אחוזה א’ ניו יורק
שנים אחדות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כשהגירת יהודים ממזרח אירופה לארצות הברית הייתה בעיצומה, נתגלו בקרב הציונים שבאמריקה ניצנים ראשונים של רעיון ארץ-ישראל. באותה תקופה קמה בין היהודים בני המעמד הבינוני חברה בשם “אחוזה”. החברה הציבה בפני חבריה מטרה , התיישבות בארץ-ישראל. ביולי 1912 נוסדה בעיר ניו-יורק, חברת “אחוזה א’ ניו- יורק”.בשנת 1920, הגיעו לארץ שני חברי הקבוצה לבדוק אפשרות רכישה קרקעות להתיישבות בארץ. לבסוף החליטו לרכוש כ- 5,000 דונם קרקע בשרון, סמוך לכפר סבא.
רעננה הופכת ממושבה למועצה מקומית
בשנת 1931 התמנה ברוך אוסטרובסקי ליו”ר המועצה המקומית רעננה. באוקטובר אותה שנה הסכימו לפנות לשלטונות הבריטים בבקשה רשמית, להעניק לרעננה מעמד של מועצה מקומית. בשנת 1936 הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על רעננה כמועצה מקומית עצמאית בעלת חוקה ותוקף מוניציפלי. ברוך אוסטרובסקי התמנה רשמית כראש מועצה.
רעננה הופכת ממושבה לעיר
בתאריך 18.11.1980 התכנסה המועצה המקומית ברעננה, בראשותו של בנימין וולפוביץ’, והחליטה פה אחד לפנות אל שר הפנים בבקשה לשנות את מעמדה של רעננה ממושבה לעיר. חצי שנה לאחר מכן, בעקבות קבלת כל האישורים המיוחלים, התכנסה שוב מליאת המועצה המקומית ב-10.6.1981 לישיבה חגיגית בה הוכרזה רעננה לעיר. לאחר 59 שנים בהם רעננה הייתה מושבה מתפתחת מוקפת פרדסים ושטחים ירוקים, הפכה לעיר ששומרת על הצביון הירוק.
צילום ארכיון רעננה
יצחק שקולניק ז’’ל
ראש המועצה המקומית רעננה בשנת 1960, יצחק שקולניק ז”ל, נולד בשנת 1908 בעיירה צ’רנובצה שברוסיה. בנעוריו הצטרף לתנועה ציונית, למד עברית ונטל חלק פעיל בפעילות ציונית. בשנת 1928 עלה ארצה בעקבות אחיו הבכור חיים.בדצמבר 1928 הגיעו יצחק וחיים לרעננה שמנתה אז כחמישים משפחות. שקולניק נפטר ב-1990.
מיכאל פסוויג ז’’ל
ראש המועצה, מיכאל פסוויג ז”ל, נולד ב1916 באוסטריה. ב-1948 עבר להתגורר ברעננה ושימש כמזכיר מועצת הפועלים המקומית. הוא כיהן פעמיים כראש המועצה. ב-1961 היה סגן ראש משלחת ישראל בגרמניה והחל מ-1965 כיהן כמנהל “יכין חק”ל” וכיו”ר מועצת המנהלים שלה. פסוויג נפטר בשנת 2008
בנימין וולפוביץ ז’’ל
ראש עיריית רעננה, בינימין וולפוביץ’ נולד בשנת 1923 בפולין. בשנת 1969 נבחר ליושב ראש המועצה המקומית, וכיהן בתפקיד במשך כעשרים שנה, עד שנת 1989, כשבשנים 1981-1969 שימש כיושב ראש המועצה המקומית, ומשנת 1981, בה הפכה רעננה לעיר, ועד שנת 1989, בה תמה תקופת כהונתו, שימש כראש עיריית רעננה. וולפוביץ’ נפטר בשנת 2010.
ברוך אוסטרובסקי ז’’ל
ראש המועצה הראשון ברעננה, ברוך אוסטרובסקי, נולד בשנת 1890 ברוסיה. הוא היה ראש המועצה הראשון ברעננה, אשר עמד בראשה במשך 28 שנים. את הקמת התיכון הראשון ברעננה הגה ותכנן אוסטרובסקי, אך לא זכה לראות את הקמתו. תיכון זה נקרא בהמשך על שמו. אוסטרובסקי נפטר בשנת 1960.
ברוך אוסטרובסקי. צילום: ארכיון רעננה
שמואל אנקר ז’’ל
שמואל אנקר ז”ל נולד בשנת 1891 בפולין. לאחר שחקר ובדק היכן מצויה אדמה טובה לחקלאות, רכש מחברת אחוזה א’ שטח אדמה בן 50 דונם ברעננה. ארבע שנים לאחר בואו לארץ מכר את 50 דונם האדמה וקנה 25 דונם מול השטח שהוא כיום רחוב בר-אילן. יחד עם שותף שהיה אופה מקצועי, הקים את המאפיה הראשונה של המושבה, “מאפיית אנקר”, ברחוב אחוזה 127 פינת רחוב רזיאל של היום. אנקר נפטר בשנת 1947 ערב הקמת המדינה.
