רואי דינוביץ'. צילום עיריית רעננה
רואי דינוביץ'. צילום עיריית רעננה

רואי דינוביץ, האיש שיצר 3,000 משרות ברעננה, נפרד מהעירייה

דינוביץ', שמילא את תפקיד ראש מינהלת העסקים בעיריית רעננה במשך שבע השנים האחרונות, מדבר על הכלכלה המקומית, על חממת הסטארטאפים שהקים, ועל התכניות האישיות שלו

פורסם בתאריך: 1.5.19 10:30

השבוע סיים רואי דינוביץ, ראש מינהלת העסקים של עיריית רעננה בשבע השנים האחרונות, את תפקידו, לאחר שהודיע על עזיבתו בתחילת השנה. דינוביץ החל את תפקידו בעיריית רעננה לפני כ-12 שנים כמנהל מועדון המרתף, זאת לאחר מספר שנים בהם עסק כעצמאי בתחום השיווק. "אני עובד מגיל מאוד צעיר", מספר דינוביץ בראיון מיוחד לצומת השרון, "בתור עצמאי לא ממש הצלחתי וזה נתן לי את המקום להבין המון עסקים קטנים ואיזה פתרונות הם צריכים בפועל כדי שיוכלו להתקיים. זה כל הזמן ליווה אותי, הבנתי מה היו הצרכים שלהם מתוך ניסיון אישי, וזה מה שעזר לי לכל אורך הדרך".

מה בעצם תפקידו בפועל של ראש מינהלת עסקים?

"בתפקיד שלי הייתי אחראי על הפיתוח הכלכלי עירוני בצד העסקי, על פיתוח הכלכלה המקומית. מה זה אומר? זה אומר בעצם לייצר ממשקים וחיבורים שיגרמו לפיתוח כלכלי, למשל יצירת קהילות עסקיות. יצרנו פורומים עסקיים, הראשונים בארץ בתחומים מסוימים. פורום עסקים קטנים ובינוניים, שהוביל ליצירת חודש העסקים הקטנים בחודש ינואר בעירייה, פורום מתווכי רעננה, הפורום הראשון מסוגו בארץ עם מעל מאה מתווכים, פורום מנהלי רכש, פורום מנהלות משאבי אנוש. אלה פורומים ראשונים מסוגם בארץ שהעתיקו אחר כך ברשויות מקומיות אחרות".

בתקופתו של דינוביץ הגיעו לרעננה חברות כמו טבע, ARM, פתאל ורשת בתי החולים אסותא לרעננה. מלבד עבודה מול חברות חיצוניות, הקים דינוביץ את שתי החממות לעסקים קטנים. הראשונה היא "עגורן", והשנייה היא ה-"האבננה", שזכתה בלא מעט פרסים ושימשה כחממה למאות סטארטאפים בשנים האחרונות.

מתחם העבודה המשותף של פתאל, אזה"ת רעננה

מתחם העבודה המשותף של פתאל, אזה"ת רעננה

"אני המצאתי את הרעיון של ה-"האבננה", מספר דינוביץ, "הרעיון לא ממש צלח בהתחלה, אבל אז התחלנו להביא עוד סטארטאפ ועוד אחד ומצאנו את עצמנו מביאים עשרות סטארטאפים למקום. כשהקמתי את ההאבננה כולם צחקו עליי. אמרו לי שלא צריך את זה, שהמרכז של ההייטק בתל אביב. ה-"האבננה" הפכה לעוגן, למוקד משיכה עבור יזמים. עברו שם מאות סטארטאפים עד היום. גויסו שם למעלה מ-40 מיליון דולר מיזמים. כשאני נכנסתי לתפקיד היו 164 סטארטאפים ברעננה. היום יש מעל 700, ויותר מזה, הם נשארים ברעננה. רעננה הפכה להיות מקום ראשון בישראל ביחס בין כמות הסטארטאפים לבין כמות התושבים והשטח. אני לא מבין בטכנולוגיה, אבל אני מבין שאנשים צריכים חיבורים ומקום לצמוח".

ה-Hubanana ברעננה. צילום: דוברות העירייה

ה-Hubanana ברעננה. צילום: דוברות העירייה

איך גורמים לחברות ענק להגיע ולהקים משרדים דווקא ברעננה?

"המטרה שלי כראש מנהלת הייתה לייצר קרקע נוחה וזמינה לאותם יזמים, כל מנכ"ל שאפילו התחיל לדבר על העברת המשרדים של החברה לאנשהו, התחייבתי לפגוש אותו בין 24-72 שעות, להציג לו תכנית ולתת לו ליווי אישי לחלוטין ושירות לאורך כל הדרך. מלבד זה נתנו קרקע גם לחברות יותר קטנות. הרבה חברות הייטק שעזבו משרדים פשוט זרקו את כל הריהוט שלהן. אני הלכתי ולקחתי מאות שולחנות, ציוד משרדי, מיקרוגלים, ואז כל עסק קטן שפנה אלינו ורצה לפתוח משרד ברעננה, אנחנו סיפקנו את הריהוט. יש לזה המון משמעות בשביל עסק קטן".

מה מבחינתך ההישג הבולט שלך?

"זה שעזרתי ליצור ברעננה כלכלה מקומית חזקה. מה אתה צריך בשביל לחיות? שיתייחסו אלייך טוב ולקבל פרנסה טובה. וזה שיצרנו למעלה מ-3,000 מקומות תעסוקה לתושבי רעננה והסביבה, החל מאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ועד לעובדי הייטק, זה הדבר שהכי מחמם לי את הלב".

למה החלטת לסיים את תפקידך בעירייה?

"עזבתי כדי להגשים חלום בתחום היזמות שהיה אצלי על המדף לא מעט זמן. כרגע אני לא יכול להרחיב יותר מזה, אבל אתם עוד תשמעו עליו".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר