איתן גינזבורג מדבר על הכל: "באמת האמנתי שאני יכול להיות ראש עיר טוב לרעננה"

אחרי קמפיינים מתישים ותקופת בחירות סוערת, הושבעה השבוע הכנסת ה-21 לארבע השנים הקרובות. מבין 49 חברי הכנסת החדשים שנכנסו לראשונה למשכן המחוקקים, ניתן למצוא גם את איתן גינזבורג, מקום 32 ברשימת “כחול לבן”, ואחת מהדמויות המרכזיות בפוליטיקה המקומית של רעננה מזה שנים רבות.

“כמעט את כל חיי הבוגרים הקדשתי לפעילות ציבורית, כבר מגיל 26”, אומר גינזבורג, שהתפטר השבוע מתפקיד סגן ראש עיריית רעננה וממועצת העיר. בראיון מיוחד לצומת השרון הוא מתייחס להחלטתו לרוץ לכנסת: “אני מאוד מאמין בפוליטיקה, אני חושב שזה מקום שבמהות שלו מגיעים לעשות טוב. גם לפני שנכנסתי למועצת העיר היה בי את החיידק הפוליטי. כשהייתי צעיר הייתי חבר במועצת התלמידים, הייתי באגודת הסטודנטים. אז אחרי שלאורך הרבה מאוד שנים שרתתי את העיר רעננה ואת תושבי העיר במגוון תפקידים, ואחרי הבחירות המקומיות בהן לא נבחרתי מחדש להיות ראש עיר, קיבלתי פנייה מהמפלגה של בני גנץ לבוא ולהצטרף. היו כמה שיחות, ואמרתי יאללה, נמשיך בשליחות ציבורית למען הציבור, אבל במקום אחר. אחרי למעלה מ-15 שנה בפעילות ציבורית מקומית בתוך רעננה, הייתה לי הזדמנות להמשיך לשרת ציבור אבל בצורה אחרת, במקום אחר. זה אתגר גדול וזה כבוד בשבילי”.

גינזבורג בן ה־42, כיהן כחבר מועצה מן המניין החל משנת 2003, ומאז הספיק כבר להתקדם בסולם התפקידים. בין היתר כיהן כסגן ראש עיר, יושב ראש ועדת תכנון ובניה ואף כראש עיר זמני לאחר פרישתו של ראש עיריית רעננה לשעבר, זאב בילסקי. גינזבורג התמודד מול לא פחות מחמישה מתחרים במרוץ לראשות העיר באוקטובר האחרון, והתמודד שוב בסיבוב השני מול ראש עיריית רעננה הנבחר, חיים ברוידא, לו הפסיד. למרות היריבות בין השניים במהלך הקמפיין שכללה האשמות על הכפשות ופרופילים מזויפים ואף הגיעה לכדי הגשת תלונה במשטרה, החליטו השניים לעבוד יחד לטובת רעננה, וגינזבורג הצטרף לקואליציה של ראש העיר הנבחר. במסגרת ההסכם הקואליציוני, קיבל גינזבורג סגנות מלאה בשכר ואחריות על תחומי התרבות, הנוער, הצעירים והגמלאים בעיר.

“אין ספק שזה היה קמפיין קשה, מאוד אישי, היה בו הרבה מאוד נגטיב שהופנה כלפיי”, אומר גינזבורג. “אין ספק שהסיפור של אורחות חיי השפיע פה מאוד. הייתה פה התגייסות של קבוצות שלמות נגדי, רק בגלל מי שאני ולא בגלל התכניות שלי או המצע שלי, ועל זה אני מאוד מצטער. אני ניסיתי לנהוג לאורך כל הדרך גם בהגינות וממלכתיות ולנסות ולהיות ראש עיר של כולם”.