ד"ר פניה לבובה
בראשית שנת 1925, לאחר בחירת ועד המושבה ברעננה, הוחלט לבוא בדברים עם “הדסה” ולהיעזר בשרותיה. בחוזה על מתן שירותי-רפואה לתושבי המושבה, אשר נחתם עם “הדסה” נקבע, כי המושבה רענניה תקבל את שרותיה הרפואיים יחד עם עין-חי, כפר-סבא והרצליה. הרופאה ה”אזורית”, ד”ר פניה לבובה, עולה חדשה מרוסיה, קיבלה את המרפאה במקום.
אברהם פרידמן
מייסד המושבה, אברהם פרידמן, נולד בשנת 1902 בעיירה גלומצ’ה, אוקראינה. בשנת 1924 הצטרף לבני משפחתו שהתיישבו ברעננה שנה קודם לכן יחד עם עשר המשפחות הראשונות שייסדו את המושבה. המשפחה רכשה 38 דונם אדמה מחברת אחוזה א’ והחלה לתכנן את הקמת המשק. יחד עם חברים נוספים שקד אברהם להקמת “ועד חקלאי רעננה”. במשך שנים כיהן כיו”ר הוועד החקלאי. באותה עת מונה ל”מוכתר” המושבה – מתווך בין השלטון הבריטי לחקלאים – לימים המוכתר האחרון של רעננה. פרידמן נפטר בשנת 1981.
ציפמן דוד
חבר ועד המושבה והמועצה, דוד ציפמן נולד בשנת 1911, בעיר באוקראינה. בשנת 1929 הגיעה המשפחה לגור ברעננה והוא היה חבר ועד המושבה, חבר מועצת הפועלים ולימים חבר המועצה המקומית. 13 שנים היה סגן ראש המועצה, היה חבר המרכז החקלאי. הקים ברעננה את אגודת פועלי הבניין ואת קרן הביטוח לפועלי הבניין.
נחמיה תנא
נחמיה תנא נולד ברעננה לחקלאים, ציפורה תנא ז’’ל ‘יקירת העיר’ רעננה, ושמואל תנא ז’’ל, שהקימו בשנת 1939 במושבה משק חקלאי מפואר. בשנת 1977, הפך נחמיה שותף במשק החקלאי ונרתם לפעילות ציבורית במרכז התאחדות האיכרים, כיו’’ר עמותת ‘וועד חקלאי רעננה’ וכיו’’ר לשעבר של הוועדה החקלאית העירונית. היה בין יוזמי הקמת ‘’המוזיאון החקלאי” ומעורב עד היום בפעילותו.
הקמת מלון "פיתוח"- המלון הראשון ברעננה
המלון הראשון ברעננה הוקם בשנת 1950 על-ידי חברת פיתוח ונוהל על-ידי רחל וחיים בק ז”ל והיה ממוקם ברחוב רבוצקי. במקום נערכו כנסים, חתונות של בני רעננה, מסיבות, ליל סדר מסורתי ונשפי פורים. המלון נסגר בשנת 1971.
צבי קניג
שליח ציבור לאורך 35 שנים ברעננה בהן כיהן ברציפות, כחבר מועצה, סגן ראש עיר וראש אגף החינוך.
קניג הטביע חותם בחיי העיר בהקמת תשעה בתי ספר, עשרות כיתות, גני ילדים, מעונות יום, צהרוניות, אולמות ספורט ובתי כנסת, הקים את ספריות בתי הספר. ייסד את רשת ‘בתי התלמיד’, את ‘כיתות אתגר’ למניעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך. יזם והקים את תזמורות בתי הספר, יסד את ‘המרכז למוסיקה לגיל הרך, את תזמורת הנוער העירונית ואת ‘המרכז העירוני למוסיקה’. פיתח את המחלקה לחינוך מבוגרים ואת מרכז ההשכלה למבוגרים.
יהודה פירס
שכונת פירס הסמוכה לרחוב השחר נוסדה בראשית 1946 על ידי הנדבן יהודה פירס ובה התיישבו 60 משפחות. מאחר שחלק מהתושבים היו עולים חדשים והתקשו לבטא את המילה פירס קראו לשכונה “שכון פרץ”.רוב תושביה הותיקים של שכונת פרץ הגיעו ארצה מתימן. בתחילת שנות הששים עם העלייה מצפון אפריקה, הורחבה השכונה ועד היום היא נקראית שכונת קרית שרת על שם משה שרת. הרחוב שנבנה על אדמת פירס נקרא רח’ פרץ – פירס.
קרית שרת צילום ארכיון רעננה
הקמת המעברה בכפר נחמן
בשנות ה-50 הוקמה מעברה על אדמות כפר-נחמן. המעברה אוכלסה בעולים חדשים והמקום היה מרוחק מאוד מהמושבה, דרך הגישה לא הייתה נוחה, וחסרו במקום הצרכים הבסיסיים. בשנות ה-60 חוסלה המעברה.
