השמועות על התמודדותה של סגנית ראש העירייה, רונית וינטראוב, לראשות העיר החלו לרוץ בקרב עובדי העירייה ותושבי העיר כבר לפני כחצי שנה, אך וינטראוב החליטה לחכות ולהודיע רשמית שהיא מתמודדות לראשות העיר בבחירות הקרובות רק השבוע. "לכל אחד יש את הקצב שלו, את השיקולים שלו והתהליכים שהוא עובר בהתגבשות שלו", מספרת וינטראוב, "אני קיבלתי את ההחלטה בכובד ראש, דווקא בגלל שיש לי ניסיון עצום. אני מכבדת מאוד את התושבים וההכרזה שלי הגיעה עם הרבה כובד ראש. אני לא נשטפת אף פעם עם הזרם הכללי. אני הולכת עם הקצב שלי ועם העיתוי שאני בוחרת".
וינטראוב, ראש סיעת מרצ שזכתה בבחירות האחרונות בחמישה מנדטים, מכהנת היום כסגנית ראש העירייה והאחראית על תחום פנאי ותרבות. "אני הייתי בצוות המצומצם של ניהול העיר ובגלל זה אני יודעת מהי המשמעות של להיות ראש עיר".
מה דעתך על המועמדים האחרים?
"יש לי כל כך הרבה מה להגיד בעד עצמי ובעד הצוות שעובד איתי לאורך השנים, ואנחנו באים עם כל כך הרבה עשייה ודברים טובים שאין לי שום צורך לדון באף אחד. אני מאחלת לכל המועמדים ולמועמדת הנוספת, שננהל מערכת בחירות נקייה, טובה ואני מספיק בטוחה בעצמי ובמה שיש לי לתת ולכן בזה אני אתרכז".
במה תתרכזי אם תבחרי?
"הדרך שלי היא קודם כל דרך של ניסיון בעשייה שמתבססת על קבלות ועל למידה. אני למדתי את המערכת, ואין קיצורי דרך בהכרות המעמיקה איתה. זה כולל גם ללמוד מדברים שנראו לי פחות מוצלחים בדיעבד. יש דברים שאפשר לעשות רק בתפקיד ראש העיר. אני רוצה שהעירייה תעמיק את המעורבות שלה בחיים של התושבים. אם זה משפחות צעירות שאני רואה אותן מתמודדות עם הצורך לשלב בין קריירה למשפחה או ההתלבטות בין חוגי העשרה לפעוטון לבין היציאה לעבודה. אני גם חושבת שבנושא יוקר המחיה, בכל הנוגע למשפחות צעירות, חלק מהדרך להשאיר אותן בעיר היא אם הרשות המקומית תהיה יותר מעורבת בחיים שלהם".
את לא חושבת שדרך נוספת להשאיר אותם היא להפוך את העיר לידידותית יותר לצעירים מבחינת תרבות ובילויים?
"בנושא התרבות, הייתה לי פריצת דרך בחמש השנים האחרונות, כשכל מתקני התרבות נפתחו בשבת, צעירים היום יכולים לראות סטנד אפ ביום שישי בעיר, אבל זה לא מספיק. דבר ראשון שאני מתכוונת לעשות זה להגיע לרשימה חזקה ולקואליציה שתגיע להסכמה על חוק עזר שיבלום כל מיני בעיות כמו חוק המרכולים. כשראיתי את הבידוד של מרצ במצב הזה, הבנתי שיש דברים שאפשר לעשות רק ממקום של ראשות עיר. הדבר השני שצריך לעשות זה להגדיל את מספר מקומות הבילוי ולהחיות את המקומות שייפתחו בשבת. רק לאחרונה קיימתי פגישה עם מנכ"ל קניון רננים וביקשתי ממנו לבדוק אופציה לפתוח את הקניון בשבת. אין סיבה שקניון שבעת הכוכבים יהיה פתוח, ולא רננים".
את מרגישה שהעיר עוברת תהליך של הדתה?
"אני לא רואה את הציבור הדתי כמקשה אחת. ברור לי שלדאוג לזכויות הציבור החילוני לבלות בשבת כרצונו, שיהיה תרבות ופנאי בסוף שבוע, לא צריכים לפסול את היכולת של אנשים דתיים לחיות את אורח חייהם כרצונם. יש שוויון, יש חיה ותן לחיות, זה שאנשים מקבלים תרבות בשבת, לא צריך להפריע לאנשים שמתפללים בשבת. חייבים להבין את זה, זה תנאי, זה באמת בסיס לחיים טובים בעיר. אני אחראית במשך שנים על תרבות, על תנועות נוער, על שירותים עירוניים חינוכיים. בשירותים שסיפקתי, התחשבתי בכולם. הנושא של רעננה חופשית זה החופש של כל אחד לחיות כאוות נפשו. עיר ליברלית זאת עיר שמביאה כוחות טובים, זאת עיר שהולכת לחדשנות, זאת עיר שהצעירים רוצים להישאר בה. במשך כל הפעילות הציבורית שלי, פעלתי בעד בצורה פרו-אקטיבית כדי שיהיו פתרונות לציבור החילוני. זה שנציגים של סיעות דתיות מחליטים להפוך את זה למשהו נגד, כדי לבלוט אל מול הציבור שלהם, זה חוסר סובלנות".
