי הסיוע ומניעת היווצרות המחלה או שאינו מצליח להתנגד לעוצמת החיידקים המצדדים בעד סוברים שנדרש להתחסן עקב נזק בריאותי ואף כלכלי של אובדן ימי עבודה וכו'. נדרש להתייחס לילדים בגילאים שונים שתצורת העברת המחלה יותר שכיחה אצלם בכיתות וגנים עקב שיעול בסביבה סגורה ומגע ללא שטיפה העברת המחלה ובצירוף וירוסים בעוצמה רבה. לטעמי הדבר אינו מזיק ואף רצוי עקב זמן התחסנות הגוף מיום הזריקה עד עונת החורף והמחלות הנ"ל . כמובן , שנדרש להתייעץ עם רופא משפחה באופן אישי לפני חיסון שפעת ובכלל".
(חננאל שלומי הוא הבעלים של בית הקפה אחוזת הלחם)
תגובות