מעברת כפר נחמן צילום ארכיון רעננה
הקמת שיכון חיילים משוחררים ומחנה עולים
בראשית שנות ה-40, ליאון סניור, הודי מדרום אפריקה, קנה חמישים דונם מידי ערבי שהיגר מהארץ. האדמה השתרעה בקצה רחוב מוצקין לכיוון צפון מערב. חלק מהשטח הוקצה לשיכון לחיילים, ממשוחררי מלחמת העולם השנייה ועל החלק האחר הוקם “מחנה העולים”. במחנה היו כמה צריפים ובניינים אך בעיקר היו אוהלים. בשנת 1947 הגיעו העולים החדשים הראשונים למחנה. בקצה המערבי, על הגבעה של המחנה הוקם מגדל-מים, לספק את צרכי המחנה. במשך שנות ה-60 הופנו העולים למגורי קבע ברעננה וברחבי הארץ.
שכון חיילים 1948 צילום ארכיון רעננה
הקמת אולם מופת וקולנוע אורות
על יסודות בית הפועלים שהונחו כבר בשנת 1934 הוקם בית הקולנוע הראשון במושבה. בשנות החמישים הוקם במקום קולנוע אורות שהיה אולם הקולנוע היחיד בעיר. יום לפני פתיחתו קרס הגג של קולנוע אורות והוא נבנה מחדש. באמצע שנות ה-80 שופץ המבנה והפך לאולם מופ”ת. בשנת 2005 מכרה ההסתדרות את האולם ליזם פרטי, אך בשל ריבוי בתי הקולנוע שנפתחו בסביבה, לא הצליח מופת למשוך אליו קהל והוא נסגר כעבור שנה. בשנת 2016 נהרס הבניין.
הקמת בית חינוך כפר בתיה
כפר הנוער אמי”ת כפר-בתיה נוסד אחרי מלחמת העולם השנייה ככפר לילדים ניצולי שואה. הוא קרוי על שם בתיה גוטספלד ז”ל, נשיאת הסתדרות נשי המזרחי בארצות הברית, אשר הובילה להקמת כפר הנוער בשנת 1945. לימים נוסף לשם הכפר גם השם אמי”ת על שם הארגון החינוכי המפעיל את רשת מוסדות החינוך הדתיים. כיום נמצאים בכפר חמישה מוסדות חינוך שונים, וכן פנימייה ובתי כנסת.
כפר בתיה תחילת שנות החמישים. צילום: ארכיון רעננה
הקמת ישיבת בני עקיבא
ישיבת בני עקיבא רעננה היא מהוותיקה בישיבות התיכוניות בארץ והוקמה לפני כ-60 שנה. הישיבה חווה בשנים האחרונות התפתחות וצמיחה משמעותית ולומדים בה כיום כ-500 תלמידים.
הקמת בית לוינשטיין
המרכז השיקומי בית לוינשטיין, נוסד בשנת 1945 ונקרא על שם יצחק לוינשטיין ז”ל, מראשי קרן הנכות של ההסתדרות. תחילה פעל בית לוינשטיין כבית חולים למחלות ריאה ושחפת. בנייתו של בית החולים הסתיימה בשנת 1974.
חנוכת בית לוינשטיין 1953. צילום: ארכיון רעננה
הקמת האמפיתאטרון
האמפיתאטרון הוקם בשנות ה-50 על קרקע ציבורית לרווחת הציבור ונועד לשמש להתכנסויות ציבוריות לאירועים מרכזיים ולמופעי בידור במושבה של אותם ימים, שמנתה כ-5,000 נפש. בין האירועים החשובים בתולדות המושבה נערכו בו. משגדלה אוכלוסיית המושבה, הוסיפו בין השורות ולפני הבמה לוחות עץ ובלוקים והגדילו את מספר מקומות הישיבה לכ-5000. מאז ראשית שנות ה-80 נפסקה בהדרגה הפעילות במקום ובשנים האחרונות האמפי מוקדש בעיקר להופעות.
האמפיתיאטרון 1968. צילום: ארכיון רעננה
משה מגד
בשנת 1925 עבר לרעננה משה מגד והפך למורה המוסמך הראשון במושבה ופתח את כיתת הלימוד הראשונה בעיר. הלימודים התקיימו בצריף ובשנת 1926 הוחלט להעביר את הצריף ל”בית העם” שהיה ממקום במרכז העיר.
ישיעהו ברטוב
עם המעבר לבית העם ועם ריבוי האוכלוסייה הוחלט ב-1928 לפנות לחברת אחוזה שיממנו מורה נוסף, והמורה שהתקבל היה ישעיהו ברטוב. ב-1929 ועד המושבה החליטו למנות את ברטוב למורה הראשי והוא שימש כמנהל בית הספר בין השנים 1929-1934
הקמת בית העירייה
יסודותיו של בית העירייה הונחו בשנת 1925. בשנת 1927 החל הבניין לשמש את הציבור כבית העם. הבניין שימש את כל צרכי היישוב , מזכירות, מרפאה, בית כנסת, בית ספר, גן-ילדים, דואר, אולם אסיפות, חדר תרבות וגם ועד המושבה התכנס בו. מאז שנות ה-30 נוספה לו קומה בחזית ושני אגפים לכיוון דרום והאולם הפך למשרדי העירייה.. כיום זהו הבניין המרכזי של עיריית רעננה ברחוב אחוזה 103. בשנת 2007 התקיימו שיפוצים נרחבים באזור הכניסה לבית העירייה, וכן הותקנה מעלית לצורך הקלה על הנגישות ללשכת ראש העיר.
