בית המשפט העליון הפך בשבוע שעבר החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים, ואישר לתושב ברחוב מוצקין ברעננה להרוס את ביתו הפרטי, ולבנות בניין בן ארבע קומות. מדובר בפסק דין תקדימי, ובהליך משפטי שעבר את הוועדה המקומית לתכנון ובניה, את וועדת הערר, ואת בית המשפט המחוזי בלוד כבית משפט לעניינים מנהליים.
הסיפור התחיל בשנת 2013, אז ביקש תושב רעננה המתגורר ברחוב מוצקין 6 במרכז העיר, להרוס בית מגורים חד קומתי בשטחו ולבנות במקומו בניין בן שבע קומות בעל עשר יחידות דיור. הוועדה המקומית דחתה את בקשתו. בשנת 2014 ביקש שוב להרוס ולבנות בשטחו, הפעם להקים בניין בן ארבע קומות מעל קומת עמודים, עם שמונה יחידות דיור. הועדה המקומית דחתה גם את בקשה זו, לאחר שטענה כי המבנה יהיה "חריג באופן קיצוני" לסביבתו ולאופי השכונה.
התושב והחברה הקבלנית הגישו ערעור לוועדת ערר, אשר קיבלה את הערעור והורתה לועדה המקומית להעניק למערערים היתר בניה. הועדה המקומית הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, שקבע כי יש להחזיר את ההחלטה לוועדת הערר, שלאחר תהליך ארוך, החזירה את הבקשה לוועדה המקומית, שדחתה אותה. בעל הקרקע והחברה הקבלנית הגישו בסופו של דבר ערעור לבית המשפט העליון, שבחר לקבל את הערעור. זאת למרות התנגדות תושבים ברחוב, שטוענים כי בניית הבניין המתוכנן "תפגע בצביונו של הרחוב, שהוא רחוב צר וחד-סטרי".
הבית ברחוב מוצקין 6
בית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בהחלטותיה של הרשות המקומית בהיתרי בניה, פרט למקרים חריגים, דבר שאף הוזכר בפסק הדין: "כידוע, ביהמ"ש אינו יושב כ'מוסד תכנון על' ואינו מחליף את שיקול דעת רשויות התכנון בשיקול דעתו שלו, למעט במקרים חריגים שבהם הוכחה אחת מן העילות המצדיקות התערבות, בהן חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות". פסק הדין עשוי לשמש כתקדים, במקרים דומים בעתיד.
זוהי לא הפעם הראשונה בה קמה מחלוקת סביב הקמת בניין קומות ברחוב של בתים פרטיים ובניה נמוכה – מקרים דומים כבר קרו בעבר ברחוב ביאליק, כאשר תושבי הרחוב הביעו התנגדות להקמת שלושה בניינים בני שבע קומות ברחוב, וברחוב הירדן, לאחר שאושרו להקמה שני בניינים בני שבע קומות ברחוב המאופיין בנוף של בתים פרטיים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
שמאלן לשעבר
עוד הפעם בית המשפט העליון מתערב בעיניינים שלא נוגעים אילו?