למרות שבפוליטיקה יש זיכרון קצר, איך בכל זאת, אחרי קמפיין לא פשוט, הצטרפת לקואליציה כסגן?
“היו לי התלבטויות מאוד קשות לפני שהצטרפתי לקואליציה. זה לא היה לי קל, זה לא היה טבעי, זו לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. ברוידא פנה אליי כמה פעמים כדי שאצטרף והקמפיין באמת היה למשקע מאוד משמעותי בינינו, וזאת מעבר לעובדה שהיו דברים במצע של ברוידא שחלקתי עליהם. באמת האמנתי שאני יכול להיות ראש עיר טוב מאוד לרעננה, אבל אני מכבד את כללי המשחק הפוליטיים. ברוידא זכה במירב הקולות בסיבוב השני, בעיקר לאור התגייסות מוחלטת של ציבור מסוים. הייתה לי אופציה לשבת באופוזיציה ובאמת לשם כיוונתי, אבל ברוידא קרא לי, היו כמה שיחות, והגענו להבנות. קיבלתי יד חופשית בתחום שעליו ביקשתי להיות אחראי. ראיתי בזה אתגר ומקום שבו אני יכול לשרת את התושבים, ולכן אמרתי שזו הזדמנות בשבילי. כשאתה נמצא בפעילות ציבורית, אתה רוצה להיות במקום של השפעה. גם עכשיו, תוך כדי הקדנציה הקצרה שלי, אני אומר את כל מה שאני חושב, אני אומר את עמדותיי, אני מציב אלטרנטיבות לדברים שרוצים להעלות וגם הצלחתי להשפיע על כל מיני דברים שקרו”.

“המגעים החלו דרך חיליק טרופר”

זמן קצר לאחר הבחירות המקומיות, החלו שמועות על הצטרפותו של גינזבורג לרשימת “חוסן לישראל” של הרמטכ”ל לשעבר בני גנץ, שבסופו של דבר הפכה למפלגת “כחול לבן”. לפני כחודשיים יצאה ההודעה הרשמית שהודיעה על מספר מצטרפים טריים למפלגה, ביניהם סגן ראש עיריית רעננה דאז איתן גינזבורג ששובץ במקום ה-32 ברשימה.

כשלקחת את הסגנות, ידעת שאתה עוזב לפוליטיקה הארצית? ברוידא ידע?
“לא, השיחות עם כחול לבן לא היו על הפרק”.

איך זה הבשיל? איך התחילו המגעים דווקא עם חוסן לישראל? דרך שי אבן שהיה הקמפיינר שלך ועבד במטה “חוסן לישראל”?
“ממש לא, המגעים החלו דרך חילי טרופר (מקום 12 ברשימת “כחול לבן” לאחר המיזוג, מקום 7 ב-”חוסן לישראל”) אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים, שוחחנו, הוא הפגיש ביני לבין בני גנץ”.

איתן גינזבורג בכנסת
צילום אוליבייה פיטוסי

למה דווקא עם חוסן לישראל? ולא נגיד עם מפלגת העבודה שמימנה חלק מקמפיין הבחירות המקומי שלך?
“אני הצטרפתי למפלגת העבודה כשהייתי בן 16, כשרבין התמודד לראשות הממשלה. אני כילד הלכתי עם חבר לחלק את סיכות לדש של המפלגה, וככה נדבקתי בחיידק. ראיתי מולי מנהיג. שנים עברו, וכעת ראיתי בבני גנץ הרבה מאוד מהתכונות שהיו ברבין. גם האג’נדה שהוא מקדם ושהוא מאמין בה, והאג’נדה שמפלגת כחול לבן מאמינה בה. אלה הם אותם דברים שדיברו אליי כפעיל מפלגת העבודה. אני יותר מתחבר למפלגה שהיא פלורליסטית, גדולה, מפלגת שלטון, שמייצרת אלטרנטיבה כלשהי. מפלגת העבודה בשנים האחרונות הלכה לכיוונים אחרים. הצטרפתי לבני גנץ כי אני מאמין שאפשר לעשות שינוי אמיתי בשלטון. ראיתי בו דמות שמתאימה להיות ראש ממשלה, שמציבה אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הליכוד, לנתניהו, עם ערכים שאני מאמין בהם, ולכן הצטרפתי לחוסן לישראל”.