הקמת בית "יד לבנים"
בית יד לבנים הוקם בתרומות של חברי “ההגנה” ברעננה כאשר כל אחד תרם לבנה. בהתחלה הכוונה הייתה להקים אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל תושבי העיר ובו אולם להתכנסויות. המועצה הוסיפה כספים ונלקחו הלוואות ותהליך הבנייה ארך כ- 12 שנה. השלב הראשון הסתיים בשנת 1987. בשלב זה הושלמה הספרייה, חדרי החוגים, האודיטוריום וכמובן אולם ההנצחה. בשלב מאוחר יותר נחנך מוזיאון “הראשונים” שהוקם להנצחת ראשוני רעננה. בתחילת שנות ה-90 נחנך היכל התרבות העירוני.
רינה בר טל
רינה בר טל היא האישה הראשונה שנבחרה למועצת העיר בשנת 1983. מאז שנבחרה, ולאורך 16 שנה, מילאה שורה של תפקידים, ביניהם יו’’ר ועדת החינוך, חברת הנהלת העיר, סגנית ראש העיר, הממונה על אגף התרבות, הנוער והספורט ומ’’מ ראש העיר. מזה 11 שנים מכהנת בר טל כיו’’ר שדולת הנשים ישראל, חברת הנהלה במועצה הציבורית לבריאות האישה, במועצה הציבורית לקידום ספורט נשים ובוועדה המייעצת של הרשות למעמד האישה.
הקמת מרכז בקליטה
בשנות ה-70, בראשותו של בנימין וולפוביץ’, הוקם מרכז הקליטה, בין הרחובות השרון ואופסטרלנד. כ-150 משפחות היו הראשונים שהגיעו למרכז. הן באו לשהייה מוגבלת עד שיעברו למגורי-קבע במושבה. מרכז הקליטה בעיר מאכלס את העולים באופן זמני וכן האולפן לעברית מהווים נדבך חשוב בתשתיות הקליטה בעיר.
הקמת האוניברסיטה הפתוחה
האוניברסיטה הפתוחה הוקמה בשנ1974 ושנתיים לאחר מכן החלו הלימודים בה. האוניברסיטה הוקמה כדי לאפשר קבלת תואר ראשון לאנשים שאינם יכולים לעשות זאת במסגרת אוניברסיטה רגילה. האוניברסיטה מקיימת לימודים במעל 50 מרכזי לימוד בכל הארץ, ופונה לסטודנטים מכל הארץ, וכן מקיימת לימודים מרחוק באינטרנט. הקמפוס המרכזי של האוניברסיטה נמצא ברעננה.
עוזי כהן ז"ל
עוזי כהן ז”ל נולד בשנת 1952 למשפחה מרובת ילדים בת 14 ילדים. הוריו, נסים ומלכה כהן, עברו לרעננה כשהיה בן שנה וניהלו מכולת שכונתית. הוא כיהן כמ”מ וסגן ראש עיריית רעננה מטעם “הליכוד” בשנים 1990 – 2008. לאחר פרישת זאב בילסקי מראשות העירייה בשנת 2005 , שימש כהן במשך חודשים ספורים כראש העירייה בפועל מתוקף היותו ממלא מקום ראש העירייה. בשנת 2008 כהן נפטר.
עוזי כהן. צילום: ארכיון רעננה
נחום חופרי
ראש העירייה לשעבר, נחום חופרי, נולד בשנת 1952 בחדרה ועבר לרעננה ב-1993. הוא היה מנהל תיכון אוסטרובסקי בין השנים 1996-2003,וכיהן כראש העירייה בין השנים 2013-2005. בשנת 2003 נבחר לכהן כראש אגף החינוך בעיריית רעננה. במסגרת תפקידו יזם הכנת תכנית אב לחינוך לעיר, המיועדת לבניית החזון של העיר בתחום החינוך ותהווה תשתית למדיניות החינוך העירונית.
נחום חופרי. צילום תומר אפלבאום
יוסי כרשיש
בתחילת שנות ה-90, הרבה לפני עידן הבעלות הפרטית בכדורגל, הידרדרה הפועל רעננה עד לליגה ג’, הנמוכה ביותר בישראל. מהמקום הכי נמוך חילץ אותה בצורה מרשימה שחקן העבר של הקבוצה יוסי כרשיש, שמונה למאמן, הפיח רוח חיים מחודשת בקבוצה ואף זוכר ימים בהם צבאו על המגרש 3,000 איש, כמו שבמועדון הנוכחי לא השכילו להביא גם למעמד חצי הגמר. תחת כרשיש עלתה רעננה ארבע ליגות בחמש עונות ושבה ללאומית.
משה חסן
משה חסן ורעייתו אתי, הורים לשלושה ילדים, וסבים לנכדה, חוו טרגדיה קשה, עם מותו של בנם, רועי, בשנת 1998, בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי. מתהומות השכול הרימו הזוג חסן עצמם ובחרו להנציח את רועי בהקמתה של ‘קרן רועי לא אחסר’, שכולה קודש לרווחתם של ילדי רעננה.