את מדברת על פתיחות לגאווה ברעננה, אבל בכפר סבא, העיר הסמוכה, יתקיים מצעד גאווה. למה לא ברעננה?
"תראה, אני חושבת שהפעילות שאנחנו עושים היא פעילות טובה. דווקא הארגונים של הקהילה הלהט"בית שיושבים איתנו ויוזמים איתנו את התוכניות לאורך השנה, פחות מתייחסים לנושא של מצעד. אחד הדברים שאני מאוד רציתי שיקרה כאמירה, גם לנוער גאה וגם כאמירה ליברלית של סבלנות וקבלה, זה שבחודש הגאווה ייתלה דגל הגאווה".
אז למה באמת לא תולים דגלים בעיר?
"יש דגלים באירועים שאני אחראית בהם, במשרד שלי יש באופן קבוע דגל הגאווה, אבל כל הרעיון בקבלת הקהילה זה שהעיר עצמה מקבלת את הקהילה כמקשה אחת, ושזה לא משהו מקומי. וזאת בדיוק הדוגמה לדברים שאני אומרת, עשיתי הרבה דברים, אבל כשאתה לא ראש עיר, יש תקרת זכוכית ויש מקומות שההחלטות הן לא שלך ואם אין פה מוסכמות, אז אתה לא יכול לעשות את זה. אז בארבע השנים האחרונות התקדמנו מאוד, אבל יש עוד לאן להתקדם. וזאת אחת מהסיבות שאני רוצה להיות ראש עיר, כי יש דברים שאני יכולה לממש רק מהמקום הזה".
מה עמדתך בנושא תוכנית הנת"צ?
"אני בשנת 2013 נאבקתי והצלחתי לעצור את תוכנית ה-BRT ,שהייתה בעיניי גרועה לרעננה. אני הצלחתי להביא להקפאתה ולשמחתי גם לחישוב מסלול מחדש, תרתי משמע. תוכנית הנת"צ היא שונה לגמרי, צריך מאוד להעמיק בה אבל הכי חשוב שכל תכנון בה, הוא תכנון הפיך והוא חי עם דופק החיים של העיר. שום דבר לא ייצא לפועל מבלי בדיקת עומק והשליטה המוחלטת היא אצל העירייה, וכמובן שיצטרכו באמת לוודא שהתושבים מבינים אותה, שהעסקים מעורבים בה, וכל דבר דורש עומק והתייחסות".
לפני מספר חודשים וינטראוב עמדה מול מתקפה של מספר חברי מועצה שטענו כי היא זו שטירפדה את מינוי חבר סיעת מרצ, צבי נדב, למחליפו של זאב בילסקי. וינטראוב שוללת כל ביקורת שנאמרה כלפיה בנושא. "סיעת מרצ תמכה ומאוד רצתה את המועמדות של צבי נדב. אני גם פניתי בזמנו לזאב בילסקי וביקשתי שהוא ייתן את תמיכתו למהלך הזה. לצערי הרב, לא היה רוב למהלך הזה ואלה שהציגו כאילו יש רוב, התברר שאין. הוצגו בפני דרישות של ויתור על העקרונות של מרצ מבחינת השבת החופשית, הנציגים הדתיים הודיעו שיש להם תנאים לבחירתו של נדב ואחד מהם אף אמר לי שאין ארוחות חינם. לא היה לזה סיכוי מהתחלה, הוצגו לנו נתונים שהתבררו בשטח כלא עומדים במבחן המציאות".
הויכוח הוא מלאכותי ואידיוטי
כשרונית מגיעה עם צלמים בשבת כדי להפריע לתפילה חגיגית ברחבת יד לבנים (כי היא רוצה למחות על "הדרת נשים") חייבים לשאול אותה למה מפריעה לה תפילה?
כשבמרצ מביעים צער על פתיחת מסעדה כשרה למהדרין, וקוראים להחרמת מסעדה כשרה אחרת בגלל שהבעלים החליט להפוך לכשר חייבים לשאול אם מרצ באמת רוצה חיים בשלום בין דתיים לחילונים או ניזונה מליבוי השנאה.
יש ויכוח לגיטימי על המרחב הציבורי בעיר.
הויכוח הוא לא רק בין דתיים לחילונים אלא בין קבוצות שונות חלק שרוצים ואוהבים את השקט בשבת באחוזה ומולם יש את מי שרוצים את כל החנויות ברעננה פתוחות.
נכון להיום הויכוח העצום ברעננה הוא ויכוח קטנוני משני הצדדים על פתיחת בתי קפה ברחוב אחוזה עצמו בשבת.
יש בתי קפה פתוחים בשבת בקצה אחוזה וברחוב התעשייה.
עם כל הכבוד, זה נושא אידיוטי. במיוחד בעיר בה יש למעל 90% מהמשפחות מכונית וממילא כמעט אף אחד לא הולך ברגל לבית הקפה.
לא על הטיקט הזה אפשר להחזיק מפלגה.
איך נתעמק הנת"צ אם את מחביאה את התכניות?
הרי הסתרתם מהתושבים את התכניות לנתצ וחתמתם עליהן במסתרים.