מה הדבר הראשון שתעשה כחבר כנסת?
“מי שמכיר את הכנסת, יודע שלא קיים “דבר ראשון”. פעילות בכנסת היא מאוד סיזיפית ותהליכית, בניגוד לעירייה. מידת הביצוע בעירייה היא מאוד מיידית. בכנסת זה סיפור של פשרות, הבשלה. אני רוצה לקדם תחומים שונים שרכשתי בהם מקצועיות לאורך השנים. נושא הדיור, נושא התחבורה הציבורית. אני רוצה לטפל בנושא של חינוך לגילאי לידה עד 3, בנושא של מעמד שלטון החוק. אנחנו נאתגר את הממשלה. אנחנו באים להיות אופוזיציה שתיאבק על העקרונות שלה. כמובן שאקדם גם את נושא זכויות הקהילה הלהט”בית ונושא זכויות האדם, נושאים הקרובים ללבי מאוד. בטח בעידן שבו אנחנו עדים לממשלה שבשביל הישרדות פוליטית רומסת זכויות ולא מקדמת זכויות בסיסיות שמגיעות לכל אדם. יש לי כבר כמה הצעות חוק מוכנות שעבדתי עליהן, שעוסקות בדיוק בנושאים הללו. חלקן אני ניסחתי, חלקן משותפות לחברים אחרים במפלגה. ואני שמח לומר שכבר מייצרים שיתוף פעולה בין חברי הכנסת”.

“אני גאה בפעילות הציבורית שלי ברעננה”

בוא נדבר רגע על הפוליטיקה המקומית. אתה חבר מועצה משנת 2003 וכיהנת בשלל תפקידים. באיזה הישג אתה הכי גאה?
“אני גאה בכל הפעילות הציבורית שלי ברעננה. הייתה לי הזכות להיות שותף בהתוויית המדיניות של העירייה הזאת במשך חמש עשרה שנה, גם עם זאב בילסקי וגם לצד נחום חופרי וגם בעצמי. אני חושב שבתקופה שלי, החלק הארי היה הפעילות של תכנון עירוני ואורבני, של פיתוח העיר, של הבאת חברות הייטק נוספות לרעננה, פיתוח שכונות חדשות, גינות חדשות. הבאתי את הוועדה המקומית לתכנון ובניה להיות הוועדה הכי מקצועית עם הסטנדרט הכי גבוה שיכול להיות. הפכנו להיות ועדה שמהווה דוגמא ומודל לוועדות אחרות בארץ. הובלתי תכנית מתאר חדשה שבעצם קבעה את התכנון העתידי האסטרטגי של רעננה לעשרים השנים הבאות. הפכנו להיות ועדה עצמאית ראשונה בישראל בעיר גדולה. כמובן צריך להזכיר את הסיפור של התחדשות עירונית, תמ”א 38, פינוי בינוי, נושאים שדחפנו אותם מאוד בקדנציה הקודמת. היום התכניות האלה כבר נמצאות בקידום וביצוע של ההנהגה החדשה. מעבר לזה, פעלתי בנושאים אחרים של בני נוער, לדוגמא פרויקט “מסך עולה” (תכנית להעצמה אישית של בני נוער) היה מאוד משמעותי עבורי, עד כדי כך שלא אפשרתי את הסגירה שלו והעצמתי אותו לאורך התקופה, התמיכה שסיפקתי לתנועות נוער, חידוש שבילי האופניים, קריית הספורטק. הצבנו פה סטנדרט תכנוני ברמה מאוד גבוהה ורמת שירות בכל תחומי החיים באופן שהפך את רעננה למודל. לא עשיתי את הכול לבד כמובן, אבל הייתי שותף לתהליכים האלה. הייתי שותף לכתיבת פרק בדברי הימים של רעננה, ואני חושב שהפרק הזה הוא מהפרקים החשובים, המשמעותיים והטובים של העיר”.