הקמת פארק רעננה
פארק רעננה נחנך בשנת 1996 ושטחו 200 דונם. ברחבי הפארק נטועים 675 עצי נוי ופרי. אורך שבילי ההליכה והרכיבה על אופניים, המקיפים את הפארק, הינם כשני ק”מ. בעבר נדרשו תושבי חוץ לשלם דמי כניסה לפארק בימי שבת. עתירה שהגישה עמותת אדם, טבע ודין בעניין נדחתה, ובעקבות זאת תוקנה פקודת העיריות ונקבע בה כי אין לגבות דמי כניסה.
פארק רעננה. צילום: עזרא לוי
הפגנה נגד יצחק רבין בצומת רעננה
בחודש מרץ 1994, שנה לפני שנרצח, התקיימה הפגנה נגד ראש הממשלה יצחק רבין. במסגרת ההפגנה נשאו המפגינים ארון קבורה ועליו הכיתוב “רבין ממית את הציונות” ואחד המפגינים נשא חבל תלייה כרמז על הגורל הרצוי לראש הממשלה.
בחירתו הראשונה של זאב בילסקי לראשות העיר
בבחירות המקומיות, שנערכו במרץ 1989 נבחר לראשות עיריית רעננה זאב בילסקי, שמאז נבחר בשנית בשנת 1993, בשלישית בשנת 1998 וברביעית בשנת 2003. בילסקי כיהן כראש העירייה עד שנת 2005. ב-22 לאוקטובר 2013 נבחר פעם נוספת לראשות עיריית רעננה שזכה ב-71% מהקולות.
זאב בילסקי. צילום: יח"צ
הגמר של מכבי רעננה
בסוף שנות ה-90 הפכה הקבוצה לשם דבר בכדורסל הישראלי, בעיקר בזכות סדרת ניצחונות על מכבי תל אביב. רעננה סיימה פעמיים ברציפות כסגנית הליגה הסדירה, אך נוצחה פעמיים בחצי גמר הפלייאוף בידי הפועל ירושלים והפועל אילת. בעונת 1999/2000 הגיעו ברק פלג, גיא קנטור, קלי מקארתי, בורקו ראדוביץ’ וכמובן תומר שטיינהאור עד גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב, לפני שנוצחו 3:1 בסדרה ונותרו עם חופן מחמאות אך ללא תואר.
קוטלת עליות
בתחילת שנות ה-2000, קנתה לעצמה הפועל רעננה בזכות את התואר שבכותרת. הליגה הלאומית, הידועה ככזו שקבוצה ש”צריכה” את הנקודות גם זוכה בהן, נאלמה דום לאחר שבשנת 2003 הגיעה הפועל ירושלים למגרש בקרני במטרה לחגוג עלייה, אך גילתה משחק הקרבה רענני שהוביל לתיקו מאופס שמוטט את החלומות האדומים. גם קריית שמונה בעונה שלאחר מכן (2:2 בחוץ) וכפר סבא ב-2011 (1:1) גילו שמוקדם לחגוג כשפוגשים את רעננה.
אורן קרני
יו”ר הפועל רעננה בעבר, ניהל את הקבוצה בצוותא עם עו”ד שלמה שטרן ועלה עמה שלוש ליגות בארבע שנים. בספטמבר 2001 צפה באימון שגרתי של הקבוצה, אך בסיומו חש ברע, נלקח לביתו ובהמשך הובהל לבית החולים, שם נפטר מדום לב בגיל 51.
הקמת שכונת נווה זמר
שכונת נווה זמר נמצאת בצפון מערב רעננה ובה עתידות להיבנות בסך הכול 3,500 דירות שיגדילו את מספר התושבים בעיר בכ-20 אחוז. השכונה מתוכננת באופן מרווח יחסית, כשאופי הבנייה יהיה מבנה של כמה בניינים המשקיפים לחצר פנימית משותפת. הבניינים בשכונה יהיו בני עד שמונה קומות עם גגות רעים והם ייבנו בבנייה ירוקה.
נווה זמר. צילום: פרטי
הקמת שכונת נאות שדה
תוכנית הבנייה של שכונת נאות שדה היא התוכנית הראשונה שאישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברעננה עם קבלת המעמד של ועדה עצמאית. ב-2016 התחילו לבצע את עבודת התשתיות של השכונה והיא תכלול 406 דירות בבנייה רוויה, במבנים בני 6-9 קומות, וכן מגרשים למבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים.
הקמת שכונת נאות עוזי
בשנת 2013 הוועדה לתכנון ובנייה העניקה היתר בנייה להקמת שכונת נאות עוזי אשר תשמש כשכונה הראשונה שבה ייבנו דירות רק לשכירות ארוכת טווח. 25% מהדירות יהיו תחת פיקוח ממשלתי והשאר ישווקו בשוק החופשי.
