בטקס מרגש שהתקיים אמש (ראשון) בברגן-בלזן שבגרמניה, הועברו חמישה בניינים היסטורים במחנה העקורים הגרמני ברגן-בלזן, מחזקת הצבא הגרמני לרשות הקרן להנצחת אתרי הזיכרון בסקסוניה התחתונה (המחוז בו נמצא המחנה בגרמניה), ונקבע כי באחד מהבניינים אף יוקם מרכז תיעוד היסטורי.
תהליך העברת חזקת הבניינים והפיכתם לאתרים היסטוריים ולאתרי זיכרון, בניינים ששימשו עד כה את הצבא הגרמני כחלק ממחנה האימונים במקום, הוא תהליך אותו הובילה תושבת רעננה וילידת מחנה העקורים, יוכי ריץ-אולבסקי, שמכהנת ב-15 השנים האחרונות כמ"מ יו"ר ארגון שארית הפליטה של ברגן-בלזן ומובילה את תהליך הפיכת האתרים לאתרי הנצחה בחמש השנים האחרונות.
אני נולדתי במחנה שנתיים לאחר שהסתיימה המלחמה", סיפרה ריץ-אולבסקי בת ה-72 לצומת השרון, "הורי שניהם שוחררו ממחנה הריכוז ברגן-בלזן, שנשרף לאחר המלחמה, והועברו למחנה העקורים בעל אותו השם. הטקס עצמו אתמול היה מאוד מרשים, והתקיים במקביל למלוא שבעים וארבע שנים לשחרור. בטקס השתתפו אנשים רמי מעלה, ביניהם נציגי הממשל הגרמני והשגריר האמריקאי בגרמניה".
לאחר שריפת מחנה הריכוז ברגן-בלזן ב-1945 על ידי הצבא בריטי, הועברו שורדי המחנה לבסיס שריון גרמני השוכן קילומטר ממחנה הריכוז, שהפך למחנה עקורים עד שנזנח ב-1950. ריץ-אולבסקי עלתה כבר ב-1949 לישראל עם משפחתה, והתמקמה בבני ברק. לפני כ-41 שנים, התיישבה עם בעלה ברעננה.
"קיבלנו מהצבא הגרמני עכשיו חמישה מבנים, ששמי רשום לכל אורכם בגלל שאני נלחמתי על זה שהמבנים יימסרו להנצחה", אומרת ריץ-אולבסקי, "הבניינים האלה מבחינתי הם מחנה ריכוז לכל דבר ויש להם היסטורי".
יש הרגשה של סגירת מעגל?
"בוודאי. ארגון שארית הפליטה של ברגן בלזן הוקם ב-1950 ואבא שלי היה במשך הרבה שנים היה יושב הראש המיתולוגי שלו. אני לפני בערך 15 שנה נכנסתי להנהלה, ואחי נכנס לפני שנה להנהלה ואנחנו ממשיכים את המסורת של אבא שלנו. אנחנו נלחמים להפוך את האתר לאתר ההיסטורי כבר חמש שנים".
"זה מסוג הדברים שאנשים אומרים לך שזה בלתי אפשרי", מוסיפה ריץ-אולבסקי, "נראה לך שתשב בארץ ותשפיע על מה שקורה בגרמניה? אז הנה, כן, השפעתי. מבחינתי זה ניצחון גדול. אם אתה מאמין במטרה שלך, אין משהו שיכול למנוע ממך. אני הייתי יושבת בישיבות הדירקטוריון של הקרן להנצחת אתרי הזיכרון כמו עלוקה. ובסוף הצלחתי".
תגובות