ומה אתה מרגיש שלא הספקת לעשות?
“באופן טבעי היו לי הרבה מאוד רעיונות ויוזמות חדשות וחדשניות שרציתי לממש בתור ראש עירייה, לצערי את זה לא הצלחתי לממש. דברים שדיברתי עליהם במהלך הקמפיין, שרציתי לעשות אותם, שיביאו את רעננה למצוינות. אבל אלה הם כללי המשחק הדמוקרטיים”.

איתן גינזבורג צילום עזרא לוי

“הביקורת הגיעה מפוליטיקאים”

יש ביקורת מצד תושבים ואפילו חברי מועצה על העזיבה, היחסית מהירה, לפוליטיקה ארצית. יש אפילו קולות שמשווים אותך לבילסקי, שעזב פעמיים את רעננה לתפקידים שונים במישור הארצי. איך אתה מגיב לביקורת?
“אני לא רואה את הביקורת הזאת. הביקורת הגיעה מפוליטיקאים, לא מתושבים, שבאופן מוזר גם לא תמכו בי בבחירות. אני יכול להגיד לך שאנשים שבחרו בי ותמכו בי לאורך כל הדרך, מאוד פרגנו על המעבר שלי לארצי ושמחו שאני הולך לייצג אותם בכנסת. אני עוזב את הפעילות בעירייה אחרי למעלה מחמש עשרה שנה של פעילות ממושכת ללא הפסקה, במגוון ושלל של נושאים, אחרי שהשפעתי מאוד על מה שקורה בעיר, ועזרתי להוביל אותה למקום שבו היא נמצאת היום. הרבה מאוד תושבים תומכים, מפרגנים. כל הביקורות מגיעות בדרך כלל מאותם אנשים שלא בחרו בי ולא רצו שאהיה נציג שלהם בעירייה”.

ועכשיו כשאתה עוזב, מי לדעתך צריך לקבל את הסגנות? יש לא מעט טוענים לכתר.
“יש קואליציה בעיר, כל הסיעות חתומות על אותו הסכם קואליציוני. לא קרה שום דבר שמצריך פתיחה של ההסכם. זה שאדם עוזב ומישהו אחר נכנס במקומו, זה לא מצדיק לפתוח את ההסכם. לכן אני חושב שסיעת “לב” צריכה להמשיך ולהוביל את התחומים שאותם היא קיבלה במסגרת ההסכם. הסגנות צריכה להישאר בסיעה. צריך לזכור שהסיעה היא השנייה בגודלה בכמות הקולות שקיבלה בבחירות, ובהתאם גם קיבלנו את התפקידים ואת תחומי האחריות”.

קח אותנו ארבע שנים קדימה. אתה רואה עצמך חוזר לרעננה או ממשיך בארצי?
“היו לי הרבה מאוד הצעות בחיי. יכולתי לעבור לסקטור הפרטי ולעשות שם הרבה מאוד כסף. אני החלטתי שאני מקדיש את כל חיי לציבור. אני לא תכננתי מה אני עושה בעוד שנה. אני מנסה למצות את מירב היכולת שלי במקום בו אני נמצא, וכך הגעתי לסקטור הציבורי ברמה הארצית. אני מתכוון לעשות שם כמיטב יכולתי, להציג את יכולותיי בצורה הטובה ביותר, ולהיות הפרלמנטר הכי טוב שאפשר להיות בכנסת מבלי לחשוב על העתיד. אני כרגע רק מכוון לממש את העקרונות שלנו במישור הארצי. כמובן שרעננה תמיד שמורה בליבי, ויקרה לי. גדלתי פה, התחנכתי פה, אני אוהב את העיר, אני כמובן מרגיש שגם בשליחות שלי בכנסת אני מייצג את תושבי רעננה, שרובם הצביעו לכחול לבן בבחירות האחרונות”.