הקמת שכונת 2005
שכונת 2005 ממוקמת בגבול הדרומי של רעננה והיא החלה להיבנות באמצע שנות ה-90. השכונה כוללת כ-1,400 יחידות דיור מתוכן כ- 1,100 דירות בבנייה רוויה וכ- 300 דירות צמודות קרקע. עד כה נבנו בשכונה, מכללה אקדמית, תיכון עירוני, אולם ספורט שכונתי, מעון יום תלת כיתתי ובקרוב יבנה בשכונה בית ספר יסודי וצמד גני ילדים, כן מתכוננת הקמת 2 בתי כנסת, ודיור מוגן ציבורי.
שכונת לב הפארק. צילום: אייל טואג
עזיבתו הכפולה של זאב בילסקי באמצע כהונתו
בשנת 2006 עזב זאב בילסקי את כהונתו כראש עיריית רעננה כאשר נענה להצעתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון’ ז”ל, לכהן כיו”ר הסוכנות היהודית. בתחילת שנת 2018 הודיע שר האוצר משה כחלון על מינויו של בילסקי ליו’’ר מטה הדיור הלאומי ובילסקי הודיע שוב כי יעזוב את תפקידו כראש העירייה לפני תום הקדנציה. ובאפריל 2018 בילסקי אכן עזב את תפקידו.
הקמת תיכון על שם רועי קליין ז”ל
רועי קליין ז”ל נולד ברעננה ונהרג בקרב בבינת ג’בייל במלחמת לבנון השנייה לאחר שזינק על רימון כדי להציל את חייליו. בשנת הלימודים תשס”ח נפתח בית ספר תיכון דתי על שמו שהיה אלטרנטיבה עירונית דתית יחידה למוסדות החינוך הפרטיים בעיר. מיעוט נרשמים, בעיות כלכליות וחילופי מנהלים הובילו להחלטה לסגור את התיכון.
רועי קליין ז"ל
הקמת המשכן למוזיקה ואומנויות
בשנת 2003 הוקם המשכן למוזיקה ואומנויות במטרה לתת מענה לתלמידי מגמות המוזיקה והאומנויות בתיכון מטרו ווסט. עם הזמן הפך המשכן למרכז תרבות בעיר המארח אומנים, תערוכות וכנסים.
המשכן העירוני למוזיקה ואומנויות צילום: עזרא לוי
הבית של בנג’י
קרן בנג’י הילמן נוסדה לזכרו של רס”ן בנג’י הילמן ז”ל, אשר נהרג בכפר הלבנוני מרון א-ראס בתחילת מלחמת לבנון השניה ב-20 ביולי, 2006. המשפחה והחברים של הילמן הקימו את הקרן מתוך השאיפה לעשות מעשה משמעותי לזכרו. מטרת הקרן היא עזרה לחיילים בודדים ולאחר מחקר מעמיק , החליטה העמותה להקים את הבית של בנג’י, בית ייחודי וייעודי לחיילים בודדים לוחמים ומרכז הכוונה וליווי לכלל החיילים הבודדים, בעיר מגוריו של בנג’י, רעננה.
גרפיטי בבית הכנסת הרפורמי
בשנת 2014 נכתבו כתובות גרפיטי על קירות בית הכנסת הרפורמי ברחוב פרדס משותף ברעננה. החשוד נקשר למספר אירועים שבוצעו בין השנים 2014-2016 בהם ריסוס כתובות גרפיטי על בית כנסת הרפורמי ברחוב הפרחים ברעננה וכן ניסיון הצתה של בית הכנסת. האירוע היה על רקע דתי ממני שנאה וגזענות.
פיגוע באחוזה
באוקטובר 2015 אירעו שני פיגועים ברחוב אחוזה. בפיגוע הראשון מחבל דקר אדם אחד בתחנת אוטובוס. כמה דקות לאחר מכן אירע פיגוע שני כאשר מחבל דקר ארבעה אנשים מול בית לוינשטיין.
זירת פיגוע הדקירה ברעננה. צילום: דודו בכר
פיגוע בגן העלייה
בדצמבר 2015 אירע פיגוע דקירה בגינת השעשועים ברחוב אנילביץ’ בעיר. בפיגוע, דקר מחבל, בני זוג בני 45 שנפצעו באופן קל. לאחר מכן נמלט פצע המחבל אישה כבת 67 וברח לאחת הדירות ברחוב שם נתפס.
מיסיונרים ברעננה
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בלוד בשנת 2015 הוחלט לאפשר למיסיונרים לערוך אירוע הטפה והטבלה במרכז הספורט העירוני ברעננה. קיום הכנס הוביל להפגנה נגד המסיונרים שהובילה לאלימות.
פרוייקט הנת’’צ באחוזה
בשנת 2016 הצטרפה רעננה לפרויקט נתיב תחבורה ציבורית (נת”צ) כשעל פי התוכנית, יסומנו שני נתיבים לתחבורה ציבורית בצידו הימני בכל כיוון של רחוב אחוזה. הנתיבים לא יחפרו ולא יופרדו מהנתיבים הרגילים אלא רק יסומנו בצבע. ברוב שעות היום, שלא בשעות העומס, יהיו הנתיבים פתוחים לכלי רכב מכל סוג שהוא. להקמת התוכנית קמו גם מתנגדים רבים שלטענתם, התוכנית תגרום למצוקת חנייה יותר גדולה ממה שיש כיום, תפגע בבעלי העסקים באחוזה ותגרום לקיצור המדרכות.
עונת השיא של הפועל רעננה
עונת 2015/16 הייתה עונת השיא של הפועל רעננה. הזרים האלמוניים אוונס קאנגווה, עמנואל אמבולה וצ’אם ממאדו, הכישרונות המקומיים שניר שוקר ואלי בבייב וצמד ה”בנים” – בנימין את והבה פרחו תחת המאמן חיים סילבס והובילו את רעננה למקום השישי ולהופעה היסטורית בפלייאוף העליון, בחברת השמנה והסלתה של הכדורגל הישראלי. מועדוני פאר דוגמת מכבי נתניה והפועל תל אביב צפו בה באותה עונה מהפלייאוף התחתון.
הפועל רעננה. צילום: ארכיון רעננה
כביש 531
פרויקט תשתיות הכבישים הגדול ביותר הנבנה כיום בגוש דן, כביש 531, עתיד לשדרג את איכות החיים של כל תושבי השרון. הכביש יהיה אחד מכבישי הרוחב המרכזיים באזור השרון שיחליף את מסלולי הנסיעה בתוך הערים ויחבר את התנועה מכביש החוף לכביש חוצה ישראל, דרך נתיבי איילון. הכביש יקשר בין כביש החוף, כביש 4, וכביש חוצה ישראל, במרכזו ייסלל קו רכבת חדש ולצדו יוקמו שלוש תחנות רכבת חדשות.
כביש 531. צילום: ארכיון רעננה
הקמת מחלף רעננה- כפר סבא צפון
בשנת 2009 נפתח רשמית מחלף רעננה-כפר סבא צפון, המחבר בין הערים כפר סבא ורעננה עם כביש 4. המחלף הוקם כמענה לעומסי התנועה מהם סבל הצומת וכחלק מתוכנית כוללת למחלוף כל הצמתים בכביש 4 ממחלף מורשה וצפונה. בבניית הצומת הושקעה מעל 250 שקלים ומבנה המחלף הוא שילוב של צורת מחלף עלה תלתן ומחלף יהלום.
רצח יפתח גריידי
באפריל 2014 נהרג במהלך קטטה במועדון השש ברעננה החייל יפתח גריידי. במהלך אותו ערב, אירעה קטטה בין חבורתו של יפתח גריידי ז”ל ובן גניש, במהלכה גניש דקר את גרידיי עם סכין שלקח ממטבח המועדון. בית המשפט המחוזי בלוד גזר על גניש 15 שנות מאסר.
יפתח גריידי ז"ל. צילום: אלבום פרטי
הקמת מלון פרימיום מילניום, המלון העסקי הראשון ברעננה
ביוני 2017 הושק מלון פריום מילניום בפארק העסקים של רעננה. המלון משתרע על שטח של 12,000 מ’’ר וכולל 140 חדרים.
מלון פרימה מילניום צילום: יח"צ
ראש העיר הגאה הראשון בישראל
ב-15 למרץ 2018 , ברוב של 12 חברי מועצה, נבחר עו”ד איתן גינזבורג לראשות עיריית רעננה, עד לבחירות לרשויות המוניצפליות שיערכו בחודש אוקטובר הקרוב. בכך הפך גינזבורג לראש העיר הגאה הראשון בישראל. לגינזבורג ובן זוגו, זוג תאומים שנולדו באמצעות פונדקאית בארצות הברית.
איתן גינזבורג
אופיר פינס
אופיר פינס נולד ב-1961 בראשון לציון וכיום מתגורר ברעננה. פינס שימש כחבר כנסת,שר הפנים ושר המדע, התרבות והספורט מטעם מפלגת העבודה. בשנת 2010 הודיע פינס על התפטרותו מהכנסת ופרישה מהחיים הפוליטיים. לאחר פרישתו ייסד את המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב ומאז, הוא עומד בראשו. החל מ-2014, משמש יו”ר איגוד ההתעמלות.
משפחת אלפרון
ליעקב אלפרון ז”ל ואהובה יש שבעה ילדים והמשפחה מתגוררת ברעננה. מתוך 24 שנות נישואיו של הזוג אלפרון, ריצה יעקב מאסר בכלא של למעלה מ-15 שנה. בשנת 2008 חוסל יעקב בתל אביב כשרכבו מולכד והתפוצץ. עםהשנם הפכה אהובה לדמות ידועה ומוכרת ומנהלת עמוד פייסבוק עמוס עוקבים.
מימונה במשפחת אלפרון. צילום: מוטי קמחי
נועה קירל
הזמרת והשחקנית נועה קירל נולדה בשנת 2001 ברעננה. היא התפרסמה בגיל 13 בסדרת הדוקו-ריאליטי “פושרז” מבית HOT, שעקבה אחרי הורים שדוחפים את ילדיהם להצלחה בתחומים שונים. הקריירה המוזיקלית של קירל החלה בשנת 2015 כשהוציאה שיר ראשון בשם “מדברים” שנכתב על ידי הראפר איזי וזכה להצלחה. ומאז.. היסטוריה.
נועה קירל. צילום: עזרא לוי
גיל ריבה
העיתונאי ומגיש הטלוויזיה, גיל ריבה, נולד בשנת 1976 ברעננה. לאחר שנים בתל אביב הוא חזר לעיר הולדתו יחד עם אשתו, רונית זק ושלושת ילידיהם. את הקריירה שלו החל ריבה בשנות ה-90 ככתב בעיתון צומת השרון ולאחר מכן עבר לידיעות אחרונות, בו כתב שנים רבות את המדור “שליחות קטלנית”.
רוחמה רז
רוחמה רז נולדה כרוחמה זרגרי, לעולים חדשים מאיראן. עם קבלתה ללהקה צבאית שינתה את שם משפחתה לרז. בצבא שירתה רז בצוות הווי פיקוד מרכז ובין קטעי הסולו שלה בצוות בלט השיר “אי שם בבקעה”. כשעברה לצוות חטיבת הצנחנים, היה להיטה הגדול כסולנית “בארץ אהבתי השקד פורח”. רז זכתה בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1977, עם השיר “רקפת”.
רוחמה רז. צילום יח"צ
נפתלי בנט
שר החינוך נפתלי בנט נולד בשנת 1972 בחיפה וכיום מתגורר ברעננה. בנט הוא יושב ראש מפלגת הבית וחבר הקבינט המדיני-בטחוני. בשירותו הצבאי שירת בסיירת מטכ”ל, ומפקד צוות ביחידת מגלן. בעבר היה מנכ’’ל מועצת יש’’ע, וממייסדי התנועה ישראל שלי.
נפתלי בנט. צילום: אמיל סלמן
רוצים להישאר מעודכנים?
שולי נתן
הזמרת והמלחינה, שולי נתן, נולדה בשנת 1947 בלונדון בשם מרים שולמית בורנפרויד. כשהחלה את הקריירה המוזיקלית שלה, אימצה את השם נתן, שם נעוריה של אמה וקיצרה את שמה לשולי. הופעתה הראשונה היתה בתוכנית הרדיו “תשואות ראשונות” בשנת 1967 שם ביצעה את השיר “ירושלים של זהב” של נעמי שמר בפסטיבל הזמר .
דני ליטני
הזמר דני ליטני נולד בשנת 1943 בחיפה בשם דן ליטובסקי ומתגורר כיום ברעננה. בתום שירותו הצבאי הקים את להקת “הרווקים”. בשנת 1978 יצא התקליט הבכורה שלו “יחס חם” וב-1992 השתתף בסרטו עטור הפרסים של אסי דיין ז”ל, “החיים על פי אגפא”.
דני ליטני. צילום: צביקה גולדשטיין
אשר אלון
איש העסקים ויזם הנדל”ן היה מזוהה בתחילת דרכו הספורטיבית עם מכבי נתניה, אך בשנים האחרונות מתחזק בהצלחה ובתקציב לא גדול את הפועל רעננה בליגת העל. העונה רשם הבעלים הישג שיא עם העפלה היסטורית של רעננה לחצי גמר גביע המדינה. לאחרונה הצהיר כי הוא מעוניין באיחוד עם מכבי הרצליה מתחתית הליגה הלאומית.
אשר אלון. צילום: עזרא לוי
דמיאן רויטמן
שותפו של אשר אלון בהפועל רעננה ומי שמשמש כיו”ר הקבוצה. פחות נמצא בפרונט מבחינה תקשורתית, בטח ביחס לבעלים, אבל מעורב בכל פרט וברעננה מדגישים בכל הזדמנות שההחלטות במועדון מתקבלות יחד. דוגל בניהול שפוי ומחושב, לצד המאפיינים הבולטים של הקבוצה – מועדון חם, משפחתי ונטול לחצים דרך קבע בשל היעדר קהל.
אצטדיון קרני
המגרש הוותיק ברחוב קרן היסוד ברעננה שימש את הפועל המקומית עד עלייתה לליגת העל ונקרא על שמו של היו”ר קרני ז”ל. אלא שבליגת העל, כידוע, מדובר באופרה אחרת, והמגרש צר המידות שמכיל כ-2,500 מקומות בלבד, לא עומד בתקן של הליגה הבכירה. בצר לה, נאלצה רעננה לארח את משחקיה בכפר סבא בעונת הבכורה שלה בליגת העל ובהמשך נדדה לנתניה. הקבוצה הבוגרת משתמשת במתקן לאימונים ומי שמארחת בו את משחקיה היא בני רעננה מליגה ג’.
בני השרון
קשיים כלכליים בהם נתקלה מכבי רעננה בתוספת ירידת הליגה של בני הרצליה בסיום עונת 2001/2 הובילו ליצור הכלאיים שלא ממש התקבל בהבנה בקרב אוהדי שתי הקבוצות. על הפרקט היו לקבוצה המאוחדת מספר “כמעטים” עם שני גמרי גביע בהם נוצחה בידי הפועל ירושלים (2006/7) ומכבי תל אביב (2009/10). פעמיים גם העפילה הקבוצה לפיינל פור, אך בשתיהן נוצחה בחצי הגמר. פעם סיימה שלישית ופעם רביעית.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אפילו לא מילה אחת על חיים ברוידא ,עיתן לא אוביקטיבי